מדד מנהלי הרכש בישראל: צמיחה של 0.6% במארס
מדד מנהלי הרכש בישראל לחודש מארס 2007 שנערך על ידי חברת B&D - דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש מעיד על המשך ההתרחבות במשק היצרני בישראל. המדד משלים שבעה עשר חודשים ברציפות במגמת התרחבות, כאשר החודש חלה התעצמות קלה במגמת ההתרחבות לאחר חודשיים בהם נרשמה התמתנות במגמת ההתרחבות. הערך שנמדד החודש עומד על 54% לעומת ערך של 53.4% שנמדד בחודש הקודם, עליה של 0.6%. כלכלני דן אנד ברדסטריט וארגון מנהלי הרכש מציינים, כי רכיב הביקושים לייצוא נמצא במגמת התרחבות כבר 25 חודשים ברציפות. אחת הסיבות העיקריות להמשך העלייה בביקושים לחו"ל הינה הירידה בשער הדולר ה"מוזילה" את מחיר המוצרים הישראלים עבור השווקים בארה"ב והופכת אותם לכדאיים יותר לרכישה. ירידת שער הדולר מסבירה גם את הביקוש המוגבר בחו"ל לעומת הביקושים המקומיים. הגידול בביקושים במארס מוסבר גם בתקופה של לפני חג הפסח ובהמשך ההתרחבות של המשקים היצרניים בארה"ב ובאירופה. עוד מציינים הכלכלנים ירידה חדה של 5.4% ברכיב מלאי המוצר המוגמר במרץ. אחד ההסברים לירידה ברכיב זה היא שכמות הביקושים בפועל עלו על הצפי ולכן חלה ירידה במלאי המוצרים המוגמרים. מדד מנהלי הרכש מבוסס על סקר מקיף שעורכים B&D – דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש, בקרב מנהלי הרכש של חברות תעשייתיות מובילות במגזר היצרני בישראל. המדד, המתפרסם בפורמט אחיד ברוב המדינות המתועשות, בודק את השינוי ברכיבים שונים בפעילות החברה הנסקרת כמו ביקושים מקומיים, ביקושים לייצוא, תפוקות ייצור, מלאי, העסקת עובדים ועוד... כאשר ערך המדד נמצא מעל קו 50% הדבר מעיד על מגמת התרחבות במשק היצרני בישראל, וכאשר ערך המדד נמצא מתחת לקו ה- 50% הדבר מעיד על האטה במשק היצרני הישראלי. בבחינת הרכיבים השונים של המדד מגלים כי: ברכיב הביקושים המקומיים נמשכת מגמת ההתרחבות 8 חודשים ברציפות. ערך הרכיב במרץ עומד על 51.2% לעומת 53.6% בפברואר. ברכיב הביקושים לייצוא נמשכת מגמת ההתרחבות זה 25 חודשים ברציפות. ערך הרכיב עלה במרץ ב- 2.1% והוא עומד על 57.8% לעומת 55.7% בפברואר. רכיב תפוקות הייצור רשם במרץ עליה של 2.6% והוא עומד על 60.9%, זאת לאחר עליה של 3.1% בחודש הקודם. התאוששות זו ברכיב באה לאחר שבמהלך חודש ינואר נרשמה ירידה של 9.7% בערכיו. רכיב התעסוקה, רשם יציבות בחודש מרץ וחלה בו התמתנות של 0.1%. המדד עומד החודש על 55.8%. החודש נרשמה התעצמות של 1.4% ברכיב כמות רכישות למלאי אשר נותר גם החודש במגמת האטה. רכיב מלאי חומרי גלם עומד על ערך של 52.6% לאחר ירידה של 1.8% מחודש פברואר, כאשר המדד עמד על 54.4%. רכיב זמני אספקה ליבוא עומד בפברואר על 36.8% לעומת 35.5% בפברואר. החודש רכיב זמני אספקה מקומי רשם התעצמות משמעותית של 5.8% ועומד במרץ על ערך של 54.7% ובכך חזר למגמת התרחבות לאחר שבחודש פברואר עבר להאטה. רכיב מחיר חומרי הגלם רשם גם החודש התעצמות משמעותית כאשר עלה ב-6.4% ועומד על 68.6%, זאת לאחר שבחודש הקודם המדד עלה ב 5.4%.
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
תמיר פרדו בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
תמיר פרדו בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
