IBI: ה"במבה" יפגוש את התינוק של גרבר כבר השנה
חברת נסטלה העולמית הודיעה כי תרכוש את הבעלות על יצרנית מזון התינוקות גרבר מידי נוברטיס, וזאת בתמורה ל-5.5 מיליארד דולר. בבית ההשקעות IBI חושבים שהעסקה תפשיע על משקיעה של אסם ועל הפעילות של החברה הישראלית הנמצאת בשליטתה של נסטלה. מכירותיה של גרבר בשנת 2007 צפויות לעמוד על 1.95 מיליארד שקל והחברה צפויה לייצר EBITDA בסך 350 מיליון דולר. נסטלה, בעלת השליטה באסם, החזיקה עוד טרם עסקת גרבר בעמדה מובילה בתחום תחליפי חלב אם ובתחום התזונה לתינוקות. העסקה האחרונה מחזקת את מעמדה של נסטלה בתחום ומרחיבה משמעותית את טווח הגילאים להם היא מציעה פתרונות תזונה. כמה מילים על תמחור העסקה מתבצעת לפי מכפיל של 2.8 על המכירות החזויות ל- 07' ולפי מכפיל של 15.7 על ה-EBITDA החזוי ל- 2007. נציין, כי יחסי תמחור דומים התקיימו בעסקאות אחרונות בחברות גדולות בענף המזון ובעסקאות בתת ענף התזונה. אם היינו מאמצים את יחסי התמחור האמורים לחברת אסם עצמה, הרי שהחברה הייתה אמורה להיסחר לפי שווי של כ-7.9 מיליארד שקל, גבוה בלמעלה מ-80% ביחס לשווי השוק הנוכחי של החברה. אמנם איננו מציעים לגזור גזירה שווה בין עסקאות הכוללות מרכיב של העברת שליטה לבין השקעה פיננסית, אך לא ניתן להתעלם מיחסי התמחור הקיימים בעסקאות אלו. האם העסקה תאיץ את כניסת אסם לתחום המזון לתינוקות? ב-IBI אומרים היום, כי אין זה סוד שאסם סימנה לעצמה את תחום המזון לתינוקות כאחד התחומים האטרקטיביים שאליהם תרצה להיכנס. מדובר בתחום שבו בעלת השליטה, נסטלה, נהנית ממעמד של מובילה עולמית ושבו נוצר חלל ריק בשוק המקומי בעקבות קריסת רמדיה. ההסתמכות על נסטלה מעניקה לאסם יתרון משמעותי בתחום הידע והטכנולוגיה, לצד חיסכון בעלויות הנובע מניצול כושר הייצור של נסטלה. העסקה האחרונה אף מגדילה את האטרקטיביות של התחום, זאת מכיוון שכניסה אליו פותחת פתח הן לתחום תחליפי חלב אם, והן לתחום המזון הדייסתי והמוצק לתינוקות בגילאים מתקדמים יותר. נציין כי מוצרי גרבר מיובאים לארץ בשלב זה ע"י חברת "גורי". לדעתנו, כותבים כלכלני בית ההשקעות - "העיכובים בכניסה לתחום נבעו מהצורך לקבל את אישור משרד הבריאות לתחליף החלב ומבדיקות מפרכות בשאלת הכדאיות הכלכלית של המהלך שערכה הנהלת אסם. אנו מעריכים, כי הנהלת אסם התלבטה ומתלבטת בשאלה האם לפעול באופן עצמאי או לחבור לגוף קיים במתכונת כזו או אחרת של שיתוף פעולה". הם הם מוסיפים, "אנו מסתכנים ומעריכים כי הצורך בכניסה לתחום פעילות חדש במטרה לשפר את קצב צמיחת ההכנסות בישראל יגבר על השמרנות מבית אסם, והחברה תיכנס לתחום תחליפי חלב אם עד לסוף 2007".
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
תמיר פרדו בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
תמיר פרדו בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
