אסטרטג: "המזרח התיכון לקראת אביב העמים הערבי 2"

התנודות החדות במחיר הנפט מצליחות לבלבל גם את האנליסטים הוותיקים בשוק, קנט מורס מנסה לעשות סדר
מתן בן ברוך | (8)

המזרח התיכון בוער. אתמול תימן הצליחה לגרום למחיר הנפט לזנק 4.4% כאשר קואליציה בראשות ערב הסעודית החלה בסדרת תקיפות אוויריות במטרה להילחם במורדים השיעים, החותים (שמקבלים רוח גבית מאיראן) שמציפים את המדינה.

הסכסוך הסוני-שיעי

ד"ר קנט מורס, אסטרטג בחברת 'Global Energy' מאמין כי "המזרח התיכון עומד לקראת אביב העמים הערבי 2". מה שאומר במילים אחרות על פי מורס שמחיר הנפט צפוי להתנהג בתנודתיות רבה. "למרות שתימן היא לא שחקן בשוק ייצוא הנפט, האזור כולו נהיה פחות יציב וזה מדאיג". הסביר מורס והוסיף "הגרוע ביותר עוד לפנינו במונחים של אי וודאות".

במרכז האירועים עומדות 2 מעצמות נפט - ערב הסעודית ואיראן. מורס טוען כי הבעיה המרכזית ומה ששונה כעת מההתפרעויות שאירעו לפני מספר שנים באביב העמים הערבי הן כי הסכסוך הסוני-שיעי התלקח יותר מתמיד.

מה הלאה?

על פי מורס, התנאים המאקרו כלכליים והאירועים הגיאו-פוליטיים ימשכו את הנפט כלפי מעלה, לאט ובזהירות. יחד עם זאת מסייג מורס "לא נראה את הנפט חוזר למחיר תלת ספרתי בזמן הקרוב, אנחנו בעיצומו של עידן אנרגטי חדש".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קובי מרוז 02/04/2015 18:39
    הגב לתגובה זו
    כול אחד יכול להפריח מספרים ללא ללא הסבר מניח את הדעת אז....קח מספרים גם ממני .אם המצב יתדרדר כתוצאה ממלחמת תימן עוד נראה את איראן מזה והפדרציה מזה הורסות את מסופי הנפט זו לזו....והמחיר יהיה 150 $ לפחות. אם ייחתם ההסכם בלוזאן אז סעודיה תדרדר את מחיר הנפט ל-25 עד 35 דולר ותדפוק במכה אחת את איראן ,רוסיה ואת תעשיית הפצלים באמריקה....
  • 7.
    dekelbeitar1 02/04/2015 14:31
    הגב לתגובה זו
    לתת לכל דבר שם אמיתי, כמו -ל"תהליך השלום" נוסח אוסלו המתמשך לתת שם אמיתי - תהלוכה לבית קברות. "אביב הערבי" - "ערבלוף" צריך לתת לתופעה שם אמיתי "הגהנום הערבי". לפלשטינאים שלא היו ולא נבראו (או נבראו כמו 2 עמים שלא קיימו עד 2015 באורקיאנה והקימו 2 מדינות של לוגנסק ודונצק - צריך לקרוא ערבים וכך כו'
  • 6.
    נפט נפט נפט, על איזה אביב הוא כותב (ל"ת)
    אלי 31/03/2015 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משה 30/03/2015 20:47
    הגב לתגובה זו
    הכתב מתחיל את הכתבה במילים אלה , מיזרח תיכון בוער אז השאלה הנישאלת אם הוא בוער אז למה אנשים משלמים פי שלוש ממקומות נורמליים בעולם רק כדי לגור בו
  • 4.
    איזה אביב ואיזה עמה: זהו בכי ערבי מס' 2 (ל"ת)
    חיים 29/03/2015 00:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מומחה עולמי לנפט 28/03/2015 10:42
    הגב לתגובה זו
    אני כבר התרגלתי לצערי הרב , לקרוא אוסף של מילים (אצלכם קוראים לזה כתבות או מאמרים ). בפועל אין קוהרנטיות בין משפט למשנהו ולפעמים בין המילים , אך דבר אחד בטוח ברמת עובדה . הכותרת וגוף הכתבה לא שייכים. אין שום סקירה על הסיכסוך בין הסונה לשיע וכיצד יש בכוחו להשפיע על מחיר הנפט . יש כותרת וכתב עצלן שכותב את מה שהוא חושב או רוצה שיקרה. בקיצור , בושה וחרפה לעיתון המתיימר להיות כלכלי.
  • 2.
    אביב 27/03/2015 12:20
    הגב לתגובה זו
    יאלה. מהפכה. אולי האסלם המתון ינצח. אני בדרך! לשם יימחקו כמה פלגים ודם רב יישפך. באשר לנפט- תם עידן הזהב השחור.
  • 1.
    גילוי מאגרי גז ומאגרי נפט חדשים מוריד את המחירים (ל"ת)
    מגלים את אמריקה 27/03/2015 11:43
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.