משרד האוצר יידחה בפעם ה-5 את הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות, זאת לאחר ששר האוצר ישראל כ"ץ החליט לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה דחייה של חצי שנה ביישום הקיצוץ שהיה אמור לצאת לפועל כבר בחודש הבא.

הקיצוץ החודשי הצפוי אמור היה להסתכם בכ-3%, שהם כ-150 שקלים לכ-200 אלף העמיתים, אך הדחיות החוזרות ונשנות של הממשלות בהעלאת גיל הפרישה לנשים עלולות להגדיל את הגירעון הצפוי בקרנות הפנסיה הוותיקות לכ-5 מיליארד שקלים.

בעקבות הגירעונות האקטואריים החמורים שהיו להן, הולאמו קרנות הפנסיה הוותיקות ע"י המדינה בשנת 2003, ומאז אסור להן להיכנס לגירעונות חדשים אך העובדה שהממשלה אינה מתפקדת ולא מצליחה לקבל החלטות - כאשר גולת הכותרת היא כמובן חוסר היכולת לאשר את תקציב המדינה - ובמקביל חברי ועדת הכספים בכנסת אינם רוצים להצטייר בתור אלה שאחראיים להרעת תנאים לציבור, משפיעה לרעה גם על המאזן של קרנות הפנסיה הוותיקות.

עקב העלייה בתוחלת החיים מחד (כאשר תוחלת החיים של נשים ארוכה מזו של גברים) והעובדה שנשים פורשות משוק העבודה מוקדם יותר מגברים, יוצא שהן צריכות להתקיים מקצבאות הפנסיה כ-10 שנים יותר מגברים. לכן, יחד עם הלאמת הקרנות הגירעוניות, הוחלט כבר ב-2003 גם להעלות את גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64, כדי שמחד נשים ימשיכו לצבור כספים לקרנות הפנסיה שנים נוספות ומאידך לצמצם את תשלומי הקופות. מדובר למעשה ב'תנועת מלקחיים' אשר מצד אחד מוסיפה שנות חיסכון ובמקביל מצמצמת את מספר השנים שצריך לשלם לעמיתים כסף.

• שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
• מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אך למעשה, מאז 2003 ממשלות ישראל לדורותיהן גוררות רגליים ומגלגלות את תפוח האדמה הלוהט הלאה, כנראה בתקווה שהבעיה תיפתר מאליה. מקבלי ההחלטות נמנעו מקבלת החלטה שוב ושוב, ולאחר עצירת החוק בוועדת הכספים ב-2018, החליטה הממונה על רשות שוק ההון דאז דורית סלינגר, שאין ברירה אלא לקצץ בגמלאות של עמיתי הקרנות הוותיקות, קיצוץ שאמור היה להתבצע עד יוני 2019, וזאת במטרה למנוע את ההידרדרות המחודשת לגירעונות.

אין מה לבוא בתלונות לקרנות הוותיקות אשר הודיעו לעמיתיהן כבר לפני כשנתיים על הקיצוץ הצפוי, שתוכנן בהתחלה לעמוד על כ-1.25%, אך נדחה מאז כאמור ע"י הממשלה והכנסת. הבעיה נעוצה כמובן בכך שלמעשה מאז ראשית 2019 אין בישראל ממשלה מתפקדת שמסוגלת לקבל החלטות, עקב שלוש מערכות הבחירות הרצופות, והקמת הממשלה הפריטטית.

הסירוב של חברי הכנסת ומקבלי ההחלטות לפתור את הבעיה התקציבית החמורה אולי מקנה שקט בטווח הקצר (ועבור פוליטיקאים 17 שנים הן הרבה מאוד זמן), אך עלותו הכבדה תועמס על תקציב המדינה בשנים הבאות. שר האוצר ישראל כ"ץ מקווה מן הסתם כי עד יולי 2021 תוקם ממשלה חדשה אשר תוכל לטפל בבעיה, אך את המשפטים האלה אמרו באוצר גם ב-2019, ולמעשה כבר אומרים אותם 17 שנים.

• הזהב בדרך לשיאים חדשים? בגולדמן זאקס רואים תרחיש של 5,000 דולר לאונקיה
• רכישת דירה - לא רק מחיר; כל הגורמים שיש לבחון לפני עסקה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים