כסף, פיננסים, חסכונות, פנסיה
צילום: Micheile Henderson, unsplash

גידול של 5% בתיק הנכסים של הציבור - 4.03 טריליון שקל

מנתוני בנק ישראל עולה כי במהלך הרבעון עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-203 מיליארד שקל; על רקע העליות בשווקים בחו"ל - עלייה משמעותית ביתרת ההשקעות בחו"ל וחשיפה למט"ח
איתן גרסטנפלד | (4)

בנק ישראל מפרסם היום את ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון השני של 2020. ממנו עולה כי, במהלך הרבעון עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-5.3%, ועמדה על כ-4.03 טריליון שקל, זאת לאחר ירידה של כ6.3% ברבעון הקודם.

במהלך הרבעון עלו היתרות של החזקת הציבור בכלל הרכיבים בתיק, כשבעיקר בלטה העלייה המשמעותית ביתרת ההשקעות בחו"ל, כתוצאה מעליות המחירים בשווקי המניות בחו"ל. כמו כן, חלו עליות בשיעור הנכסים הזרים ובשיעור הנכסים במט"ח.

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון בכ-108 מיליארד שקל (6.1%) ועמדה על כ-1.88 טריליון שקל. שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים, וכן שיעור החשיפה למט"ח, עלו בכ-2.4 נקודות האחוז. היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ, עלה בכ-20.5 מיליארד שקל (7.6%).

תיק הנכסים הפיננסים של הציבור 

על רקע התאוששות מסוימת בשווקים הפיננסים במהלך הרבעון עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-203 מיליארד שקל (5.3%), לרמה של כ-4.03 טריליון שקל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה אף הוא בכ-18 נקודות אחוז ועמד בסוף הרביע על 288.8%.

 

מקור: בנק ישראל

גידול של 17% בהשקעות בחו"ל

במהלך הרבעון עלו היתרות של החזקת הציבור בכלל הרכיבים בתיק. בלטה העלייה ביתרת ההשקעות בחו"ל (16.8%), לצד עלייה ביתרת רכיב האג"ח הממשלתיות והמק"מ (3.3%) וביתרת רכיב המזומן והפיקדונות (2.8%).

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה בכ-29 מיליארד שקל (3.3%). בעיקר על רקע הנפקות אג"ח ממשלתיות. יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-10 מיליארד שקל (2.1%), זאת בעיקר כתוצאה מעליות מחירים וכן השקעות נטו (אומדן של כמיליארד שקל).

יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בחצי מיליארד שקל (0.1%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-327 מיליארד שקל, זאת בעיקר כתוצאה מעליות מחירים שקוזזו ברובם במימושים נטו (אומדן של כ-1.4 מיליארד שקל).

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרבעון בכ-99 מיליארד שקל (16.8%) ועמדה על כ-591 מיליארד שקל - המהווים 15% מסך תיק הנכסים. עיקר הגידול ביתרת ההשקעות בחו"ל מקורו ביתרת המניות בחו"ל, שעלתה בכ-76.9 מיליארד שקל (24.3%)  ועמדה בסוף הרבעון על כ-394 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה ברובה מעליות מחירים משמעותיות, לצד השקעות נטו של כ-17 מיליארד שקל; אלה התקזזו במעט כתוצאה בייסוף השקל מול הדולר (2.8%-).

יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-22.5 מיליארד שקל (12.9%) ועמדה בסוף הרביע על כ-196 מיליארד שקל. העלייה נבעה בעיקר מהשקעות נטו בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, לצד עליות מחירים שקוזזו במעט בייסוף השקל מול הדולר. כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרבעון, חלה עלייה בשיעור הנכסים הזרים והנכסים במט"ח של כ-1.8 נקודות אחוז (מ-12.8% ל-14.7%) ושל כ-1.5 נקודות אחוז (מ-20.3% ל-21.8%), בהתאמה.

עלייה של 6% בנכסי המוסדיים - הגדלת החשיפה לחו"ל

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה בכ-108 מיליארד שקל (6.1%) ועמדה בסופו על כ-1.88 טריליון שקל. העלייה ביתרה כללה את כלל הגופים המוסדיים והתבטאה בעיקר בקרנות הפנסיה החדשות (33 מיליארד שקל). העלייה ביתרת התיק המנוהל נבעה בעיקר מרכיבי ההשקעות הבאים: מניות בחו"ל - עלייה של כ-25 מיליארד שקל (29.1%) שנבעה בעיקר מעליות המחירים בשווקי המניות בחו"ל; אג"ח ממשלתיות ומק"מ - עלייה של כ-23 מיליארד שקל (3.1%).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח 01/10/2020 08:07
    הגב לתגובה זו
    צריך ממשלה יציבה עם תקציב ולא בחירות כל שנה צריך מערכת משפט נורמאלית שמחוייבת לחוק ולא לתפיסה מטורללת שקוראים לה אקטיביזם שיפוטי שכל שופט מחליט איזה חוק לקיים ואיזה לא
  • 2.
    אפל 01/10/2020 06:28
    הגב לתגובה זו
    כל הנכסים הפיננסים של אזרחי ישראל מגיעים לשווי של חצי חברת אפל . מטורףףף
  • 1.
    מי יודע 30/09/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    לתת תמריץ כמו הורדה על מס רווחים בבורסה לעידוד חברות ישראליות להשקיע פה בבית
  • הנביא 01/10/2020 06:46
    הגב לתגובה זו
    אין לחברות יכולת כניסה לבורסה. וכן, לא צריך לממן טייקונים מושחתים!
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.