האם מחירי הנפט רשמו תחתית? יש מי שמאמין שכן
מחירי הנפט מתאוששים? היום הם עולים ב-3% ומשלימים עליה של 10% מאז ה-3 במאי. לפני כן הם הספיקו ליפול ב-12% מתחילת החודש. ועדיין, מתחילת החודש הם בירידה. במהלך 12 החודשים האחרונים המחירים איבדו 34%, כשרוב הירידות התרחשו בחודשים יוני-ספטמבר בשנה שעברה ומאז מחירי הנפט "זזים הצידה". חבית גולמית WTI נסחרת כעת במחיר של 73.4 דולר ומחיר חבית מסוג "ברנט" נסחרת תמורת 77 דולר לחבית.
השאלה היא כמובן מה הלאה. האם המחירים ימשיכו לרדת או שמחיר הזהב השחור הגיע לתחתית? אנליסטים בוול סטריט צופים שנראה עלייה במחירי הנפט ברבעונים הקרובים.
"עכשיו זה בהחלט מרגיש כאילו הם בתחתית - יש מספר סימנים לכך", אומר אד מורס, ראש מחקר הסחורות העולמי של סיטי בנק. "נותר מלאי גבוה במיוחד במהלך חודשים ינואר ופברואר השנה, ומאז הוא ירד וזו חלק מההבנה שהמחירים בתחתית". הוא הוסיף כי השווקים מתמודדים כעת עם ההשפעה של קיצוצי הייצור האחרונים של אופק+, והעולם עובר לעונה של ביקוש גבוה יותר. בחודש שעבר הודיע קרטל מדינות הנפט שהוא מקצץ את התפוקה ב-1.16 מיליון חביות ליום, קיצוץ שנכנס לתוקף במאי ובאופק פלוס הצהירו שיימשך עד סוף 2023. הירידה בייצור גרמה לאנליסטים להזהיר שהמחירים עלולים לעלות ל-100 דולר. "אנחנו מסתכלים בצורה חיובית יותר על הרבעון השני והשלישי ממה שקרה ברבעון הראשון", אמר מורס.
גם חברת השירותים הפיננסיים ANZ מאמינה שצניחת מחירי הנפט עשויה להגיע לסוף בקרוב, כאשר הביקוש העולמי לנפט צפוי לגדול ב-2 מיליון חביות ליום, ולהשאיר את השוק בחוסר אספקה לאורך 2023. "קיצוצים בתפוקה של אופק+ והתאוששות בביקוש של סין יקזזו ככל הנראה ביקוש נמוך יותר במקומות אחרים... לכן, אנו מצפים שהמחירים יגיעו לתחתית בקרוב", נכתב בדו"ח מחקר.
- מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
- אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן דומה, גולדמן זאקס שמר על תחזיותיו לתג מחיר גבוה יותר עבור הנפט. "התחזית שלנו מצביעה כי חבית ברנט תעלה ל-95 דולר עד דצמבר ו-100 דולר לחבית עד אפריל 2024 מכיוון שאנו צופים גירעונות גדולים בייצור", קבע בנק ההשקעות בדו"ח שפורסם בסוף השבוע.
מחיר הנפט מטפסים כעת בכ-2.5% כאשר חבית מסוג ברנט נסחרת תמורת 77 דולר ואילו חבית מסוג WTI נסחרת תמורת 73.2 דולר.
הירידה בשבועות האחרונים במחירים מיוחסת לשילוב של חששות כלכליים. ביום רביעי שעבר העלה שוב הבנק הפדרלי האמריקני את הריבית ב-0.25%, מה שהעלה את חששות המשקיעים שצמיחה כלכלית איטית יותר עלולה לפגוע בביקוש לאנרגיה. "לחץ מפעולה אנטי-אינפלציונית שננקטה על ידי הפד' האמריקאי וה-ECB (הבנק המרכזי האירופי), הביאו לגידול בביקוש שחסר ברוב מדינות ה-OECD, עם סיכוני מיתון לפנינו", כתב מורס.
בנוסף, התכווצות מפתיעה בפעילות הייצור של סין באפריל הטילה גם צל של ספק בנוגע להתאוששות הביקוש לסחורות במדינה. "הנרטיב ששווקי הנפט יתהדקו בהמשך השנה בגלל עליית הביקוש הסיני מוטל בספק", כתב בנק Commonwealth of Australia. "שוק הנפט המתהדק במחצית השנייה של 2023 יסתמך כעת יותר על אופק+, במיוחד על רוסיה", כתב ויווק דהאר מ-CBA.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
אם לא די בכך, גם ייצור הנפט של מוסקבה הוכיח עמידה טובה מהצפוי. "תפוקות הנפט והייצוא של רוסיה היו עמידות למרות ההכרזה על קיצוץ ייצור של 500,000 חביות ליום", אמר קאנג וו מסוכנות S&P. הצניחה האחרונה במחירים מזכירה את התנודתיות השליליות במרץ ו"כופה הערכה האם אופ"ק תספק או לא תביא קיצוץ נוסף בהובלת סעודיה", כתב וישנו ורת'ן מ-Mizuho.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
