יהונתן כהן ויוסי לוי
צילום: יחצ

עכשיו באים? מידרוג בהורדת דירוג לסדרות האג״ח של גיבוי

גיבוי אחזקות, שמתחילת השנה ירדה ב-86%, מקבלת הורדת דירוג לסדרות האגח שהנפיקה, ״להערכתנו, קיים חשש להפרה צפויה באמות מידה פיננסיות מול המממנים השונים באופן המגדיל את הסבירות לכשל פירעון״ 
עומר רוסו | (2)

מידרוג מורידה את דירוג המנפיק ודירוג אגרות החוב סדרות א' ו-ב' שהנפיקה גיבוי אחזקות גיבוי אחזקות 0% . מ- il.Baa1 ל- il.Ba1 ומותירה את הדירוג תחת בחינה עם השלכות שליליות. זאת לאחר שמניית גיבוי אחזקות התרסקה ב-86% מתחילת השנה, וב-26% מתחילת החודש. משקיעים רבים סומכים על חברות הדירוג, אך מה זה עוזר למשקיעים להזהיר רק אחרי שהסערה כבר סחפה את המשקיעים?

לפני כחודשיים דווחה החברה על התנהלות לקויה בעיקר בסניף מזרע בצפון. החברה דווחה גם על האטה בקצב פירעון הצ'קים בסניף צפון וגידול בבקשות לפריסות תשלומים בסניף. סך כל החוב שנמצא בסיכון גבוה לאי פרעון מסתכם ב-38 מיליון שקל, 9.2% מתיק האשראי של החברה ו-40% מההון העצמי. לאחר מכן דווחה החברה גם על הלוואה ללא אישור של 2.5 מיליון שקל שלקח לעצמו אחד ממנהלי הסניף בצפון, אייל רוזן. הבודק החיצוני קבע: "לא מדובר בטעות בשיקול דעת, אלא הגדלת תיק האשראי ללא כל קשר לאיכותו. 

״הורדת הדירוג משקפת את הערכתנו, בתרחיש הבסיס להרעה משמעותית באיכות הנכסים של החברה וזאת לאור התנהלות לקויה של ניהול הסיכונים, כפי שבא לידי ביטוי, בין היתר, בעסקאות אשראי שבוצעו בסניף הצפון וכן לאירועים נוספים בסניף הצפון״. אמרה מידרוג.

״להערכתנו, קיים חשש להפרה צפויה באמות מידה פיננסיות מול המממנים השונים באופן המגדיל את הסבירות לכשל פירעון. בנוסף, הורדת הדירוג משקפת שחיקה משמעותית בפרופיל הנזילות, נגישות למקורות מימון והגמישות הפיננסית, אשר באה לידי ביטוי בהיעדר מסגרות אשראי פנויות נוספות לניצול מול המערכת הבנקאית, במידה המעלה את המאפיינים הספקולטיביים בפרופיל סיכון האשראי של החברה ואת הסבירות לכשל פרעון״.

מידרוג מותירה את הדירוג בבחינת דירוג עם השלכות שליליות לאור אי וודאות בדבר היקף החובות הבעייתיים, חשש לאי עמידה באמות מידה פיננסיות ובהתאם יכולת הסדרת אי עמידה באמות מידה פיננסיות מול הגופים הממנים, יכולת מחזור החוב והשלכות נוספות אשר עלולות להשפיע על יכולת החזר החוב.

הוסיפה מידרוג כי :״בתרחיש הבסיס שלנו לשנים 2022-2023 ,אנו צופים המשך סביבה עסקית מאתגרת כתוצאה מהתחרות הגוברת בענף ומהשלכות המאקרו כלכליות הצפויות, וביניהן רמת האינפלציה הגבוהה וצפי לעליית הריבית. 

בתרחיש האופטימי שעשוי להוביל להעלאת דירוג מידרוג סימנה קריטריונים כמו: שיפור משמעותי בהלימות ההון, שיפור משמעותי בפרופיל הנזילות, במגוון מקורות המימון ובגמישות הפיננסית ושיפור משמעותי באיכות הנכסים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 22/08/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    אגח הזבל של גיבוי נסחר כעת בחצי פארי, בדומה לאגח של יוניבו ואגח ח' של מירלנד. מבין השלושה בחצי פארי מה עדיף? לדעתי מירלנד ח (סידרה ט מסוכנת יותר). עדיין לא מכיר מספיק טוב את יוניבו וגיבוי כדי להחליט איזה זבל ביניהן מריח טוב יותר. הן גיבוי והן יוניבו עשויות להרכש ע"י פירמה חזקה יותר בסקטור, כחלק מקונסולידציה בענף. מבחינת הנושים אפשר למכור אותן בחינם, רק שהחוב ישולם.
  • dw 22/08/2022 18:07
    הגב לתגובה זו
    אפשר היה לקנות את אגח הזבל של גיבוי גם בקידומת 3X אגחי מירלנד ויוניבו לל"ש
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 3.26%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?