רני ליפשיץ מרחביה אחזקות
צילום: מרחביה

מרחביה אחזקות: השעון של קארדיאקסנס אושר על ידי משרד הבריאות

החברה המוחזקת קארדיאקסנס, קיבלה את אישור אגף הציוד הרפואי במשרד הבריאות לרישום בפנקס הציוד הרפואי של הדגם הראשון של השעון הרפואי שפיתחה
ערן סוקול |

חברת מרחביה אחזקות -5.32%  מדווחת כי החברה המוחזקת (5.67%) קארדיאקסנס (CardiacSense) קיבלה את אישור אגף הציוד הרפואי במשרד הבריאות לרישום בפנקס הציוד הרפואי של הדגם הראשון של השעון הרפואי שפיתחה קארדיאקסנס לייעוד לניתור קצב לב ואבחון של פרפור פרוזדורים. האישור יהיה בתוקף עד סוף ינואר 2021.

לקריאה נוספת:

> גישה נוספת למלחמה בקורונה - מרחביה משקיעה בחברה לטיהור אוויר

> מרחביה אחזקות: השקעה בקרדיאקסנס לפי שווי חברה של 46 מיליון דולר

> מרחביה אחזקות: קארדיאקסנס בהסכם הפצה בלעדי בהודו של 32 מ' דולר

השעון הרפואי של קארדיאקסנס מיועד למדוד קצב דופק וקצב לב על בסיס פעימה בודדת ולגלות נוכחות של פרפור פרוזדורים הנמשך לפחות 5 דקות ע"י שימוש באק"ג ופי-פי-ג'י.

פנקס הציוד הרפואי הינו פנקס האישורים של אביזרים ומכשירים רפואיים שאושרו על-ידי אגף הציוד הרפואי של משרד הבריאות. השעונים הרפואיים שמפתחת קארדיאקסנס כוללים יכולת זיהוי הפרעות קצב לב, ביניהן פרפור עליות, המהווה אחד מהגורמים העיקריים לגרימת שבץ מוחי.

בחודש יוני דיווחה מרחביה על השקעה נוספת בקרדיאקסנס של 250 אלף דולר, לפי שווי חברה של כ-46 מיליון דולר, כחלק מסבב גיוס בהיקף כולל של כ-6 מיליון דולר.  למרחביה תהיה הזכות לרכוש מניות נוספות בהיקף כולל של עד 150 אלף דולר בדיסקאונט של כ-20% ביחס לשווי הגיוס הבא או שווי של 64 מיליון דולר (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מרחביה עסקה בעבר בתחום הנדל"ן המניב ובתחום אנרגיית הרוח. במהלך שנת 2015 אישר דירקטוריון החברה השקעות בתחום הביומד. מאז נכנסה החברה למספר השקעות בחברות ביומד בדגש על פתרונות מתקדמים לרפואה מרחוק. כיום למרחביה שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית הרפואה האמריקאית קליבלנד קליניק (Cleveland Clinic), אשר במסגרתו השקיעה בחברת CDx בתחום הדיאגנוסטיקה הסרטנית. בנוסף, משקיעה מרחביה ב-5 חברות נוספות בהן קרידיאקסנס, Trainpain בתחום הטיפול בכאב כרוני, EFA בתחום בדיקות ספירת דם, Juventas בתחום הריפוי הגנטי וחברת ויאולי לה טכנולוגיה חדשנית לצריכת קנאביס במינון מדויק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.