רביב צולר
צילום: יח"צ

כיל החלה ברכבת אווירית של ציוד רפואי שרכשה מסין עבור המדינה

החברה שולחת למעלה מ-10 טיסות אשר ייפרסו על פני השבוע הקרוב, ויביאו לארץ ציוד רפואי שרכשה עבור המדינה למאבק בקורונה
ערן סוקול | (6)

חברת כיל שולחת רכבת אווירית הכוללת למעלה מ-10 טיסות בסך הכל אשר ייפרסו על פני השבוע הקרוב, יביאו לארץ ציוד רפואי אשר חברת כיל רכשה עבור המדינה למאבק בקורונה.

חברת כיל הפכה מאז תחילת המשבר לזרוע רכש עבור במדינה, ורכשה את הציוד, הכולל כחצי מיליון חליפות מגן, וכ-900 אלף מסיכות, בסכום של כ-50 מיליון שקל.

הטיסה הראשונה אשר יוצאת הלילה (שעון סין), מכילה אלפי ארגזים הכוללים חליפות/ציוד מיגון, בהמשך לעשרות אלפי מטושים שהגיעו לארץ בסוף השבוע.

כיל העמידה צוות של כעשרה עובדים הפועלים מסביב לשעון בארץ ובסין ועד כה הצליחו כאמור להוציא לפועל רכש של מסיכות N95, מסיכות כירורגיות, חליפות מגן, ערכות מטושים לבדיקת הקורונה וכפפות.

הציוד הרפואי שרכשה כיל. צילום: כיל

נוסף על כך, ובכדי לסייע לצרכי מערכת הבריאות בישראל, תרמה כיל למעלה ממיליון שקל לצרכי חירום כולל כ-20 אלף ערכות מטושים בעלות של כ-250 אלף שקל, כ-2,500 חליפות מגן, וכ-1,000 מסכות N95 ממלאי החירום של החברה עבור עובדיה, אשר הועברו לקופות החולים, בתי החולים ומשל"ט הקורונה הלאומי. 

הציוד הרפואי מצטרף לתרומות של כ-750 אלף שקל לבית החולים סורוקה, וכ-150 אלף שקל להקמת המתחם החדש לטיפול בחולי הקורונה בתל השומר.

 

בכיל מציינים כי החברה נעזרת בקשריה עם מנהלי המחוזות של מפעליה בסין במטרה לשים יד על הציוד הרפואי המבוקש ולתפעל את המערך הלוגיסטי הכרוך באיתורו וברכישתו. מאז החלה התפשטות המאסיבית של נגיף הקורונה באירופה, מדינות רבות סגרו את גבולותיהן במטרה למנוע ייצוא ואף הלאימו כל ציוד רפואי או ציוד מיגון שיכול לסייע במאבק בנגיף. סין, אשר היתה הבסיס להתפרצות המחלה לפני מספר חודשים, מדווחת על שליטה בקצב ההתפשטות, והפכה למעשה למדינה היחידה שעוד ניתן לייבא ממנה ציוד רפואי. מצב זה הביא מדינות רבות לצאת למירוץ 'התחמשות' במרדף אחר הציוד החיוני בסין.

לכיל חמישה מפעלים בסין, בהם היא מעסיקה כ-2,000 עובדים. עם פרוץ משבר הקורונה, היה זה המטה בישראל אשר הטיס לעובדי המפעלים ולבתי החולים מסיכות מגן כתרומה. כעת, מפעילה החברה עובדים מקומיים בסין, במטרה להשיג ציוד רפואי דוגמת המטושים המבוקשים, וכן מסיכות תקניות באיכות גבוהה, חליפות מיגון ועוד.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    תרומה של כיל 06/04/2020 16:19
    הגב לתגובה זו
    ניהולי . במקום לפצות את המשקיעים ביבי משונרר כסף מכולם תרומות מחברות ואיפה הכסף שביבי שדד מהאזרחים עם מס על הבורסה מיסים שונים שישנסקי על הגז וכיל . מקומם מאוד
  • 5.
    מורדי 05/04/2020 20:30
    הגב לתגובה זו
    אולי תניחו להם .ותדעו להעריך
  • 4.
    אורה 05/04/2020 19:55
    הגב לתגובה זו
    אני לא סומכת על סין בכלל ולא מאמינה להם ולציוד שלהם הרצחת וגם ירשת לא מספיק מה שגרמה גם מרוויחה מזה היא צריכה לספק חינם את הציוד כפיצוי לעולם עושה רווח של עוול מזה בושה לסין צריך לתבוע אותה
  • 3.
    קומבי 05/04/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
    קומבינות
  • 2.
    תותחים. כל הכבוד (ל"ת)
    muda 05/04/2020 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 05/04/2020 18:59
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד!
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?