שר האוצר משה כחלון
צילום: נעם ריבקין פנטון

ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד ל-2.9%; הגירעון הממשלתי ירד ל-3.6%

לפי ארגון המדינות המפותחות, הכלכלה של ישראל תמשיך להיות יציבה עד 2021, למרות צפי לירידה בצמיחה בשל בתקררות בשוק העבודה, דעיכה של תמריצים פיסקלים וחוסר הוודאות בשל מתיחויות סחר
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה OECD ישראל שוק

ארגון המדינות המפותחות ה-OECD פרסם היום את תחזית הצמיחה לישראל עד 2021. החדשות הטובות, הכלכלה תמשיך להיות חזקה באופן יחסי והגירעון הממשלתי ירד. החדשות הפחות טובות: הצמיחה צפויה לרדת ל-2.9% והייצוא צפוי לרדת בחדות.

 

לפי הדו"ח, התמ"ג שעומד השנה על 3.1%, צפוי לרדת ל-2.9% בשנתיים הקרובות. הצריכה תרד מרמתה הנוכחית העומדת על 3.4%, ל-3.2% ב-2020 ול-3% ב-2021. לא מדובר בירידה חדה, אך ירידה בכל זאת.

 

ב-OECD מזהירים כי דרושה זהירות פיסקאלית, כדי לשנות את העקום של רמת הגירעון הממשלתי. הגירעון הממשלתי צפוי להסתכם עד סוף השנה ב-4.1%-, אך הוא צפוי לקטון באופן עקבי ל-3.8%- ב-2020 ולרמה של 3.6%- ב-2021. הגירעון הממשלתי צמח בכ-300% מאז 2017, אז עמד על 1.1%.

 

לפי הדו"ח, הצמיחה תמשיך להיות חזקה, הייצור התעשייתי ימשיך להיות טוב והרכישות של הסקטור הפרטי בכרטיסי אשראי ימשיך לצמוח. בינתיים, למרות מלחמת הסחר והייסוף בשקל, ישראל עמדה בסחף, בשל עלייה בתיירות הנכנסת ומגזר ההייטק.

 

אבל לא לעולם חוסן. ענף שצפוי לרדת בחדות הוא ייצאו של סחורות ושירותים, שצפוי לרדת מרמה של 4.6% בשנה הנוכחית, לרמה של 3% ב-2020, אך תהיינה התאוששות ב-2021 והייצוא יעלה לרמה של 3.5%. זאת בשל מתיחויות סחר, הנובעות בעיקר ממלחמת הסחר.

 

"הצמיחה צפויה לרדת בצורה קלה בשנתיים הקרובות. רמת הביקוש המקומי תאט בשל התקררות שוק העבודה, דעיכה של תמריצים פיסקלים וחוסר ודאות שינבע ממתיחויות במסחר", כתבו בדו"ח.

 

"ההתאוששות הקלה בייצוא בשנתיים הקרובות היא בעיקר בשל תחילת ייצוא הגז למצרים, שישפר מאזן הסחר ויתמוך בכלכלה המקומית", הוסיפו וקבעו כי הצמיחה עלולה לגדול אם יפתחו את מאגרי הגז במהירות גדולה יותר מהצפי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"מנגד, הייסוף בשווי השקל ומתחים גיאופוליטיים גוברים עלולים לפגוע בצמיחה, שיוביל לירידה בביקוש המקומי, אם הממשלה הבאה יבצעו אמצעי קונסולידציה, שאינם מחושבים לבסיס התחזית", קבעו.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה בת"א סגרה על האפס; ניו מד עלתה 2.9%

טבע ירדה 3.6%, הביטוח עלה 0.85%, הבנקים ירדו 0.4%

מערכת ביזפורטל |

השוק תיקן את הירידות. אולי זה בגלל שנתניהו קצת חזר בו מהאמירה הקשה של אתמול, כשבמקביל יש חדשות משרדי ממשלה מקבילים על שת"פ עם העולם. בולט במיוחד משרד האנרגיה - היו דווח על העמקת שיתוף הפעולה עם קפריסין לשם העברת גז לאירופה. מעבר לכך, נתניהו מתכנן מסיבת עיתונאים הערב בנושאים כלכליים. השוק מעריך שתהיה הרגעה מסוימת. 


ידיעה נוספת בתחום האנרגיה היתה על הרחבת התשתיות לצנרת שתוביל גז מישראל למצרים - שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. מדובר על פרויקט לוויתן כמובן וזה השפיע על מניות לוויתן בעיקר ניו מד שזכתה כבר מהבור לתשואה עודפת על השוק בזכות הראיון בביזפורטל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?


הנפקות פרטיות פוגעות במשקיעים מקרב הציבור. הנה הדוגמה האחרונה - חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , שקיימה אמש מכרז למשקיעים מסווגים והנפיקה עבורם מניות שדה פקטו דיללו את המשקיעים הפרטיים. להרחבה בנושא ראו כאן - צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%.

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

מנכ״ל משרד התחבורה: "צריך להיות ערס כדי לשחרר תקציבים" - משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים. משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".