אורן הוד מונה לתפקיד מנכ"ל אלון רבוע כחול

אחרי אישור החלטת המחזיקים בהסדר אפריקה השקעות, מוטי בן משה ממנה את אורן הוד כמנכ"ל אלון רבוע כחול. עד כה שימש הוד מנכ"ל אפריקה מגורים

מערכת Bizportal |

לאחר שאתמול (יום ג') אישרו מחזיקי האג"ח של אפריקה השקעות את ההסדר במסגרתו ירכשו חברה בשליטת מוטי בן משה ורבוע כחול שבבעלותו המלאה, את החברות בקבוצת אפריקה ישראל, מודיע דירקטוריון אלון רבוע כחול כי קיבל את המלצת בן משה, למנות את אורן הוד, המשמש כיום כמנכ"ל אפריקה מגורים 3.14% , כמנכ"ל אלון רבוע כחול.

הוד ייכנס לתפקידו בכפוף לאישורו של בית המשפט את הסדר החוב באפריקה השקעות, במסגרתו נכללת גם הצעת רבוע כחול לרכישת מניות השליטה באפריקה ישראל נכסים.  בכפוף להחלטות הדירקטוריונים השונים, הוד צפוי לכהן גם בתפקיד סגן היו"ר בחברות-בת שונות ברבוע כחול ובאפריקה ישראל.

 

ישראל יניב, המכהן כעת בתפקיד מנכ"ל רבוע כחול, בנוסף לתפקידו כיו"ר דור אלון דלק, יתמקד בקידום עסקי הדלק של הקבוצה, במסגרת תפקידו כיו"ר חברת האנרגיה דור אלון, לאחר מינויו של מר הוד כמנכ"ל רבוע כחול.

 

עד לסוף 2016, הכפיל הוד את היקף ההכנסות של החברה לסך של כ-1.281 מיליארד ש"ח,  כאשר את שנת 2017 סיימה אפריקה ישראל מגורים עם רווחי שיא של כ-141 מיליון ש"ח המהווים 15.6% תשואה להון. לאפריקה ישראל מגורים צבר ניכר של קרקעות ומגוון רחב של פרויקטים לביצוע בשנים הקרובות.

אורן הוד ימשיך, לכהן כמנכ"ל אפריקה מגורים בשלב זה ולאחר מכן, במסגרת תפקידו כמנכ"ל רבוע כחול נראה כי הדירקטוריונים הרלבנטיים יתבקשו לאשר את כהונתו גם כיו"ר אפריקה ישראל מגורים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.