כצמן ל-Bizportal: "יש לגנוז את השמועות על יציאתי לפנסיה"
אם בשוק רחשו הערכות כי חיים כצמן מתכוון לפרוש בקרוב - ההיפך הוא הנכון. חברת גזית גלוב דיווחה הבוקר כי חיים כצמן חוזר לכס המנכ"ל של חברת גזית גלוב במקומו של דורי סגל שמסיים את תפקידו אחרי כשנה. בתוך כך, גזית גלוב הודיעה כי הדירקטוריון החליט לחלק דיבידנד של 1.52 שקל למניה לשנת 2018, וזאת לעומת דיבידנד של 1.4 שקל למניה לשנת 2017.
סגל צפוי להתמקד בניהול עסקיה של FCR הקנדית. נציין כי סגל שעוזב אחרי 14 חודשים, החליף בתפקידו את רחל לוין שכיהנה בתפקיד זה 15 חודשים בלבד.
כצמן מכהן כיו"ר דירקטוריון גזית גלוב החל ממאי 1995, ומכהן גם כיו"ר דירקטוריון אטריום, יו"ר דירקטוריון סיטיקון וסגן יו"ר ריג'נסי סנטרס. כצמן מכהן גם כיו"ר דירקטוריון ומנכ"ל נורסטאר החזקות, בעלת השליטה בחברה. כצמן יסיים את כהונתו כיו"ר דירקטוריון גזית גלוב ונורסטאר בטרם יחל את תפקידו כמנכ"ל החברה ומאותו מועד יכהן כסגן יו"ר דירקטוריון גזית גלוב ונורסטאר.
חיים כצמן אמר היום בשיחה עם Bizportal: "אחרי שסיימתי את עסקת ריג'נסי מרגיש שאני גם יכול וגם רוצה לנהל את החברה, כמובן שזה דורש להיות יותר בת"א. מבחינתנו בתור בעלי מניות בחברה אנו מבינים שזה ניצול היכולות באופן הטוב ביותר. אנו לא מנהלים שכירים שבאים לקדנציה בחברה - אנו בעלי מניות".
אז אין מה לצפות למנכ"ל מבחוץ?
"אני פה. לא לבינתיים אלא מכאן והלאה. את השמועות על יציאתי לפנסיה יש לגנוז ולהחליף בשמועות אחרות".
מאיזה צד נבעה ההחלטה?
"ההחלטה הזו התגבשה לאורך זמן לכן קשה לספק תשובה. זה תהליך ולא משהו נקודתי. הדירקטוריון כולו היה בדעה שזה הסידור הנכון. מבחינת החשיבות, וגם אין מישהו אחר שיכול לעשות את קנדה כמו שדורי יכול. חשוב להדגיש כי זה מהלך לטובת כל בעלי המניות".
- מנכ"לית גזית ברזיל, מיה שטרק, נבחרה לאחת הנשים הבולטות בברזיל ל-2024
- חיים כצמן מממש נכס בצ'כיה ב-1.1 מיליארד ש'; אגרות החוב בתגובה עולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי ברבעון השלישי של 2017 גזית גלוב העלתה תחזיות לשנה כולה, ולפיה ה-FFO ל-2017 יסתכם בטווח של 700-688 מיליון שקל. התחזית הקודמת עמדה טווח של 649-635 מיליון שקל. ה-FFO למניה צפוי להסתכם בטווח של 3.59-3.53 שקל, לעומת תחזית קודמת של 3.32-3.25 שקל למניה. עם זאת, בשורה התחתונה גזית גלוב עברה להפסד בצל הוצאות מימון גבוהות של 530 מיליון שקל ברבעון השלישי.
דורי סגל: "היה לי הכבוד והעונג לבנות ולפתח את החברה, יחד עם חיים, ב-25 השנים האחרונות, מחברה קטנה עם שני נכסים שגודלם פחות מ-10 אלף מ"ר - לקבוצת נדל"ן בינלאומית עם נכסים איכותיים וייחודיים. אני שמח להמשיך לכהן כיו"ר דירקטוריון פירסט קפיטל, אשר לה מנכ"ל וצוות ניהול מוכשר, נכסים מהשורה הראשונה ומעמד ייחודי בשוק הקנדי".
לגבי השאלה האם כצמן רואה פרישה באופק לאחר לא מעט שנים בצמרת, אמר כצמן בראיון ל-Bizportal: "זו דרך חיים, אני כבר לא יודע דרך אחרת. זה העיקר וזו החזית. מלאו לי בדיוק 68 לפני כשבועיים והודעתי לכולם שב-7 שנים הבאות אני לא מתכוון לפרוש. אבל זה לא אומר שאפרוש אחרי זה". (לכתבה המלאה)
- הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
- מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל בטווח האמצע
הפניקס הפניקס 0% מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.
אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה
הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.
העדכון האסטרטגי
של הפניקס מעלה לא מעט שאלות. איך ייתכן שתחזית הרווח קפצה כה משמעותית בטווח כל כך קצר? מה בעצם השתנה בפעילות החברה שמאפשר לה להעלות את היעדים לרמת 3.3-3.5 מיליארד שקל כבר ב-2028, כמעט מיליארד שקל יותר מהיעדים שפורסמו לשנת 2027 רק בחודשים האחרונים? בחינה של
הדוחות מצביעה על שתי חוליות מרכזיות שמסבירות חלק מהזינוק האחרון ברווחים: רווחי ההון החריגים השנה, בעיקר מנוסטרו והשקעות, והרווחיות הגבוהה בענפי הביטוח הכללי. רווחי ההשקעות העופים, שהסתכמו בכ-769 מיליון שקל מתחילת השנה מתוך רווח כולל של 928 מיליון שקל, היו
גורם מרכזי בשורת הרווח, והם מעלים את השאלה האם מדובר במצב חד פעמי או בתנופה שהפניקס מאמינה שתצליח לשמר? מצד שני, עצם העובדה שהחברה מציגה תחזית מפורטת ומתייחסת לצמיחה יציבה וארוכת טווח בפעילויות ניהול הנכסים, הסוכנויות והאשראי, תחומים שנחשבים לפחות תנודתיים,
עשויה לרמוז שהפניקס רואה את הרווחיות של השנים האחרונות לא כחריגה אקראית, אלא כבסיס שממנו ניתן להמשיך לעלות. האם באמת ניתן לשמר ואף לשפר רווחיות כזו, בלי התערבות של הרגולטור?
אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.
- הפניקס עם תשואה להון של 35% ברבעון השני
- הפניקס: רווח כולל של 617 מיליון שקל; תשואה להון של 24%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון, כ-9% בקצב שנתי, תמכה בשורה התחתונה. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.
