חיים כצמן גזית גלוב
צילום: יח"צ

כצמן ל-Bizportal: "יש לגנוז את השמועות על יציאתי לפנסיה"

חיים כצמן יחליף את דורי סגל בניהול גזית גלוב שמפנה את תפקידו אחרי שנה בתפקיד; כצמן: "בעלי המניות של פירסט קפיטל יפיקו תועלת רבה מהניסיון של דורי בקנדה"
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה גזית גלוב

אם בשוק רחשו הערכות כי חיים כצמן מתכוון לפרוש בקרוב - ההיפך הוא הנכון. חברת גזית גלוב דיווחה הבוקר כי חיים כצמן חוזר לכס המנכ"ל של חברת גזית גלוב במקומו של דורי סגל שמסיים את תפקידו אחרי כשנה. בתוך כך, גזית גלוב הודיעה כי הדירקטוריון החליט לחלק דיבידנד של 1.52 שקל למניה לשנת 2018, וזאת לעומת דיבידנד של 1.4 שקל למניה לשנת 2017.

סגל צפוי להתמקד בניהול עסקיה של FCR הקנדית. נציין כי סגל שעוזב אחרי 14 חודשים, החליף בתפקידו את רחל לוין שכיהנה בתפקיד זה 15 חודשים בלבד.

כצמן מכהן כיו"ר דירקטוריון גזית גלוב החל ממאי 1995, ומכהן גם כיו"ר דירקטוריון אטריום, יו"ר דירקטוריון סיטיקון וסגן יו"ר ריג'נסי סנטרס. כצמן מכהן גם כיו"ר דירקטוריון ומנכ"ל נורסטאר החזקות, בעלת השליטה בחברה. כצמן יסיים את כהונתו כיו"ר דירקטוריון גזית גלוב ונורסטאר בטרם יחל את תפקידו כמנכ"ל החברה ומאותו מועד יכהן כסגן יו"ר דירקטוריון גזית גלוב ונורסטאר.

חיים כצמן אמר היום בשיחה עם Bizportal: "אחרי שסיימתי את עסקת ריג'נסי מרגיש שאני גם יכול וגם רוצה לנהל את החברה, כמובן שזה דורש להיות יותר בת"א. מבחינתנו בתור בעלי מניות בחברה אנו מבינים שזה ניצול היכולות באופן הטוב ביותר. אנו לא מנהלים שכירים שבאים לקדנציה בחברה - אנו בעלי מניות".

אז אין מה לצפות למנכ"ל מבחוץ?

"אני פה. לא לבינתיים אלא מכאן והלאה. את השמועות על יציאתי לפנסיה יש לגנוז ולהחליף בשמועות אחרות".

מאיזה צד נבעה ההחלטה?

"ההחלטה הזו התגבשה לאורך זמן לכן קשה לספק תשובה. זה תהליך ולא משהו נקודתי. הדירקטוריון כולו היה בדעה שזה הסידור הנכון. מבחינת החשיבות, וגם אין מישהו אחר שיכול לעשות את קנדה כמו שדורי יכול. חשוב להדגיש כי זה מהלך לטובת כל בעלי המניות".

נזכיר כי ברבעון השלישי של 2017 גזית גלוב העלתה תחזיות לשנה כולה, ולפיה ה-FFO ל-2017 יסתכם בטווח של 700-688 מיליון שקל. התחזית הקודמת עמדה טווח של 649-635 מיליון שקל. ה-FFO למניה צפוי להסתכם בטווח של 3.59-3.53 שקל, לעומת תחזית קודמת של 3.32-3.25 שקל למניה. עם זאת, בשורה התחתונה גזית גלוב עברה להפסד בצל הוצאות מימון גבוהות של 530 מיליון שקל ברבעון השלישי.

דורי סגל: "היה לי הכבוד והעונג לבנות ולפתח את החברה, יחד עם חיים, ב-25 השנים האחרונות, מחברה קטנה עם שני נכסים שגודלם פחות מ-10 אלף מ"ר - לקבוצת נדל"ן בינלאומית עם נכסים איכותיים וייחודיים. אני שמח להמשיך לכהן כיו"ר דירקטוריון פירסט קפיטל, אשר לה מנכ"ל וצוות ניהול מוכשר, נכסים מהשורה הראשונה ומעמד ייחודי בשוק הקנדי".

לגבי השאלה האם כצמן רואה פרישה באופק לאחר לא מעט שנים בצמרת, אמר כצמן בראיון ל-Bizportal: "זו דרך חיים, אני כבר לא יודע דרך אחרת. זה העיקר וזו החזית. מלאו לי בדיוק 68 לפני כשבועיים והודעתי לכולם שב-7 שנים הבאות אני לא מתכוון לפרוש. אבל זה לא אומר שאפרוש אחרי זה". (לכתבה המלאה)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.