לקראת הרחבת פעילות: אמות מגייסת 100 מיליון שקל באמצעות הרחבת אג"ח סדרה ג'

התמורה מגלמת תשואה אפקטיבית של כ-3% ברוטו במח"מ של 4.66 שנים
לירן סהר |

חברת אמות הודיעה הבוקר (ב') על הקצאה פרטית למספר משקיעים מוסדיים של אגרות חוב, באמצעות הרחבת סדרה ג' בהיקף של כ-86 מיליון שקל ע.נ לפי שער של 116.2 שקל. סך הגיוס עתיד להסתכם בכ-100 מיליון שקל, תמורה אשר מגלמת תשואה אפקטיבית של כ-3% ברוטו במח"מ של 4.66 שנים.

אגרות החוב של החברה מדורגות כיום ע"י מדרוג Aa3 עם אופק יציב.

העסקה כפופה לקבלת כל האישורים הדרושים על פי הדין, לרבות קבלת אישור הבורסה לרישומן של אגרות החוב שתונפקנה למסחר, וכן קבלת אישור חברת הדירוג כי אין בהגדלת הסדרה בכדי לפגוע בדירוג אגרות החוב.

לפני כחודשיים ביצעה אמות הקצאה דומה וגייסה כ-36 מיליון שקל בשיעור תשואה של 3.4%.

אבי מוסלר, מנכ"ל החברה, מסר: "אנו מודים למשקיעים המוסדיים על המשך אמונם בחברה, הבא לידי ביטוי הן בנגישות הגבוהה שלנו לשוק הון והן בתשואה המגולמת."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל

10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים

מה הגורמים המשפיעים על שערי אגרות חוב, מה זו תשואה אפקטיבית, מח"מ, מה קורה לאגרות החוב כאשר הריבית יורדת? על ההבדלים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני, על ההבדל בין אג"ח צמוד לשקלי ועל הסיכונים והסיכויים בהשקעה באג"ח

מנדי הניג |

אגרות חוב הן ההשקעה הכי משתלמת למשקיע הסולידי.  אז למה רוב הכסף הסולידי נמצא בפיקדונות? כי אנשים חוששים מאג"ח. בצדק מסוים - כי אג"ח זה לא ביטחון של 100%. יש אג"ח של חברות שלא שילמו את ההשקעה כי החברות הגיעו להסדרי חוב. זה נדיר יחסית, ולכן סל של אג"ח במיוחד אם מדובר באג"ח בטוחות - של חברות גדולות וחזקות פיננסית ושל ממשלות, הוא דרך טובה למשקיע סולידי לפזר סיכונים ולהרוויח יותר מהריבית בפיקדון הבנקאי. אפילו 1% ואפילו 2% ומעלה מהפיקדון הבנקאי. יש גם קרנות נאמנות שעושות בשבילכם את העבודה ומנהלות תיק של אג"ח, אבל הן לוקחות דמי ניהול ממוצעים של 0.6%-0.8% ובעצם "אוכלות" לכם חלק גדול מהרווחים. 

אז אג"ח זאת בהחלט אפשרות טובה למשקיעים סולידי, רק לפני שקופצים למים, צריך לקרוא ולהבין את המדריך הקצר הזה:   


  1. מהי אגרת חוב (אג"ח)? - אג"ח (אגרת חוב) היא נייר ערך שמונפק על ידי מדינה, רשות ציבורית או תאגיד, שמטרתו לגייס הון מהציבור או ממשקיעים מוסדיים. רוכש האג"ח מעניק הלוואה למנפיק, שמתחייב להחזיר לו את הקרן במועד שנקבע מראש, לרוב בצירוף תשלומי ריבית תקופתיים.
    דוגמה: אג"ח ממשלתית ל־5 שנים שמניבה ריבית שנתית של 4% משמעה שהמשקיע יקבל בכל שנה 40 שקלים על כל 1,000 שקל שהשקיע, ובסוף התקופה יקבל את הקרן - 1,000 שקלים.

  2. מה משפיע על מחיר האג"ח והתשואה שלה? - מחיר האג"ח מושפע מהריבית בשוק, מהסיכון הנתפס של המנפיק ומהזמן שנותר עד לפדיון. כשהריבית בשוק יורדת - מחירי אג"ח קיימות עולים, כי הן מציעות ריבית גבוהה יותר מהממוצע החדש.
    דוגמה: אג"ח שמניבה 4% תהיה אטרקטיבית יותר כאשר הריבית במשק יורדת ל-3%, ולכן מחירה יעלה והתשואה לפדיון תרד. לעומת זאת, אם הריבית תעלה ל-5%, המחיר של אותה אג"ח יירד כדי לייצר תשואה דומה למה שמציע השוק.

  3. החשיבות של זמן לפדיון - ככל שהזמן עד לפדיון האג"ח ארוך יותר, כך גדל הסיכון שהריבית תשתנה או שהמנפיק ייקלע לבעיה. אג"ח ל-10 שנים תנודתית יותר מאג"ח ל־3 שנים.
    דוגמה: אג"ח קונצרנית לפדיון ב־2045 חשופה יותר לשינויים מאשר אג"ח לפדיון ב־2027. משקיע שמחזיק באג"ח ארוכה עלול להיחשף לעליות ריבית לאורך התקופה, מה שיוביל לירידת ערך האג"ח שלו.

  4. מהו הסיכון באג"ח? - הסיכון תלוי כאמור במשך החיים של האג"ח ובדירוג האשראי של המנפיק, התנודתיות בשוק, ושינויים כלכליים כלליים.
    דוגמה: אג"ח של חברת נדל"ן מדורגת BBB נחשבת מסוכנת יותר מאג"ח מדינה בדירוג AAA, ולכן תציע לרוב ריבית גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון. כמו כן, בעת מיתון, סיכון חדלות פירעון של חברות עולה.