מדריך להגשת תביעה נגד משרד הביטחון
אחד מהשלבים המשמעותיים ביותר בחייו של כל בן אדם בישראל זה כמובן השירות הצבאי בצה"ל או בכוחות הביטחון. אך שירות מהסוג הזה עלול להביא איתו גם לא מעט סכנות, סכנות שעלולות להוביל לפציעות משמעותיות – כאלה שלא יאפשרו לכם להמשיך בשגרת החיים הרגילה. אך בכדי שתוכלו לקבל את הזכויות המגיעות לכם, יהיה עליכם להתחיל תהליך תביעה נגד משרד הביטחון, תהליך מורכב אך אפשרי ביותר.
אם אתם חושבים שמדובר על משימה קלה, אז זה הזמן לספר כי מדובר על פרוצדורה מורכבת ברוב המקרים – כזאת שאתם צריכים להיות מוכנים לקראתה. רשלנות רפואית בצבא היא שכיחה במיוחד, אך קבלת הזכויות המגיעות לאחר הרשלנות – זוהי כמה משימה שמחייבת אתכם להיות מוכנים וערוכים לקראתה.
אל תנוחו על זרי הדפנה – הגשת תביעה בתוך שלוש שנים
לא מעט חיילים משוחררים נוטים לחשוב כי הם יכולים להגישת תביעה על רשלנות רפואית בצבא מתי שמתחשק להם, ובכך הם מפספסים את חלון ההזדמנויות שעומד לרשותם. הגשת תביעה נגד משרד הביטחון חייבת להתבצע בתוך כשלוש שנים מתוך השירות הצבאי. אם חלפו להם יותר משלוש שנים, אתם ככל הנראה לא תהיו זכאים לקבל את הזכויות המגיעות לכם – וזה יכול להיות פספוס אדיר שאתם עוד תצטערו עליו כמובן.
שלב ראשון – הוכחת הפגיעה
השלב החשוב ביותר הוא השלב שבו אתם נדרשים להוכיח כי הפגיעה אכן התרחשה כתוצאה מהשירות הצבאי שלכם. הצבא מצידו יכול לטעון כי הפגיעה איננה התרחשה בעת השירות, ומחובתכם להוכיח בדיוק את ההפך. ההוכחה תתבצע לרוב על ידי הגשת מסמכים רפואיים שמוכיחים כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מאופי השירות הצבאי שלכם. כך מסמך שתוכלו להגיש להוכחת הפגיעה, יביא אתכם למצב שבו תגדילו את הסיכויים לקבל את המגיע לכם. אל תחסכו במסמכים, גם כאלה שעל פניו נראים לכם פחות חיוניים.
- ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר
- מנכ"ל משרד הביטחון: חתמנו על עסקאות ייצוא בכ-2.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב בשני – קביעת הפיצוי
לאחר שהוכחתם כי הנזק שאתם סובלים ממנו נגרם כתוצאה מאותה רשלנות רפואית בצבא כעת תוכלו להמשיך קדימה. לאחר הוכחת הפגיעה, כעת יקבעו את הפיצוי שלו אתם תהיו זכאים בהתאם לחומרת הפגיעה שממנה אתם סובלים. כמובן שאתם יכולים להגיע עם דרישות מסוימות, ולא להתפשר על כל פיצוי שאותו מציעים לכם. לרוב ככל שתדרשו יותר כך תוכלו לקבל יותר ולסדר את החיים שלכם.
תביעה נגד משרד הביטחון – לא מגישים לבד
- 1.כג 12/08/2020 18:29הגב לתגובה זוהאחד והיחיד

אוברדראפט כרוני: הפסיכולוגיה שמושכת אותנו למינוס והדרך לשנות את הדפוס
מהם הדפוסים והאמונות הפסיכולוגיות שמובילים אנשים למצב של מינוס קבוע בחשבון הבנק, איך אפשר לצאת מזה, ומה אפשר להרוויח מהשינוי
נתקלתם בסיטואציה הזאת? סוף החודש מגיע, אתם בטוחים שהפעם תסיימו ביתרה חיובית, ואז, המינוס מחייך אליכם מהאפליקציה. לפי נתוני בנק ישראל, כ-25% ממשקי הבית בישראל חיים באוברדראפט לפחות חלק מהזמן, וכ-15% במינוס כרוני. מעבר לסוגיות הכלכליות, יש כאן סיפור פסיכולוגי מרתק שכדאי להכיר.
למה כל כך קשה להישאר בפלוס?
בעידן של אפליקציות בנקאיות חכמות ומידע פיננסי זמין, אפשר היה לצפות שנשלוט טוב יותר בכסף שלנו. אבל המוח שלנו פועל אחרת - הוא מתוכנת בצורה שלפעמים ממש עובדת נגדנו כשמדובר בכסף.
שתי מערכות במוח שנלחמות זו בזו
דניאל כהנמן (שזכה בפרס נובל, ככה שהבחור יודע על מה הוא מדבר) מסביר שיש לנו שתי מערכות חשיבה:
מערכת מהירה: אימפולסיבית, אוהבת הנאות מיידיות - "וואו, איזה נעליים מהממות, חייבת להזמין!"
מערכת איטית: הגיונית, חושבת לטווח ארוך - "רגע, אבל יש לי כבר 8 זוגות דומים בארון..."
- דיסקונט מבטלת את הפטור על האוברדראפט עד 2,000 שקל
- דיסקונט יקפיא את העלאת הריבית על המינוס - מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה? אחרי יום עבודה מתיש, כשאנחנו גולשים באינסטגרם או באתרי קניות, מערכת 2 כבר עייפה מדי כדי לרסן את ההתלהבות של מערכת 1. וככה מוצאים את עצמנו עם עוד הזמנה מאמזון שלא באמת היינו צריכים.