פרדי רובינסון. צילום: פרדי רובינסון
פרדי רובינסון. צילום: פרדי רובינסון

פריפריה חזקה - מדינה חזקה: מדוע חיזוק הפריפריה הוא צורך לאומי?

חיזוק הפריפריה הוא לא רק שאלה של צדק חברתי או של כלכלה. זה צורך אסטרטגי וביטחוני שתורם לחוסן הלאומי ומסייע לבניית עתיד המדינה
נושאים בכתבה פריפריה

פרדי רובינסון, מנכ"ל ומייסד קבוצת רסידו, מסביר מדוע השקעה בהתחדשות עירונית בפריפריה היא לא רק עסק טוב - אלא צורך אסטרטגי למדינת ישראל.

אירועי השנה האחרונה הזכירו לנו, בצורה הכואבת ביותר, עד כמה החוסן הלאומי של מדינת ישראל תלוי בפריסה גיאוגרפית נכונה ובפריפריה חזקה. מלחמת חרבות ברזל הדגישה את החשיבות האסטרטגית של חיזוק ערי הפריפריה - לא רק כהשקעה כלכלית, אלא כצורך ביטחוני קיומי.

אבל זו לא רק שאלה של מלחמה. זו שאלה של הישרדות בסיסית יותר: מדינת ישראל יושבת על השבר הסורי-אפריקאי, ולאורכו - בצפון ובדרום - נמצאות עשרות אלפי דירות בבניינים שלא יעמדו ברעידת אדמה.

מטרתה האמיתית של תמ"א 38

תמ"א 38 נועדה מלכתחילה לחזק מבנים מפני רעידות אדמה. זו הייתה המטרה המרכזית של התוכנית. אבל המציאות? ההפך הגמור. הפרויקטים התרכזו במרכז הארץ - דווקא במקומות שהסכנה הסייסמית בהם נמוכה יחסית. בתל אביב ובערים שסובבות אותה, תמ"א 38 שינתה את פני השכונות. אבל לאורך השבר הסורי-אפריקאי, שבו הסכנה לרעידות אדמה היא הגבוהה ביותר, כמעט ולא קודמו פרויקטים.

הסיבה? כלכלה פשוטה. במרכז הארץ, ערך הקרקע גבוה מספיק כדי להצדיק את ההשקעה היזמית. בפריפריה, מחירי הדירות הנמוכים יחסית לא אפשרו ליזמים לבנות מודל כלכלי כדאי. התוצאה: מצב שבו האזורים הפגיעים ביותר נותרו ללא חיזוק אמיתי, בעוד שהאזורים הבטוחים יחסית קיבלו את כל תשומת הלב.

דוח מבקר המדינה מ-2023 חשף נתונים מדאיגים: 93% מהמבנים בערים הנמצאות בסיכון גבוה לרעידות אדמה לא טופלו, ו-70% מבתי הספר שהיו אמורים להיות מחוזקים בערים כמו צפת, טבריה, קריית שמונה, חצור הגלילית ובית שאן - נותרו ללא טיפול.

דבר שעלול להפוך לסכנה.

חברת לנדקו דואגת לפריפריה

לנדקו נדל"ן והשקעות, זרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת רסידו, מקדמת בשנים האחרונות פרויקטים רחבי היקף בפריפריה. לא כי זה הכי כדאי כלכלית. אלא כי אנחנו מאמינים שיזמות עם מחויבות לאומית זה חלק מהאחריות שלנו כמי שפועלים בישראל כבר 60 שנה.

אשקלון: סיפור של חוסן תחת אש

אשקלון היא דוגמה מושלמת למה שאני מדבר עליו. העיר ספגה אלפי רקטות במלחמה האחרונה, אבל התושבים לא עזבו. הם נשארו, בנו, התעקשו. יש פה משהו מיוחד - שילוב של הנהגה עירונית מחויבת ותושבים עם רוח ציונית שלא מוותרת.

חב' לנדקו מקבוצת רסידו, יחד עם חב' פרשקובסקי גרופ, מקדמת באשקלון פרויקט פינוי בינוי המבוסס על העקרון של "הכול קרוב לבית". שלושה מגדלים עם מסחר במפלס הרחוב, ומסביבם - מרחב עירוני נקי מרכבים שהופך כולו לגינה ציבורית עם מבני ציבור, פינות מנוחה, ומתקני משחקים.

זה לא סתם פרויקט נדל"ן. זו הצהרה: התושבים שהתעקשו להישאר ולהילחם, מגיע להם יותר ממד"ד. מגיע להם סביבת חיים שמאפשרת להם להרגיש בטוחים, לא רק בדירה אלא בכל המרחב העירוני שמסביבם.

לוד: קישוריות שמחזקת את הפריפריה

הפרויקט בלוד ממחיש נקודה אחרת - קישוריות. מתחם התחנה בלוד מחבר בין העיר העתיקה לשכונות החדשות ולתחנת הרכבת. ובעיקר - במתחם תמוקם תחנת המטרו M1, שתאפשר לתושבים להגיע לכל מקום בשפלה, בגוש דן ובשרון.

לנדקו מקבוצת רסידו, יחד עם חב' שטרית אחזקות, מקדמת באזור מתחם של 216 יחידות דיור בשני מגדלים, עם שטחי מסחר ומבני ציבור. זה חלק מתוכנית כוללת של 6 מתחמי עירוב שימושים שיהפכו את האזור למוקד חיים עירוני מלא. התב״ע קיבלה תוקף מהוועדה המחוזית, וכעת אנחנו בתהליכי תכנון לקראת הוצאת היתרים.

כשאתה מחזק את הפריפריה עם קישוריות למרכז, אתה לא רק משדרג את איכות החיים - אתה מפחית תלות גיאוגרפית, מחזק את החוסן הכלכלי, ומפזר את האוכלוסייה באופן אסטרטגי.

קרית ביאליק: כוח ההיקף

בקרית ביאליק, לנדקו מקבוצת רסידו, יחד עם חב' פרשקובסקי גרופ, מקדמת פרויקט עם כ-1,200 יחידות דיור. זה לא סתם פינוי בינוי של כמה בניינים. זה שינוי של שכונה שלמה - שיפור התשתיות, המסחר, והמרחבים הציבוריים.

כשאתה עובד בהיקף כזה, אתה לא רק משפר את הבניינים. אתה משנה את הזהות של המקום. אתה יוצר ערך לא רק לבעלי הדירות בבניין, אלא לכל השכונה. זה מה שההתחדשות העירונית יכולה לעשות כשהיא נעשית נכון.

עכו: יצירת לב פועם

במתחם בורלא בעכו, אנחנו לוקחים שלושה בנייני מגורים ומבנה קופת חולים, ומשנים את כל האזור. שלושה מגדלים חדשים שיכללו גם דיור בר השגה, מבנה חדש לקופת חולים, שטחי מסחר, מוסדות חינוך, ובמרכז של הכול - מרחבים ציבוריים שמזמינים את כולם.

קבוצת רסידו צברה ידע ומומחיות בתכנון ופיתוח מרחבים אורבניים ושכונות מגורים. כל אלה באים לידי ביטוי בפעילות שלנו בהתחדשות עירונית. אנחנו משתמשים בפרויקט כמנוף רב עוצמה לפיתוח אורבני במתחם, ליצירת מרחב בטוח, נגיש ומטופח - ומחזקים את הקהילה העירונית החיה בה.

קריית שמונה וערד - האתגר הבא

יש עוד ערים שזקוקות להתחדשות עירונית דחוף יותר מכל מקום אחר. קריית שמונה - שתושביה זקוקים למרחבים מוגנים שיאפשרו להם להרגיש בטוחים, לשקם את הצפון ולשגשג. ערד - שתושביה חיים על השבר הסורי-אפריקאי וצריכים לדעת שבמקרה של רעידת אדמה, הם מוגנים.

כדי שזה יקרה, ברור שהמדינה צריכה לקחת חלק פעיל בקידום הפרויקטים בפריפריה. לתת תמריצים כלכליים שיהפכו את הפרויקטים למשתלמים עבור יזמים. זו לא טובת הנאה, זה צורך לאומי בסיסי.

מעבר לעסקים: אחריות לאומית

"בלי תשתיות אין עיר, אין אישורים, ואין קהילה. מי שלא מקדים לטפל בתשתיות , משלם את המחיר שנים קדימה" - זה משפט שאני חוזר עליו שוב ושוב. אבל היום, אחרי מלחמת חרבות ברזל, אחרי שראינו מה קורה כשפריפריה חזקה מחזיקה מעמד תחת אש, אני יכול להוסיף משהו: בלי פריפריה חזקה, אין לנו מדינה חזקה.

חיזוק הפריפריה הוא לא רק שאלה של צדק חברתי או כלכלה. זה צורך ביטחוני. זה חוסן לאומי. זה הפריסה הגיאוגרפית שמאפשרת למדינת ישראל לעמוד בפני איומים מכל הכיוונים.

גם לנו, היזמים ואנשי מפתח בכלכלה , יש תפקיד: להיות נחושים, יצירתיים ומחויבים לקהילות שחיות במקומות האלה. לוודא שהפרויקט שלנו מעניק להם את הערך הגבוה ביותר על כל הרצף - האישי, המשפחתי, הקהילתי והעירוני.

כי בסופו של דבר, כשאנחנו בונים בפריפריה, אנחנו לא רק בונים בתים. אנחנו בונים את עתיד המדינה.



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה