קופי שוט והבינלאומי: אחד מפצח בריף במדויק והשני מבריק אך זקוק לליטוש
בשורה התחתונה: הקריאייטיב של 'קופי שוט' לא רק מפצח בריף מדויק, אלא שהוא הוא בעצמו מתפקד כ"שוט" של אנרגיה. הבינלאומי מציג בריף אסטרטגי נבון, אולם הפרלמנט הגברי שמגיש אותו מרגיש "ליד".
כל קפה נועד להעיר. מה שיפה באסטרטגיה של 'קופי שוט' של עלית זו זווית הראייה הייחודית. אספרסו נחשב לממריץ יותר מכל משקה קפה. "שוט" הוא מושג מעולמות הוודקה והוא מקפל בתוכו זריקת אנרגיה. משקה קר, יותר ממשקה חם, מבטיח שנחדד עוד יותר את חושינו. המוצר והשם "קופי שוט" כבר מהווים הברקה.
ועכשיו לסיפור המותג. הסיפור פשוט וחד - כולנו צריכים 'קופי שוט' כי קשה מאד לשמור על רמת אנרגיה לאורך היום. הנרטיב מעניין כי הוא מחלק את האנשים לשחור לבן. אלה שמייצרים אדרנלין בכוחות עצמם בתוקף מצבם ותפקידם - ואלה שלא.
מייצרי האדרנלין הטבעיים הם כמו חיות דרוכות, אלא שהם אנשים. למשל - שופט פינג פונג בסיאול. שיפוט פינג פונג מאתגר את תשומת הלב. קוריאה מטפחת משמעת וריכוז קיצוניים. למשל - איש תותח בקרקס לנינגרד - שוב תפקיד שדורש ריכוז קיצוני במדינה קיצונית מבחינת תובענות ואימון. כנ"ל לגבי שרברב בכלא בוגוטה - דוגמא קיצונית לאדם שצריך להישמר יותר מכל מכל מי שעומד מאחוריו כשהוא כורע לתקן צינור, במדינה עם סטיגמה משולחת רסן וגבולות. כנ"ל לגבי מפעילת בובת ארנב בפלרמו.
- תקציב המדיה של סופר פארם בהיקף 80 מיליון ש' עובר למקאן
- הקמפיין הייעודי של טיב טעם לסניף המשופץ ברמת החייל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנשים שחייבים להפגין עירנות שיא כדי לשרוד הם דוגמאות על דרך השלילה לסמן את כל מי שכן צריך קופי שוט: השאר. כל מי שלא שייך לקבוצה הקיצונית חשוף לאפשרות לנקר על משמרתו בעבודה, בנהיגה ובסיטואציות יומיומיות פחות מעוררות. הסיבוב הענק הזה עם יד ימין לאוזן שמאל יצירתי, ונועד להעביר את המסר הפשוט שרובנו המוחלט זקוק לזריקת אנרגיה כדי להעביר את יומנו, כמובן אלא אם כן אנחנו מפעילת בובת ארנב או שרברב בכלא בוגוטה. עלינו, על פי הנרטיב, לשתות קופי שוט. הקונספט מחודד הן אסטרטגית והן קריאטיבית והוא עצמו מרענן כמעט כמו לקחת שוט של קופי שוט.
הבינלאומי: הברקה שזקוקה לשפה קריאטיבית יותר חדשנית
הבינלאומי עוזב את הבנקאות היצירתית עם אסי כהן ועובר למורשת של שאולי והפרלמנט שלו - רק בלי שאולי בעצמו הלא גם הוא אסי כהן. מה שיפה בפרסומת של הבינלאומי זו התובנה העמוקה והנכונה כי אנחנו צובעים את הכסף שלנו בתכניות ורגשות. עם כל הכבוד למציאות הפיננסית על פיה שקל זה שקל זה שקל, אנחנו אנשים אמוציונאליים ולא רציונאליים, ואנחנו אוהבים להקצות כסף למטרות אישיות שלנו.
אנחנו חושבים ב"צנצנות" בעוד שהבנקים לא זורמים עם זה, וזהו גרעין השנאה שלנו לבנקים. הבינלאומי עלה על זה ולדעתי יש פה הברקה שיכולה לשמש פלטפורמה לדורות.
- האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
- בראש הפריים טיים: ריאליטי ואירוויזיון זה שילוב מנצח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
האגדה מספרת על ג'ין אקמן שהגיע לבקר את דסטין הופמן בצעירותו כשהיה סטודנט תפרן בניו יורק. הופמן ביקש מאקמן הלוואה כספית. אקמן ניגש למדף של הופמן במטבח ואמר לו - הרי יש לך צנצנות מלאות בכסף מדוע אתה זקוק להלוואה ממני? הופמן מסובב צנצנת אחת מלאה במטבעות ומראה מדבקה שכתוב עליה "שכר דירה", על צנצנת אחרת היה כתוב "שכר לימוד" ואילו הצנצנת שהיה כתוב עליה "מכלת" היתה ריקה. ולשם כך ביקש הלוואה (מתוך הספר NUDGE - Richard H. Thaler and Cass R. Sunstein).
הבינלאומי אומר לנו דבר דומה: כסף המיועד לאוניברסיטה שונה ברמה האישית והרגשית מכסף המיועד לחופשות, לקניית מכונית או לקניית דירה. אנחנו מפתחים מערכת יחסים עם הכסף שלנו וככל שנמהר לתת לו שם - נוכל לבנות מערכת יחסים טובה יותר איתו.
חסכון עם שם הוא בסיס טוב ללמוד את הלקוח ולהיבנות סביב חייו - במקום ללמד אותו מושגים פיננסיים חסרי משמעות עבורו. מאידך, הבחירה בפרלמנט הגברי אינה בהכרח הבחירה הכי מבריקה ברמה הקריאטיבית לייצר את פלטפורמת ה"כסף עם שמות" של הבינלאומי. ראינו כבר את הפרלמנט הזה או כאלה הדומים לו במצבים רבים ולמעשה הוא אפילו לא שונה בהרבה מהשיחות הלהגניות והדי מצחיקות של קטורזה ומודי מדיסקונט - פורמט שמייצר עממיות ופאמיליאריות שהולמות את דיסקונט יותר מאשר את הבינלאומי.
לתובנת ה"שם לחסכון" מגיעה שפה קריאטיבית יותר חדשנית ובדומה ל'קופי שוט' - ההתרעננות והאדרנלין צריכים להופיע לא רק במסר אלא גם בביצוע עצמו.
- 7.מיקי האינסטלטור 02/08/2014 21:56הגב לתגובה זואהבתי
- 6.פרח קריאייטיב 10/07/2014 16:00הגב לתגובה זומחפשים פתרון לבריף בגוגל? או ישר בויקיפדיה
- 5.גלעד 08/07/2014 10:41הגב לתגובה זוכאשר אינך מעניק ערך אמיתי, הפרסומת שלך עושה נזק גדול הרבה יותר מתועלת. הפרסומת מאדירה את השנאה לבנקים. טוב היה עושה הבינלאומי אם היה מעניק ערך כלכלי לחסכון. פרסום טוב זקוק לאומץ של הלקוח, לאסטרטגיה פורצת דרך. במובן הזה קרטל הבנקים מעולם הוא זירה נהדרת לתחרות. נחכה ונראה מי יהיה החלוץ.
- 4.טל 07/07/2014 20:23הגב לתגובה זוהקריאטיב של קופישוט יכל להיות קצת יותר מעניין. זה נכון ששחקו שם הפוך על הפוך וזו זווית מעניינת יותר אבל הפרסומת לא עשויה מספיק טוב
- 08/07/2014 10:25הגב לתגובה זומאמר מ-2011 - http://ownthedollar.com/2011/04/give-savings-account-nickname/
- 3.ג׳יזס 07/07/2014 16:29הגב לתגובה זוDirect TV קופי שוט...
- 2.מסכים איתך. תודה על הסקירה. (ל"ת)אביב 07/07/2014 15:41הגב לתגובה זו
- 1.מעניין מי יקרא לחיסכון שלו "מזונות לפוסטמה" (ל"ת)07/07/2014 14:50הגב לתגובה זו
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריהאם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.
יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור.
התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות
לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי.
ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריהאם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.
יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור.
התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות
לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי.
ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.
