איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

השקת משקפי המציאות המעורבת של אפל: אכזבה נוספת לגיימרים

השקת משקפי המציאות המעורבת בשבוע שעבר גררה ביקורת מצד קהילת הגיימינג העולמית, ולא בפעם הראשונה, ביחס לאסטרטגיה של החברה שבחרה להתעלם כמעט לחלוטין מהפוטנציאל של המכשיר החדש בתחום
איתן גרסטנפלד |

השקת משקפי המציאות המעורבת של אפל, במסגרת כנס המפתחים שערכה בשבוע שעבר, עוררה עניין רב בקרב חובבי טכנולוגיה בחרבי העולם. בזמן שמרבית הכותרות בנושא עסקו בחידושים הטכנולוגיים והמחיר הגבוה (3,500 דולר ליחידה) של המוצר החדש, תחום משחקי הווידאו אשר עשוי להנות מהטכנולוגיה החדשה נדחק לשוליים כמעט לחלוטין.

לקריאה נוספת

אפל תפיח רוח חיים מחודשת בתחום המציאות המעורבת?

במסגרת ההשקה, הכריזה החברה כי משקפי ה-Vision Pro יהוו גם פלטפורמה עבור משחקי ווידאו, כשכבר מהיום הראשון ייהנו המשתמשים מספרייה קיימת של 100 משחקי אפל ארקייד (Apple Arcade). "בנוסף לצפייה בסרטים, אתה תוכל לשחק במשחקי אפל ארקייד...כמו NBA2k 23 על מסך גדול ככל שתרצה", אמרה אן קלי, מנהלת תוכניות הנדסה בכירה, בחטיבת הפיתוח הטכנולוגי של החברה, במהלך ההשקה.

משקפי Vision Pro. קרדיט: אפל

הגיימרים התאכזבו

על פניו נדמה שהמשקפיים החדשות טומנות בחובן חידושים טכנולוגיים, המאפשרים חווית מציאות מעורבת ברמה גבוהה ונגישה יותר ממה שראינו עד כה. דבר שעשוי להביא לכניסה נרחבת של מפתחים, שיבקשו לרתום את הטכנולוגיה המתקדמת לייצור משחקים אינטראקטיביים. לכך מצטרפת ההודעה של אפל לפיה מערכת ההפעלה visionOS תתמוך במנוע Unity, אשר מפעיל מערך של משחקים ויישומים על פני פלטפורמות שונות. דבר שאמור לעזור למפתחים להעביר וליצור משחקים חדשים לפלטפורמה החדשה.

אלא שההכרזה התקבלה באכזבה גדולה בקרב קהילת הגיימינג שציפתה לבשורות משמעותיות יותר מההשקה. על אף התמיכה במשחקים הקיימים, אפל לא הציגה שום משחק מציאות מדומה, כמו אלו אותם ניתן למצוא במשקפיים המתחרות של מטא (Meta Quest 2). במקום זאת, בהציעה החברה למשתמשים לעשות שימוש במשחקים החדשים באמצעות המשקפיים החדשים. במקום זאת, בחרה החברה להתמקד בתחומים אחרים, ובראשם פתרונות לסקטור העבודה, תוך שהיא זונחת לפחות בשלב זה את תחום הגיימינג. עדות לכך, ניתן למצוא בכך שה-Vision Pro דורש סוללה חיצונית וכבל, מה שהופך את המכשיר למעט מגושם עבור גיימרים.

חובבי הגיימינג קיוו שהמכשיר החדש וההשקה שלו יספקו דחיפה משמעותית למשחקי המציאות המדומה והמעורבת. כחלק ממהשקה אפל כלל לא עסקה במושג מטאברס (metaverse), המזוהה עם המתחרה מטא (פייסבוק לשעבר), ושמשחקי ה-Web3 כמו The Sandbox ו-Decentraland העניקו לו דחיפה. זאת על אף החידושים הטכנולוגיים שעשויים להוות פתח לחוויות משחק חדשות שלא קיימות בשלב זה במכשירים דומים.

קיראו עוד ב"BizTech"

אפל ממשיכה במסורת

לא מדובר בפעם הראשונה שהחברה זוכה לביקורת בנוגע לחוסר הדומיננטיות שלה בתחום המשחקים. בעבר ספגה אפל ספגה ביקורת בנוגע לחוסר ההשקעה שלה במכירות משחקים ב-App Store, ובהמשך בתמיכה של משחקים במחשבי המק (Mac). למרבה האירוניה, דווקא במהלך הכנס האחרון, במהלכו הושקו משקפי המציאות המעורבת, הקדישה אפל מקום משמעותי לתמיכה במשחקים במחשבי המק. בין היתר הציעה החברה כלים חדשים שיעזרו למפתחים, להעביר את המשחקים שלהם למחשבי המק ולגרום להם לפעול היטב על השבבים שלה. גולת הכותרת בתחום, הייתה הופעתו המפתיעה של מעצב משחקי הוידאו היפני המוכר הידאו קוג'ימה שהציג גרסה חדשה של מק למשחק הווידאו האחרון שלו, Death Stranding.

משקפי Vision Pro. קרדיט: אפל

בשנת 2019 ניסתה החברה לשקם את מעמדה בתחום המשחקים עם השקת אפל ארקייד (Apple Arcade). זאת במטרה להציב תחרות לשירותים דומים Xbox Game Pass ו-PlayStation Plus. אלא שהיעדר כותרים ואסטרטגיה ארוכת טווח, הקשו על הפלטפורמה להתרומם. זמן קצר לאחר ההשקה, מספר משחקים הפסיקו להיתמך והשירות הפך די מהר לבית קברות למשחקים גוועים.

בנוסף, אפל גם זכתה למוניטין שלילי ביחס שלה כלפי מפתחי צד שלישי. בעבר הלא רחוק נקלעה החברה למאבק משפטי עם Epic Games על חלוקת הכנסות, מה שהוביל את Epic להסיר את המשחקים שלה ממכשירי החברה. עוד לפני כן, נמתחה ביקורת על האופן שבו ה-Epic Games Launcher, פעל במחשבי המק. דבר שתרם לכך שגיימרים רבים בוחרים שלא לעשות שימוש במחשבי המק על אף היתרונות הטכנולוגיים שלהם.

שוק שיגיע ל-520 מיליארד דולר

שוק המשחקים הוא תעשייה שצומחת במהירות, אשר נשען על מיליוני אנשים המשחקים במשחקי וידאו, ברחבי העולם. על פי ההערכות, ההכנסות בשוק משחקי הווידאו צפויות להגיע במהלך שנת 2023 לכ-384.90 מיליארד דולר. בשנים הקרובות צפוי השוק להמשי ולצמוח בקצב צמיחה שנתי (CAGR 2023-2027) של 7.89%, מה שיביא להיקף שוק חזוי של 521.60 מיליארד דולר בשנת 2027. מספר המשתמשים צפוי להסתכם ב-3.10 מיליארד משתמשים עד 2027.

שוק משחקי הווידאו מתייחס לכל התעשייה העוסקת ביצירה, פיתוח, פרסום, הפצה ומונטיזציה של משחקי וידאו. השוק כולל מגוון רחב של מוצרים, כולל משחקים עבור קונסולות, מחשבים, ופלאפונים ניידים. הוא גם כולל חומרה ואביזרים כגון קונסולות משחקים, בקרים ומשקפי מציאות מדומה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.

האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.