"בתוך מקסימום שנה, כשיהיו כותרות על אקזיטים שבדרך, שוק ההייטק יתאושש"
ההאטה בשווקים והמיתון הקל (בינתיים) הפילו את הנאסד"ק וזה מחלחל לכל תחום הטכנולוגיה. השנה הזו עוד לא הסתיימה, אבל אפשר כבר לקבוע שהיא היתה שנת התפכחות בהייטק. ממש לא משבר גדול, לא פיטורי ענק, לא סגירות רבות. אלא התפכחות מהשווויים המטורפים של השנה הקודמת. ההתפכחות הזו עוד לא הסתיימה, היא יכולה להיות כואבת וממושכת, איש כמובן לא יודע.
בינתיים אנחנו רואים הנמכת ציפיות, ירידה בשווי המניות, קיצוצים ובעיקר תחושה גדולה של אי ודאות. המשק הישראלי נשען על ההייטק. ההייטק המקומי נשען על ההייטק הגלובלי ועל הנאסד"ק. אנחנו, אם נרצה ואם לא, מושפעים מאוד ממה שקורה במניות הטכנולוגיה בנאסד"ק, ממה שקורה לחברות הטכנולוגיה ומהאווירה. ישראל היא המדינה הכי הייטקיסטית בעולם. ההשפעה של תחומי הטכנולוגיה על התוצר והפרמטרים הכלכליים היא הגדולה מבין כל המדינות בעולם. יש לזה כמובן יתרונות גדולים, אבל כשקשה בהייטק יכול להיות גם קשה לכל המשק.
ועדיין היתרונות עולים על החיסרון, ובכלל - ההייטק הישראלי עדיין חי ובועט וגם שנת ההתפכחות לא מאוד הזיקה-הפריעה לו. נזכיר לכם שיש עשרות חברות מלאות במזומנים כתוצאה מהנפקה בוול סטריט וגם מאות חברות פרטיות - סטארא-אפים שמלאים במזומנים כתוצאה מהגיוסים בשנים האחרונות. הכסף הזה מבטיח להם זמן, מבטיח להם אפשרות להמשיך ולנסות לממש את החלום.
מול אלו שגייסו כסף ונמצאים במקום טוב מבחינה פיננסים, יש כמובן גם כאלו שלא גייסו ונמצאים בבעיה פיננסית. זה טבעו של עולם, גם בתחום ההייטק. אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת, מבינים שתהיה ירידה בהשקעות, החברות יצמצמו את ההוצאות השוטפות, הגיוסים ירדו, הפיטורים ימשכו, אבל עוד לא ניתן לדעת לאן זה הולך מכאן? אז פנינו לעו"ד קליף פיליג, שותף בכיר במשרד מיתר, העוסק בעסקאות הגדולות בהייטק הישראלי ושנושם כל יום את התחום מקרוב כאחד שמנפיק את ההייטק הישראלי ועוסק במיזוגים, רכישות של חברות אלה בעבודתו השוטפת - "בכל הקשור לשוק ההייטק הישראלי אין כרגע סימנים של האטה משמעותית, ואני לא חושב שהמצב פה שונה באופן מהותי מהמצב בשווקים אחרים.
- מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
- מפתח, אנליסט או מנהל מוצר? למצוא את המקום שלכם בעולם הטכנולוגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ככל הנראה, התופעה הזו תימשך לתקופה מסוימת והשאלה היא האם מדובר בכמה שבועות, חודשים או שנה. אי אפשר לדעת כי היו כבר מקרים בעבר שבתוך שבועות ספורים הכל חזר פתאום לקדמותו ואין ספק שזה יכול לקרות. רק לפני שנתיים בעיצומה של מגפת הקורונה השווקים נפלו וכולנו חשבנו שאנחנו על סף ירידה לתהום וההערכה ההיא התבררה כשגויה. גם עכשיו כשיש האטה, אינפלציה והעלאות ריבית, מדובר אמנם בסימנים שכמובן אינם מעודדים אבל עדיין מוקדם מדי להחליט שאנחנו נמצאים באיזושהי ירידה לטווח ארוך".
ממה נבעה המפולת של חברות ההייטק? והאם אפשר היה למנוע את זה?
"לדעתי זה נובע כאמור מתופעות מאקרו כלכליות כמו האינפלציה שהובילה להעלאת הריבית שהובילה לירידה בשוקי ההון. אם שוקי ההון לא מניבים תשואות למשקיעים אז זה מביא את המשקיעים לצאת מהשקעותיהם. זו תגובת שרשרת ואני לא חושב שיכלה להיות פעולה שהאדם או איזושהי מדינה יכלו לעשות כדי למנוע את מה שקורה עכשיו. ייתכן מאוד גם שמדובר בסוג של תיקון או איזון של עליות לא פרופורציונאליות שהיו לפני כן. אך קשה מאוד להעריך וכל חברה היא מקרה נפרד".
- מטא חושפת טכנולוגיה שתחליף את הסמארטפון - לכולם יהיו משקפיים וזה יהיה "העוזר האישי" שלכם
- בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
מתי נראה חזרה להנפקות בארץ ובחו"ל?
"אני חושב שנראה חזרה להנפקות בחו"ל ובארה"ב לפני שנראה את זה בארץ. התקווה היא שכבר ברבעון הראשון של 2023 נראה שינוי מגמה ואחר כך השינוי הזה ישפיע גם החברות הישראליות".
איך החברות תממננה את עצמן? הרי החולשה עלולה להימשך?
"אותן חברות פרטיות שעדיין תלויות בהמשך ההשקעות תצטרכנה לחשוב מחדש על השווי שבו הן מגייסות את ההשקעה. רובן תנסנה לדחות את קביעת השווי של החברה דרך השקעות מקדמיות כמו הלוואה להמרה וכדומה וכך המשקיע והחברה מסכימים ביניהם שמצד אחד תהיה עכשיו השקעה אך מצד שני השווי ייקבע רק בהמשך. דבר שמאפשר יותר גמישות שלא לקבוע שווי נמוך בעקבות המצב בנוכחי בשוק".
כיצד השתנו תנאי העבודה של העובדים הקיימים? מה לגבי עובדים חדשים?
"עד עכשיו הביקוש לעובדים היה גבוה. אמנם קראנו בכל מני מקומות על פיטורים בחלק מהחברות אבל אני עוד לא יודע להגיד אם זה משפיע על השוק הכללי. ניתן לשער שהמשכורות לא יעלו בשוק ההייטק באותו הקצב שהן עלו עד עכשיו. בכל הקשור לעובדים חדשים, אנחנו עדיין לא רואים שהם דורשים פחות, הדרישות נשארו פחות או יותר אותו דבר".
איך זה משפיע על קרנות ההון-סיכון?
"קרנות ההון-סיכון עושות גיוס פעם בשנה או פעם בכמה שנים, כך שמי שעשה את הגיוס שלו אז הוא צריך לחשוב אם אולי להוריד את קצב ההשקעות לתקופה מסוימת. עם זאת הוא עדיין לא צריך היות מוטרד כי יש הוא כבר עשה את הגיוס. מי שמגייס כרגע יודע שהמשקיעים רואים את ההשקעה כעת כהשקעה לטווח ארוך. אורך החיים של קרן ההשקעות הוא לרוב 7-10 שנים אז זה לא צריך להשפיע על גיוסי הקרנות".
מה צריך לקרות כדי ששוק ההייטק יתאושש? מתי זה צריך לקרות?
"ברגע שתהיינה כמו כותרות על אקזיטים שבדרך או כמה אקזיטים טובים זה צפוי לשבור את ההשקפה של המשקיעים וכולם ירצו להיות חלק מהאירועים הבאים - וזה יקרה. קשה להעריך מתי זה יקרה אבל זה אכן יקרה, להערכתי בתוך מקסימום שנה.
- 6.ישרא-hell 07/12/2022 18:10הגב לתגובה זוההייטק יתאושש אבל לא בישראל ...כבר כתבתי לכל קרנות ההון סיכון שבעולם להשקיע באירופה , באסיה , האמירויות. אבל לא בישרא-Hell החשוכה של הבן כפיר , של מעוז צור ישועתי וסמרטוטריץ חחחחחח....
- שיט - למה כתבת להם??? :( (ל"ת)יוני 17/12/2022 12:34הגב לתגובה זו
- 5.הערכות הזויות ותלושות. (ל"ת)עמי 07/12/2022 16:53הגב לתגובה זו
- 4.רב סרן בועתי 07/12/2022 10:07הגב לתגובה זושוויים מטורפים לפני שנה. פשוט כולכם אמרתם את זה לפני שנה נכון? חכמים בדיעבד במקרה הטוב ומשטים בהמון במקרה הרע. זה שלא היו הרבה פיטורים רק אומר שהרי לפנינו
- 3.הערכות חסרות בסיס, מנותקות מהכלכלה ומהריבית.. חובבן (ל"ת)יוני 07/12/2022 09:29הגב לתגובה זו
- 2.אלון 07/12/2022 09:20הגב לתגובה זובמקרה הטוב המתמחה שלו כתב את הטמפלייט של חוזי ההעסקה
- 1.לחילופין,אם תוך שנה לא יהיו אקזיטים, תהיה התמוטטת בענף. (ל"ת)מרקוס 07/12/2022 09:11הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבבין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
רשות החדשנות השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.
מארק צוקרברג (רשתות)מטא חושפת טכנולוגיה שתחליף את הסמארטפון - לכולם יהיו משקפיים וזה יהיה "העוזר האישי" שלכם
משקפי מטא-Ray-Ban ב-799 דולר - עם AI מובנה וצמיד שקורא מחשבות. כל מה שצריך מהסמארטפון יהיה בצג המשקפיים מבלי להפריע לראייה; האם המשקפיים יחליפו את האייפון?
מטא (Meta), חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו־WhatsApp, חושפת מוצר פורץ דרך: משקפי Meta Ray-Ban Display, משקפי שמש חכמים ראשונים עם מסך מובנה, במחיר של 799 דולר, הכולל גם את צמיד השליטה Meta Neural Band. מדובר בצעד נוסף בחזון של מארק צוקרברג ליצירת ממשק ישיר בין המשתמש לבין הבינה המלאכותית של החברה, מבלי לפתוח טלפון או מחשב.
ההשקה התקיימה באירוע Meta Connect 2025, שנערך ב־17-18 בספטמבר בקליפורניה, והיא מסמנת נקודת מפנה בתחום המשקפיים החכמים, כאשר מטא מציגה לראשונה מסך AR (מציאות רבודה) מובנה בעדשה הימנית. צוקרברג תיאר זאת כ"קטגוריה חדשה של משקפי AI", שבה הטכנולוגיה הופכת לחלק טבעי מהיום־יום, ולא רק לגאדג'ט נפרד. במקביל להשקה זו, מטא הציגה גם את דגם Ray-Ban Meta דור שני במחיר נמוך יותר של 379 דולר, עם שיפורים כמו סוללה כפולה (עד 8 שעות) וצילום וידאו ב־3K, וכן את משקפי Oakley Meta Vanguard לספורטאים, במחיר 499 דולר, שמיועדים לפעילויות אקסטרים כמו רכיבה על אופני הרים או סקי, עם סוללה של 9 שעות. דגמים אלה זמינים כבר עכשיו, בעוד ה־Display יגיע לחנויות בארה"ב ב־30 בספטמבר, עם תמיכה ראשונית בשווקים כמו בריטניה, צרפת ואיטליה.
המשקפיים החדשים מהווים שדרוג משמעותי לדגמי Ray-Ban Meta הקודמים, שהושקו ב־2023 והתמקדו בעיקר בצילום, נגינת מוזיקה ושיחות קוליות. כעת, עם המסך המובנה, מטא מתקרבת יותר לחזון של "בינה מלאכותית צמודה" - AI שמלווה את המשתמש בכל רגע נתון. ההשקה הגיעה בעיצומו של אירוע שנמשך יומיים, שבו צוקרברג הדגיש את המעבר ממטאוורס טהור לבינה מלאכותית אישית, עם השקעות של מיליארדים בפיתוח Llama 3 ומודלים מתקדמים. משתמשים ראשונים תיארו את החוויה כ"מהפכנית", אם כי ציינו גם תקלות קלות בחיבור, כמו בעיות רשת שהופיעו במהלך הנאום המרכזי.
המסך הקסום: כל המידע שאתם צריכים - ישירות מול העיניים
המסך המובנה, בעל רזולוציה של 600x600 פיקסלים, מציג תוכן ישירות בעדשה הימנית מבלי להפריע לראייה הרגילה. הוא מופיע רק כשצריך ונעלם באופן אוטומטי. בין התכונות הבולטות: הודעות טקסט משירותי מטא כמו ווטסאפ ואינסטגרם, שיחות וידאו קצרות, ניווט בזמן אמת דרך מפות Google או Apple, תוצאות חיפוש מידיות מהבינה המלאכותית Meta AI, וכתוביות חיות עם תרגום בזמן אמת לשפות שונות, כולל עברית. לדוגמה, במהלך שיחה עם דובר זר, המשקפיים יכולות להציג תרגום טקסטואלי חי על המסך, מה שהופך אותן לכלי שימושי לתיירים או אנשי עסקים בינלאומיים. בנוסף, הן תומכות בהצגת תצוגות תמונה ממוזערות, כמו תצוגה מקדימה של תמונות או סרטונים, מה שמאפשר למשתמש לבדוק תוכן מבלי להסיר את המשקפיים.
- מטא מהמרת על המשקפיים החכמים החדשים שלה
- מטא תשקיע לפחות 600 מיליארד דולר בתשתיות AI עד 2028
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, המשקפיים כוללות מצלמה מתקדמת של 12 מגה־פיקסל עם זום אופטי פי 3, המאפשרת צילום תמונות באיכות גבוהה ווידאו ב־3K (שדרוג מהדגמים הקודמים שהוגבלו ל־1080p), ושיתוף ישיר לרשתות החברתיות של מטא בלחיצת כפתור. הן תומכות גם בהפעלת מוזיקה מספוטיפיי או אפל מיוזיק, שיחות קוליות עם מערך מיקרופונים של 5-6 יחידות לשמע ברור (תלוי במקור), ואפילו שליטה בסמארטפון מרחוק, כמו שינוי שירים או קבלת התראות. משקל המשקפיים עומד על 69 גרם בלבד, מה שהופך אותן לנוחות לשימוש ממושך, והן זמינות עם עדשות מרשם (prescription lenses) למי שזקוק לדיאופטריות מ־-4.00 עד +4.00, כולל עדשות Transitions Ruby שמשנות צבע באור השמש.
