נובו נורדיסק
צילום: טוויטר

המירוץ לכדור הרזייה - נובו בתוצאות קליניות טובות

למה כדור עדיף על זריקה, מה פוטנציאל גידול ההכנסות כשישוק כדור להרזיה, ומי השחקניות בשוק?

רן קידר |


מניית נובו נורדיסק שנסחרת בווןל סטריט ובבורסת קופנהגן מזנקת  ב-3.4% לאחר ההודעה על תוצאות ניסוי שלב 3 לכדור ההרזיה האוראלי של החברה, גרסה לבליעה פעם ביום של ווגובי (Wegovy). הניסוי, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, הראה ירידה ממוצעת של 16.6% במשקל לאחר 64 שבועות, עם סבילות טובה דומה לזו של הזריקה. זאת, בעוד יצרניות תרופות בעולם מתחרות בפיתוח טכנולוגיה אוראלית שתשבור את ההגמוניה של הטיפולים המוזרקים, ששלטו בשוק ההשמנה בשנים האחרונות - כדור הרזייה או זריקה? אלי לילי מציגה תוצאות טובות לכדור

התוצאות שהפתיעו את השוק: ירידה של 16.6% במשקל מכדור יומי

סמגלוטייד (semaglutide) שהיא השם המקורי של חומר הגלם והתרופה גורמת להפחתת משקל כשבמחקר OASIS 4 שלב 3, שכלל מבוגרים עם עודף משקל או השמנה, הנבדקים שהשתמשו בכדור במינון של 25 מ"ג ביום השיגו ירידה ממוצעת של 16.6% במשקל הראשוני לאורך 64 שבועות. זאת בהשוואה לירידה של 2.5% בקבוצת הפלצבו. שליש מהמשתתפים בכדור ירדו לפחות 20% ממשקלם, תוצאה מרשימה שמעידה על פוטנציאל משמעותי לשינוי אורח חיים ארוך טווח.

הסבילות הייתה טובה יחסית: תופעות לוואי, בעיקר במערכת העיכול כמו בחילות ושלשולים, דווחו אצל רוב הנבדקים, אך הן היו קלות עד בינוניות ולא מנעו המשך טיפול אצל 90% מהמשתתפים. מחקר זה מצטרף לנתונים קודמים משלב 2, שבהם נצפתה ירידה של 15% במשקל, ומחזק את הביטחון של נובו נורדיסק בהגשת הבקשה לאישור FDA ו-EMA כבר ברבעון הרביעי של 2025.

מהפכת הנגישות: למה כדור עדיף על זריקה

עד כה, טיפולים אפקטיביים להרזיה שהביאו לירידה משמעותית במשקל הסתמכו בעיקר על הזרקות כמו Wegovy או Mounjaro של Eli Lilly. כדור אוראלי חזק כזה יכול לפתור מחסומים מרכזיים: פחד מזריקות (שמונע מ-20%-30% מהמטופלים להתחיל טיפול), נוחות יומיומית, ועלויות נמוכות יותר ללא צורך בשרשרת קירור או ביקורים רפואיים תכופים.

הירידה של 16.6% קרובה מאוד ליעילות של הזריקה (כ-15%-17% במחקרים דומים), מה שמדגיש פריצת דרך, בתחום שבו תרופות אוראליות נטו להיות פחות יעילות בשל בעיות ספיגה. זה מחזק את אסטרטגיית נובו נורדיסק להרחיב את הפתרונות בתחום ההשמנה, מעבר לסוכרת ולסיכונים קרדיווסקולריים, עם דגש על נגישות וחוויית משתמש. החברה, ששולטת ב-60% משוק GLP-1, צופה כי גרסה אוראלית תגדיל את מספר המשתמשים ב-50% בשנים הקרובות.

התחרות חריפה: Eli Lilly מפתחת את orforglipron, כדור GLP-1 אוראלי פעם ביום. במחקר שלב 3 ACHIEVE-1, הוא הוביל לירידה של 12.4% במשקל לאחר 72 שבועות, ובנוסף שיפר שליטה בסוכר טוב יותר מסמגלוטייד אוראלי. Lilly צופה אישור בשוק ב-2026, מה שייצור לחץ מחירים על נובו.

נובו עצמה מפתחת חידושים: amycretin, כדור המשלב GLP-1 ואמילין, הראה במחקר שלב 1b/2a ירידה של 13.1% במשקל לאחר 12 שבועות בלבד במינון 100 מ"ג, ו-24% בגרסה תת-עורית, תוצאות שפורסמו בכתב העת The Lancet. זהו פוטנציאל לירידה מהירה יותר, והחברה מקדמת אותו לשלב 3. גם CagriSema, שילוב של סמגלוטייד ו-cagrilintide (אנלוג אמילין), הראה במחקר REDEFINE 1 ירידה של 22.7% במשקל לאחר 68 שבועות, תוצאה שמעלה את הרף בשוק.

קיראו עוד ב"BizTech"

שוק תרופות ההשמנה צפוי להגיע ל-150 מיליארד דולר עד 2030, לפי Morgan Stanley, עם צמיחה שנתית של 40%, בעיקר בזכות אופציות אוראליות.

ומה האתגרים? ספיגת החומר במערכת העיכול עלולה להיות פחות יציבה, ותופעות לוואי גסטרו עלולות להחמיר במינונים גבוהים. תוצאות ביניים טובות אינן מבטיחות בטיחות ארוכת טווח, והאישורים הרגולטוריים (FDA, EMA) עלולים להתעכב עקב בדיקות נוספות.

הצלחה תלויה גם בייצור: Wegovy סבל מבעיות אספקה ב-2024, מה שהוביל לאובדן הכנסות של מיליארדים. עלויות גבוהות (כ-1,000 דולר לחודש) עלולות להגביל גישה, במיוחד במדינות מתפתחות.

אם יאושר, הכדור יחזק את מעמד נובו בשוק של 58 מיליארד דולר ב-2025, ויגדיל את מספר המשתמשים, על פי הערכות אנליסטים ב-30%-50%, במיוחד בקרב מי שחוששים מזריקות. מנגד, תחרות מ-Lilly עלולה להוריד מחירים ב-20%-30%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטמוסטפה סולימאן מיקרוסופט

ראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"

מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות "חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI

אדיר בן עמי |

מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.


סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.

מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי

בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.


ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.

"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״

סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.


מוסטפה סולימאן מיקרוסופטמוסטפה סולימאן מיקרוסופט

ראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"

מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות "חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI

אדיר בן עמי |

מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.


סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.

מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי

בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.


ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.

"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״

סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.