אלי לילי נובו נורדיסק
צילום: טוויטר

כדור הרזייה או זריקה? אלי לילי מציגה תוצאות טובות לכדור

אבל הזריקות עדיין מנצחות; הכדורים הרבה יותר נוחים לשימוש והם צפויים להאיץ  את הצמיחה; החברה מתכננת להגיש לאישור FDA עד סוף 2025, השוק הגלובלי צפוי להגיע ל-150 מיליארד דולר עד 2035

אדיר בן עמי |

חברת התרופות האמריקאית אלי לילי חשפה תוצאות מניסוי שלב 3 לכדור ההרזיה החדש Orforglipron, שהוביל לירידה ממוצעת של 12.4% במשקל הגוף לאחר 72 שבועות. המספרים מרשימים בפני עצמם אך הם מספרים רק חלק מהסיפור המורכב של מהפכת תרופות ההרזיה שמתרחשת לנגד עינינו.

התוצאות מציבות את לילי בעמדה מעניינת. מצד אחד, החברה כבר מובילה בשוק הזריקות עם Zepbound שמשיגה ירידה של מעל 20% במשקל. מצד שני, היא מבינה שהעתיד טמון בנגישות ובפשטות, ושכדור יומי ללא מחטים יכול לפתוח שערים לעשרות מיליוני מטופלים חדשים שכיום נרתעים מהטיפול. בשוק שצפוי לזנק מ-16 מיליארד דולר כיום ל-150 מיליארד דולר עד 2035, המהלך הזה עשוי להיות קריטי.

המדע והמספרים: בין ציפיות למציאות קלינית

הניסוי הקליני ATTAIN-1 כלל 3,800 משתתפים עם BMI מעל 30 או 27 עם תחלואות נלוות, והתנהל במשך 72 שבועות. התוצאה המרכזית של ירידה של 12.4% במשקל במינון הגבוה ביותר, לעומת 2.3% בקבוצת הפלצבו, עוברת את הרף הקליני המוגדר כמשמעותי של 10%, אך נופלת מהציפיות של השוק. בניסוי משלים, ATTAIN-2, הושגה ירידה צנועה יותר של 8.3% במינון של 36 מ"ג, מה שמעלה שאלות לגבי הקשר בין מינון ליעילות.

מעבר להרזיה, התרופה הדגימה יתרונות מטבוליים משמעותיים. רמות הסוכר בדם ירדו באופן דרמטי עם ירידה של 1.3 עד 1.6 אחוז ב-A1C, נתון שהופך את התרופה למועמדת חזקה גם לטיפול בסוכרת סוג 2. לחץ הדם הסיסטולי ירד בכ-4 מ"מ כספית, והכולסטרול הרע ירד בכ-10%, שיפורים שמעידים על השפעה רחבה על הבריאות הקרדיו-מטבולית.

התגובה של השוק הפיננסי הייתה מעורבת. מניית לילי ירדה ב-2% עם הפרסום הראשוני באוגוסט 2025, כאשר משקיעים שציפו לתוצאות דומות לאלו של הזריקות התאכזבו. עם זאת, המניה התאוששה חלקית כשאנליסטים החלו להבין את הפוטנציאל הרחב יותר. Leerink Partners, למשל, הורידו את יעד המחיר ל-715 דולר אך ציינו שהפוטנציאל ארוך הטווח נשאר משמעותי, במיוחד אם החברה תצליח להוזיל את עלויות הייצור ולהרחיב את הנגישות.

תופעות הלוואי היו כצפוי מתרופות ממשפחת ה-GLP-1, עם שלשולים שדווחו אצל 19 עד 26 אחוז מהמשתתפים, לצד בחילות ועצירות. כ-7% מהמשתתפים במינון הגבוה הפסיקו את הטיפול בגלל תופעות הלוואי, שיעור דומה לזה שנצפה בזריקות. החדשות הטובות הן שלא התגלו סיכונים בטיחותיים חדשים, ובפרט לא נצפו מקרים של דלקת לבלב חריפה, חשש שליווה את פיתוח התרופות מסוג זה.

המהפכה התעשייתית: מייצור מורכב לכדור פשוט

הסיפור האמיתי של Orforglipron טמון לא רק ביעילות הקלינית אלא במהפכה התעשייתית שהוא מייצג. בעוד שהזריקות הנוכחיות מבוססות על פפטידים מורכבים שדורשים תהליכי ייצור ביולוגיים יקרים ומסובכים, הכדור החדש מבוסס על מולקולה קטנה שאפשר לייצר בתהליכים כימיים סטנדרטיים. ההבדל הזה אינו טכני בלבד - הוא משנה כללי משחק.

קיראו עוד ב"גלובל"

עלות הייצור הנמוכה משמעותית תאפשר ללילי להציע את התרופה במחירים נגישים יותר מהזריקות הנוכחיות שעולות בין 1,000 ל-1,300 דולר לחודש. זה קריטי במיוחד בשווקים מתפתחים באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, שם מיליוני חולים אינם יכולים להרשות לעצמם את הטיפולים הקיימים. יתרה מכך, הייצור הפשוט יותר מבטיח אספקה יציבה יותר, בניגוד למחסורים החוזרים שפוקדים את שוק הזריקות.

לילי מעריכה שהכדור יפתח את השוק ל-70% מהאוכלוסייה שכיום נרתעת מזריקות. המספר הזה אינו מופרך - מחקרים מראים שפחד ממחטים הוא אחד החסמים המרכזיים לטיפול תרופתי בהשמנה. בישראל, למשל, שבה 60% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל אך רק אחוז זעום מטופל תרופתית, הפוטנציאל עצום. החברה צופה שמספר המטופלים הגלובלי יזנק מ-10 מיליון כיום ל-100 מיליון עד סוף העשור, והכדור הוא המפתח להשגת היעד הזה.

גם מבחינת לוגיסטיקה ואחסון, הכדור מציע יתרונות משמעותיים. בניגוד לזריקות שדורשות קירור ותנאי אחסון מיוחדים, הכדורים יציבים בטמפרטורת החדר, מה שמפשט את ההפצה ומוזיל עלויות. זה קריטי במיוחד באזורים כפריים ובמדינות עם תשתיות בריאות חלשות, שם הגישה לשרשרת קירור מוגבלת.

המירוץ האסטרטגי: קרב הענקים על עתיד השוק

התחרות בין אלי לילי לנובו נורדיסק על שוק תרופות ההשמנה מזכירה מירוץ חימוש פרמצבטי. נובו, שהובילה את המהפכה עם Wegovy ו-Ozempic, לא נשארת מאחור ומפתחת גרסה אוראלית משלה. הכדור של נובו כבר קיבל אישור באירופה בספטמבר 2025 להפחתת סיכוני לב וכלי דם, וממתין לאישור FDA להשמנה. אך לנובו יש בעיה מהותית - הכדור שלה, שמבוסס על אותו פפטיד כמו הזריקה, מורכב יותר לייצור ודורש פורמולציה מיוחדת עם מעכב אנזים שמגן על החומר הפעיל מפירוק בקיבה.

הקושי הטכני הזה כבר בא לידי ביטוי במחסורים חוזרים ונשנים בזריקות של נובו, שגרמו לחברה להגביל את ההשקות בשווקים חדשים ולתעדף מטופלים קיימים. לילי, לעומת זאת, עם המולקולה הקטנה שלה, יכולה להבטיח ייצור בהיקפים גדולים הרבה יותר ובעלות נמוכה יותר. זה יתרון אסטרטגי משמעותי במירוץ לכבוש נתח שוק.

מעבר לתחרות הישירה, שתי החברות מתמודדות עם אתגרים דומים. הלחץ הציבורי והפוליטי להוזיל את מחירי התרופות גובר, במיוחד בארצות הברית שם הממשל מקדם רפורמות להפחתת עלויות תרופות מרשם. במקביל, חברות ביטוח מתחילות להגביל את הכיסוי לתרופות הללו, ודורשות הוכחה לצורך רפואי מעבר לשיקולים אסתטיים. הכדורים, עם העלות הנמוכה יותר שלהם, עשויים להיות התשובה לאתגרים הללו.

השוק עצמו ממשיך לצמוח בקצב מסחרר. מ-15.9 מיליארד דולר ב-2024, ההערכות נעות בין 60 ל-150 מיליארד דולר עד 2035, תלוי במי שואלים. מורגן סטנלי, בחזון האופטימי שלו, רואה שוק של 150 מיליארד דולר, מונע על ידי מיליארד אנשים בעולם הסובלים מהשמנה. גרנד ויו ריסרץ' מעריכים צמיחה שנתית של 22%, מונעת על ידי מודעות גוברת, שיפור בנגישות והכרה בהשמנה כמחלה כרונית הדורשת טיפול תרופתי.

עבור אלי לילי, שמכירות Zepbound זינקו ל-5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2025, Orforglipron מייצג הזדמנות לגיוון ולהרחבת הדומיננטיות. אנליסטים מעריכים שהכדור יוסיף בין 10 ל-20 מיליארד דולר למכירות השנתיות עד 2030, תלוי במחיר הסופי, בקצב האימוץ ובתחרות. החברה מתכננת להגיש בקשה ל-FDA עד סוף 2025, עם תקווה להליך אישור מזורז והשקה מסחרית ב-2026.

בסופו של דבר, Orforglipron אינו רק עוד תרופה בארסנל של לילי. הוא מייצג שינוי פרדיגמה בגישה לטיפול בהשמנה - ממחלה של מעטים בעלי אמצעים למגפה עולמית הדורשת פתרונות נגישים להמונים. הכדור לא יחליף את הזריקות עבור אלו המחפשים תוצאות דרמטיות מהירות, אבל עבור מיליונים שחוששים ממחטים, לא יכולים להרשות לעצמם את המחיר הנוכחי, או פשוט מעדיפים את הנוחות של כדור יומי - זה עשוי להיות הפתרון שחיכו לו. השאלה כבר לא אם המהפכה תגיע, אלא כמה מהר ובאיזה מחיר.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
סקירה

אורקל טיפסה 7%, נייק נפלה 10.5%; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%

וול סטריט ננעלה בירוק, עם מדדי הדגל בעליות עד 1.3%; המשקיעים היו ערוכים לתנודיות גבוהה, לאור פקיעה במקביל של אופציות על מניות, אופציות על מדדי מניות, חוזים עתידיים על מדדי מניות וחוזים עתידיים על מניות בודדות; נייקי נפלה, למרות תוצאות טובות מהצפוי; אורקל זינקה לאור מחיר יעד של 250 דולר במהלך 2026; מיקרון המשיכה לטפס וקרניבל הרימה את סקטור הקרוזים

צוות גלובל |

וול סטריט ננעלה בירוק, לאחר חשש מתנודתיות עקב פקיעה של 4 אופציות בו זמנית. הנאסד״ק התחזק ב-1.3%, ה-S&P טיפס ב-0.9%, ואילו הדאו עלה 0.4%.

גם בחמישי ננעלה וול סטריט בעליות, לאחר שהמשקיעים הגיבו בחיוב לתחזית של מיקרון ולנתון CPI שהיה נמוך משמעותית מהצפוי. וייתכן שאנחנו חוזים ב-"ראלי סנטה" מתפתח. אם השוק יצליח להתאושש מנקודה זו, הדבר עשוי לסלול את הדרך לראלי רחב יותר, לקראת שיאים חדשים ב-2026. 

תשואות האג״ח הממשלתיות של ארה״ב עלו, כשתשואת האג״ח ל-10 שנים עלתה ב-2 נקודות בסיס ל-4.15%, ואילו התשואה לשנתיים עלתה בנקודת בסיס אחת ל-3.48%.

הזהב עלה קלות לרמה של כ-4343 דולר לאונקיה. במקביל, מחירי הנפט נעו מעלה בעקבות התפתחויות גיאופוליטיות, עם עלייה כ-0.85% ב-WTI לאזור 56.5 דולר.

מאקרו

טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance. המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל


שוק האג"ח היפני רושם אירוע משמעותי כאשר תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים חצתה את רף ה-2% והגיעה ל-2.02%, רמה שלא נראתה מאז 2006. העלייה היומית עמדה על 5 נקודות בסיס, בעוד התשואה על אג"ח ל-20 שנים עלתה ב-3 נקודות בסיס ל-2.975%, הגבוהה מאז 1999. שינויים אלה משקפים שינוי במדיניות המוניטרית של בנק יפן, שתחת הנגיד קזואו אואדה העלה את הריבית הרשמית מ-0.5% ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995. שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%