סדר עולמי חדש - איך נתפרנס כשה-AI יחליף אותנו?

מהפכת ה-AI כבר ידועה ומוכרת לכולם ומפחידה רבים - אף אחד לא בטוח במקום העבודה שלו, מסתבר שה-AI יכול להחליף מקצועות רבים וככל שהוא מתקדם כך המשרות המתקדמות יותר גם בסכנה. שוק העבודה עומד להשתנות מהקצה אל הקצה, ובדרך יש שאלות כלכליות וחברתיות גדלות - אם לא צריך עובדים, איך אנשים יתפרנסו? מה נעשה במשך היום, אם לא נעבוד? איך יראה העולם הכלכלי עוד מספר שנים?  

בדקנו מה מעריכים המומחים. הכיוון של כולם קרוב. כולם רואים מהפכה בשוק העבודה ובכלכלה, אבל יש בינהם שינויים ודגשים אחרים. בתוך פחות מחמש שנים, עד 2030, ה-AI צפוי להגביר את רווחי התאגידים, להפחית משרות שגרתיות, להגדיל את המיסוי על טכנולוגיה ולחייב ממשלות ואזרחים להתאים את עצמם למציאות חדשה - זו המסקנה של כולם, אבל איך זה יקרה? המהפכה מבטיחה שגשוג חסר תקדים, אך גם מעוררת חששות מפני אי-שוויון, אבטלה טכנולוגית ומשברים חברתיים. הנה התחזית לסדר עולמי חדש.  

המהפכה בשוק העבודה: יעילות והאצת הרווחים של הפירמות

ה-AI כבר משנה את שוק העבודה בקצב חסר תקדים, והשפעותיו יתעצמו עד 2030. כלים כמו צ'אטבוטים מתקדמים, מערכות ניתוח נתונים ואוטומציה תעשייתית מאפשרים לחברות להחליף משימות שגרתיות – ממזכירות ועד ניהול מלאי – בפתרונות זולים ויעילים. תאגידי ענק כמו גוגל, טסלה ואמזון ממנפים AI כדי לייעל תהליכי ייצור, שיווק ולוגיסטיקה, מה שמגדיל את רווחיהם באופן משמעותי. קריסטלינה גאורגייבה, מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, מדגישה את הפוטנציאל הכפול של המהפכה הזו: "ה-AI יכול להגביר את הפריון ולהניע צמיחה כלכלית, אבל הוא גם עלול להעמיק את אי-השוויון אם לא נשקיע בהכשרת עובדים וברגולציה חכמה." היא מציינת כי כ-40% מהמשרות העולמיות חשופות להשפעת ה-AI, אך מי שישתלב בתפקידים משלימים לטכנולוגיה ייהנה מהזדמנויות חדשות.

אך מה יקרה לעובדים שמשרותיהם נעלמות? מקצועות כמו שירות לקוחות, נהגים ועובדי מינהל נמצאים בסיכון גבוה, בעוד תפקידים הדורשים יצירתיות או מיומנויות טכנולוגיות – כמו מהנדסי תוכנה או יוצרי תוכן דיגיטלי – צפויים לפרוח. קאי-פו לי, מומחה AI ומנכ"ל Sinovation Ventures, מאמין שהפתרון טמון בהסתגלות מהירה: "ה-AI יחליף משרות שגרתיות, אבל ייצור תפקידים חדשים בתחומים כמו בריאות מותאמת אישית וחינוך דיגיטלי. המפתח הוא למידה מתמשכת – מי שישקיע ברכישת כישורים חדשים ימצא את מקומו." לי, שחווה את המהפכה הטכנולוגית כבכיר בגוגל, מדגיש כי ממשלות חייבות לממן תוכניות הכשרה נרחבות כדי למנוע משבר תעסוקתי.

• UBS צופה: השקעות הבינה המלאכותית יגיעו ל-960 מיליארד דולר עד 2030
• המנכ"ל שפיטר מאות עובדים בזכות AI, מתחרט ומגייס מחדש: הסיפור של קלרנה

האתגר אינו רק כלכלי, אלא גם חברתי. יובל נח הררי, ההיסטוריון הישראלי שזכה לפרסום עולמי בזכות ספריו, מזהיר מפני היווצרות "מעמד חסר תועלת" – אנשים שיאבדו את עבודתם ואת תחושת הערך שלהם. "ה-AI לא רק משנה את הכלכלה, הוא משנה את המשמעות של להיות אנושי," הוא כותב. הררי חוזה כי ללא התערבות ממשלתית, תאגידים ששולטים ב-AI ירכזו עושר וכוח, והפערים החברתיים יגיעו לרמות מסוכנות. הוא קורא להשקעה בחינוך, תרבות ובריאות הנפש כדי לתת משמעות לאנשים בעולם שבו עבודה מסורתית פחות רלוונטית.

דארון אסמוגלו, כלכלן זוכה פרס נובל מאוניברסיטת MIT, מוסיף נקודת מבט זהירה יותר. הוא טוען כי ההשפעה הכלכלית של ה-AI תהיה "משמעותית, אך מתונה", עם תרומה של כ-1% לצמיחת התל"ג בארה"ב בעשור הקרוב. "ה-AI לא יביא למהפכה כלכלית מיידית כפי שחלק חוזים, אבל הוא כן יגביר את אי-השוויון אם ימשיך להתמקד בהחלפת משימות של עובדים פחות מיומנים," הוא אומר. אסמוגלו, שחקר את השפעות האוטומציה, מדגיש כי ממשלות חייבות לעצב מדיניות שתעודד השקעה בעובדים ולא רק במכונות.

ה-AI הוא מנוע רווחים אדיר עבור תאגידים גדולים. חברות כמו מיקרוסופט, שמשלבת AI במוצרים כמו Azure ו-Copilot, או טסלה, שמפתחת מערכות נהיגה אוטונומיות, צפויות לראות עלייה דרמטית בהכנסותיהן עד 2030. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, רואה ב-AI הזדמנות היסטורית: "אנחנו נמצאים בעידן הזהב של הבינה המלאכותית, והיא תשפר את הפריון בכל תעשייה – מבריאות ועד חינוך." נאדלה, שהוביל את מיקרוסופט להשקעות ענק ב-AI, מאמין שהטכנולוגיה תאפשר לחברות להציע שירותים מותאמים אישית, מה שיגדיל את נתח השוק שלהן.

• שנה אחרי ביטול העסקה הקודמת - קוואלקום רוכשת את אוטוטוקס
• רדיט תובעת את אנתרופיק על שימוש לא מורשה בנתונים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עם זאת, היתרונות לא יחולקו באופן שווה. עסקים קטנים ובינוניים, שחסרים את המשאבים להשקיע ב-AI, עלולים להישאר מאחור. אלון מאסק, יזם ומנכ"ל טסלה ו-SpaceX, מזהיר כי "חברות שלא יאמצו AI ייעלמו, בדיוק כמו שקרה לעסקים שלא אימצו את האינטרנט בשנות ה-90." מאסק, שייסד גם את xAI, חוזה כי תאגידים ששולטים ב-AI ירכזו כוח כלכלי חסר תקדים, מה שיגביר את הצורך ברגולציה. הוא מוסיף: "ה-AI הוא כמו חשמל – הוא יזרום למי שיש לו את התשתית, אבל יותיר את השאר בחושך."

הזינוק ברווחי התאגידים יגיע על חשבון עובדים במקצועות שגרתיים. אריק בריניולפסון, פרופסור ב-MIT ומומחה לכלכלת דיגיטל, מתאר תופעה שהוא מכנה "פרדוקס הפריון": "ה-AI מגביר את התפוקה, אבל העושר מתרכז בקרב מעטים." הוא חוזה כי עד 2030, תאגידים יפחיתו עלויות עבודה על ידי אוטומציה, מה שיוביל לרווחים גבוהים יותר, אך גם לאבטלה טכנולוגית בקרב עובדים לא מיומנים. בריניולפסון קורא למדיניות שתעודד השקעה במיומנויות אנושיות, כמו יצירתיות ואמפתיה, שאינן ניתנות להחלפה.

מיסוי AI והכנסה בסיסית: כלים לאיזון העולם החדש

ככל שרווחי התאגידים עולים, ממשלות יצטרכו למצוא דרכים לחלק את העושר מחדש. מיסוי על AI – בין אם על שימוש במערכות אוטומטיות או על רווחים מטכנולוגיה – הופך לנושא מרכזי. דארון אסמוגלו תומך במיסוי גבוה יותר על הון לעומת עבודה: "המס על עבודה בארה"ב נע בין 25% ל-33%, בעוד המס על הון הוא 5%-10%. זה מעודד חברות להחליף עובדים במכונות, וחייבים לתקן את העיוות הזה." הוא מציע מס של כ-27% על הון ו-18% על עבודה כדי לעודד השקעה בעובדים. בישראל, שבה תאגידים כמו אינטל ו-IBM מפתחים AI, מס כזה יכול לממן תוכניות רווחה, אך עלול לעורר התנגדות מצד התעשייה.

רעיון נוסף הוא הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI), שבה ממשלות משלמות סכום קבוע לכל אזרח. קאי-פו לי תומך נלהב בפתרון הזה: "UBI יכול לשחרר אנשים מהפחד לאבד את פרנסתם ולתת להם חופש ללמוד, ליצור או להתנדב." ניסויים ב-UBI, כמו זה בפינלנד שסיפק 560 אירו בחודש, הראו שיפור ברווחה ללא פגיעה במוטיבציה לעבוד. בישראל, שבה עלויות המחיה גבוהות, UBI יכול להוות רשת ביטחון, במיוחד עבור מגזרים מוחלשים כמו המגזר הערבי. קריסטלינה גאורגייבה מוסיפה כי "מיסוי פרוגרסיבי ותוכניות כמו UBI הם הכרחיים כדי להבטיח שהיתרונות של ה-AI יחולקו בצורה הוגנת."

אך מיסוי AI אינו פשוט. סאטיה נאדלה מזהיר כי "מס כבד מדי על AI עלול לחנוק חדשנות ולהרחיק חברות למדינות עם משטר מס מקל." הוא מציע גישה מאוזנת, שבה ממשלות משתפות פעולה בינלאומית כדי למנוע תחרות מס מזיקה. יובל נח הררי מסכים: "בלי הסכמות גלובליות, תאגידים יברחו למקלטי מס, והפערים בין מדינות יגדלו." הררי מציע שמס על AI ימומן על ידי תאגידים שמרוויחים מהטכנולוגיה, כמו גוגל ומיקרוסופט, ויופנה לתוכניות חינוך והכשרה.

שוק העבודה ב-2030: מפוצל, גמיש ודורש הסתגלות

שוק העבודה ב-2030 יהיה מפוצל: עובדים מיומנים בתחומי AI, סייבר וחדשנות ייהנו משכר גבוה ומעמד חזק, בעוד עובדים במקצועות שגרתיים יתמודדו עם אבטלה או עבודות זמניות. בישראל, נשים במגזר הערבי ועובדים מבוגרים במקצועות כמו לוגיסטיקה יזדקקו להכשרות מחדש כדי להשתלב בתפקידים כמו ניהול מערכות AI או שיווק דיגיטלי. אלון מאסק חוזה כי "המשרות של העתיד יהיו כאלה שדורשות שיתוף פעולה בין אנשים למכונות – כמו מפתחי AI או מומחי אתיקה טכנולוגית." הוא מדגיש כי חינוך יהיה המפתח: "מי שלא ילמד לעבוד עם AI, יישאר מחוץ למשחק."

מודלים של עבודה גמישה, כמו שבוע עבודה בן ארבעה ימים, צפויים להתרחב. בישראל, שבה עובדים כ-1,900 שעות בשנה (גבוה מהממוצע במדינות מפותחות), ה-AI יכול לאפשר לעובדים לעבוד פחות תוך שמירה על תפוקה, מה שישפר את איכות החיים. עם זאת, אריק בריניולפסון מזהיר כי "עבודה גמישה לא תפתור את בעיית אי-השוויון. ממשלות חייבות להשקיע בחינוך שמתמקד במיומנויות אנושיות, כמו חשיבה יצירתית ואמפתיה, שמכונות לא יכולות לשכפל."

העולם ב-2030: שגשוג, פערים ואיזון מחדש

העולם ב-2030 יהיה עולם של ניגודים. הכלכלה העולמית תצמח בזכות עלייה בפריון, כאשר תעשיות כמו בריאות, חינוך ותחבורה ייהנו משירותים מותאמים אישית. בתי חולים ישתמשו ב-AI לאבחונים מדויקים, בתי ספר יציעו למידה מותאמת, ומכוניות אוטונומיות יהפכו לנפוצות בערים כמו ירושלים וניו יורק. עם זאת, הצמיחה תלווה בעלייה באי-שוויון. תאגידים ששולטים ב-AI ירכזו עושר, בעוד עובדים רבים יתקשו למצוא עבודה יציבה. דארון אסמוגלו חוזה כי "ה-AI יגדיל את התל"ג, אבל הרווחה הכללית עלולה לרדת אם לא נטפל בפערים."

לאחר ה"מפץ הגדול" של ה-AI, העולם יתאזן באמצעות שילוב של מדיניות ממשלתית, חינוך וחדשנות חברתית. ממשלות יטילו מסים על AI ורווחי תאגידים כדי לממן UBI, הכשרות מקצועיות ותוכניות רווחה. בישראל, תוכניות כאלה יצטרכו להתמקד במגזרים מוחלשים, כמו המגזר החרדי, שבהם שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה נמוכים. קריסטלינה גאורגייבה מדגישה כי "שיתוף פעולה בינלאומי הוא המפתח. מדינות חייבות לעבוד יחד כדי להבטיח שה-AI לא יגדיל את הפער בין עשירים לעניים."

החברה תצטרך למצוא משמעות בעולם שבו עבודה מסורתית פחות רלוונטית. יובל נח הררי מציע פתרון: "אפשר להשתמש ב-AI כדי לשחרר את האנושות לעסוק ביצירה, חיבור וחיפוש אחר משמעות." הוא קורא להשקעה באמנות, קהילות מקומיות ובריאות הנפש. סאטיה נאדלה מוסיף נימה אופטימית: "ה-AI לא מחליף את האנושות – הוא מגביר אותה. אם נשכיל להשתמש בו נכון, נוכל לבנות עולם טוב יותר."

מה צפוי לכל אחד מאיתנו?

ה-AI ישפיע על כל אחד באופן שונה. צעירים שישקיעו בלימודי טכנולוגיה – כמו תכנות או ניהול מערכות AI – ימצאו הזדמנויות רבות בתעשיות כמו סייבר ובריאות דיגיטלית. עובדים מבוגרים במקצועות שגרתיים יצטרכו לעבור הכשרות מחדש, תהליך שיהיה מאתגר עבור מי שחסר גישה לחינוך איכותי.

כצרכנים, נרוויח משירותים מותאמים אישית – מקניות מקוונות ועד טיפולים רפואיים מתקדמים. עם זאת, נצטרך להתמודד עם אובדן פרטיות והתמכרות לטכנולוגיה. בישראל, שבה התרבות הדיגיטלית מפותחת, ה-AI עשוי להפוך את החיים לנוחים יותר, אך גם להגביר את הלחץ להתעדכן בטכנולוגיה.

10 המקצועות שיעלמו מהעולם ו-10 המקצועות שיהיו מאוד מבוקשים; איך ייראה שוק העבודה ב-2030?