הרווח של פרטנר הסתכם ב-85 מיליון שקל - שיא של 12 שנה; המניה קופצת 7%
פרטנר פרטנר 0.34% מציגה את הרווח הרבעוני הגדול ביותר ב-12 שנה האחרונות - 85 מיליון שקל, צמיחה של 52% לעומת רווח של 56 מיליון שקל ברבעון המקביל. המניה קופצת ב-7% במסחר.
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-851 מיליון שקל, עלייה של כ-3% בהשוואה ל-829 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההכנסות בנטרול דמי קש"ג הסתכמו ב-811 מיליון שקל, גידול של כ-8% בהשוואה ל-752 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ההכנסות משירותים הסתכמו ב-723 מיליון שקל, גידול של כ-6% בהשוואה ל-683 מיליון שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקר מירידה בהכנסות מדמי קש"ג כאמור. ההכנסות משירותים בנטרול דמי קש"ג הסתכמו ב-683 מיליון שקל, גידול של כ-8% בהשוואה ל-630 מיליון שקל ברבעון המקביל, שקוזזה חלקית מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה וסיום ההכרה בהכנסות נדחות מהוט מובייל כאמור.
הרווח התפעולי הסתכם ב-120 מיליון שקל, הגם כן שיא של 12 שנים, המבטא צמיחה של כ-41% בהשוואה ל-85 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם ה-EBITDA המתואם הסתכם בשיא של 12 שנים עם 319 מיליון שקל, צמיחה של כ-13% בהשוואה ל-283 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- נטפליקס עם פספוס מהותי ברווח למניה; המניה נפלה במסחר המאוחר
- הראשונה לדווח: סלע נדל"ן מעלה תחזיות ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים מזומנים חופשי מתואם הסתכם ב-243 מיליון שקל, המבטא צמיחה של כ-66% בהשוואה ל-146 מיליון שקל ברבעון המקביל. החוב פיננסי נטו הסתכם ב-255 מיליון שקל, בהשוואה ל-468 מיליון שקל ברבעון המקביל.
המשך הגידול בסיבים ובסלולר
פרטנר המשיכה להגדיל את מצבת לקוחותיה במגזר הסיבים שהתסכמו נכון לסוף הרבעון ב-421 אלף בסוף הרבעון, צמיחה של 17 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם.
מצבת מנויי הסלולר של החברה הסתכמה בכ-2.635 מיליון בסוף הרבעון (כ-93% מנויי פוסט-פייד), עלייה של 6 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם. מצבת מנויי דור 5 משלמים הסתכמה בכ-538 אלף מנויים בסוף הרבעון.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...
הכנסה חודשית ממוצעת למנויי סלולר (ARPU) בנטרול דמי קש"ג הסתכמה ב-44 שקל, קיטון של 1 שקל בהשוואה ל-45 שקל ברבעון המקביל. החברה ייחסה את הירידה להשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה וסיום ההכרה בהכנסות נדחות מהוט מובייל.
מצבת מנויי הטלוויזיה הסתכמה ב-205 אלף בסוף הרבעון, ללא שינוי בהשוואה לרבעון הקודם. לאחרונה הודיעה החברה על כוונתה לשדרג משמעותית את שירות פרטנר TV, במסגרת הסכם שנחתם מול yes וכפוף לאישור רשות התחרות.

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35
במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.
חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).