חיים סיבוני פורסייט
צילום: יח"צ

פורסייט מזנקת 4.5% לאחר שהשלימה את הניסוי במערכת למניעת תאונות דרכים

הניסוי למערכת Eye-Net נערך באשדוד שיתוף עם העירייה ועם חברת NoTraffic
נועם בראל | (2)

חברת פורסייט (סימול: FRSX), דיווחה כי השלימה בהצלחה ניסוי מבוקר במערכת Eye-NetTM למניעת תאונות דרכים, יחד עם עיריית אשדוד וחברת NoTraffic. מניית פורסייט -2.05%  מזנקת  4.5% בעקבות הדיווח.

הניסוי נערך באשדוד, בצומת מרומזר ומרכזי באזור התעשייה הצפוני בעיר, כאשר במהלך הניסוי בחנה החברה את מערכת Eye-NetTM במספר תרחישים וביצעה אינטגרציה למערכת החכמה של חברת NoTraffic המותקנת בצומת.

מטרת הניסוי הייתה שילוב טכנולוגיות חדשניות המיועדות לערים חכמות, ליצירת ערוץ תקשורת  בין משתמשי דרך ותשתיות דרך חכמות, על מנת להגן על רכבים והולכי רגל מפני תאונות דרכים בזמן אמת, כאשר לצורך הניסוי, חברת BWR פעלה כזרוע המבצעת של עיריית אשדוד בכל הנוגע לעיר החכמה, רכבים אוטונומיים וטכנולוגיות תחבורה חכמות.

בשלב הראשון, שני כלי רכב נעו אחד לכיוון השני בזווית של 90 מעלות ללא קשר עין ישיר ביניהם, כאשר אחד מהם מתפרץ במהירות לצומת באור אדום, בתרחיש המדמה התנגשות. תרחיש נוסף דימה תאונה בין כלי רכב להולך רגל המתפרץ לכביש. בשלב זה, כל הגורמים המעורבים בניסוי השתמשו באפליקציית Eye-NetTM המותקנת על גבי הטלפונים הסלולריים וקיבלו התרעות מקדימות על הסכנה, זמן מספיק מראש כדי למנוע התנגשות.

בשלב השני, נבדקה מערכת Eye-NetTM בשילוב עם מערכת התשתית החכמה NoTraffic. בשלב זה נבחנו תרחישים דומים לאלה שנבחנו בשלב הראשון, אולם הפעם רק אחד מהרכבים המעורבים בכל תרחיש היה מחובר למערכת Eye-NetTM  המותקנת על גבי הטלפון הסלולרי. המערכת של NoTraffic זיהתה את האובייקטים שאינם מקושרים באמצעות סלולר בסביבת הצומת באמצעות חיישן חכם, שידרה את המידע אל מערכת Eye-NetTM ועל ידי כך אפשרה שליחת התרעות בזמן אמת על סכנות בדרך לרכב המקושר, זמן מספיק מראש כדי למנוע התנגשות.

על פי הדיווח,  החברה מציינת כי עמדה ביעדים ובמדדים שהציבה עבור השימוש במערכת Eye-NetTM למתן התרעה בזמן אמת באופן שאיפשר לכל המשתמשים לבלום בזמן ובבטחה. במהלך הניסויים, המידע זרם בזמן אמת אל מרכז הבקרה באתר הניסוי והציג את מיקומי האירועים על גבי מפה, זמני התרחשותם, וכן סיווג הגורמים המעורבים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זהירות!!! מלכודת דבש (ל"ת)
    רננה 04/06/2018 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ת 04/06/2018 11:00
    הגב לתגובה זו
    חברה זבל שרק מדללת את המשקיעים הקטנים ורק מוציאה הודעות על הצלחה מסחררת בניסויים בסין בארץ אבל לא סוגרת שום חוזים ואף אחד לא ראה את המערכת עובדת באמת בניגוד למובילאיי שראו את המערכת בפעולה בערוצי החדשות פה פשוט מריצים את המניה בלי סוף ומושכים משכורות ומדללים את המשקיעים ומחלקים לעצמם עוד ועוד מניות ואופציות
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?