כשמו כן הוא: הראפר 50 סנט הגיש בקשה לפשיטת רגל בעקבות חובות של מיליונים

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה 50 סנט

שיר כאב. לאור מה שנראה כרגע כחובות שנעים בין 10 מיליון ל-50 מיליון דולר, הגיש היום (ב') הראפר קורטיס ג'קסון בקשה לפשיטת רגל. ג'קסון ידוע בעיקר בשם הבמה שלו פיפטי סנט, כאשר שיריו ידועים בהתבטאויות חריפות ואלימות.

הטריגר שהביא לבקשתו של 50 סנט והופעתו בבית משפט בווינסקונסון היא הפסיקה על כך שעליו לשלם פיצויים בסך של 5 מיליון דולר. הפיצויים ינתנו לאישה שפרסם את קלטת הסקס שלה ללא הסכמתה. 

50 סנט אינו ראפר בלבד אלא איש עסקים ידוע היטב בתעשייה. אחד מהמוצרים המפורסמים ביותר שלו הן אוזניות ה-SMS, אשר נעשות בשיתוף עם אינטל. 50 סנט הקים את אוזניות ה-SMS לאחר הפרידה מראפר ואיש עסקים אחר דר. דרה. ביחד הקימו את מותג האוזניות Beats Electronics שנמכר לאחר מכן לאפל. 

כמו כן בשנת 2007 מכר לקוקה קולה את המותג ויטמין וואטר (VitaminWater) תמורת רווח נקי מוערך של 100 מיליון דולר.  עסקיו, פרט למוסיקה הביאו לידי כך שהפך לראפר העשיר בעולם, עם הון בשווי של 155 מיליון דולר. כך על פי פורבס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

מנכ"ל UBS מנסה להרגיע: "דויטשה בנק אינה ליהמן ברדרס"

אלמוג עזר |
מניית דויטשה בנק צוללת היום 4.6% ברקע לחדשות שדווחו לשווקים אתמול (ה'). הדיווחים נגעו לכך שמספר מנהלי קרנות בתחום הניגזרים משכו את כספם השבוע מהבנק והעבירו את הפעילות לבנקים אחרים, כך לפי בלומברג. בתוך כך, רויטרס  דיווח באותן שעות כי גורם בכיר בקואליציה של מרקל הבהיר כי לא יהיה שום סיוע מצד הממשלה לבנקים בגרמניה. כלומר, מי שקיווה כי במקרה הצורך דויטשה בנק יוכל לפנות אל הממשל לעזרה, נראה כי זהו כרגע אינו המצב.   התערערות היציבות הפיננסית שמקורה במערכת הבנקאות עשויה להזכיר את המשבר הפיננסי האמריקני של העשור הקודם. בתוך כך, אחד מהבנקאים הבכירים ביבשת, אקסל וובר, שמשמש כמנכ"ל UBS נשאל הבוקר האם השווקים חווים שוב את אותם הרגעים של ליהמן ברדרס (הבנק הגדול ביותר שהתמוטט בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב). וובר ענה בראיון לבלומברג שהוא חושב ש"הבנקים יציבים הרבה יותר מאשר בשנות המשבר של 2007 ו-2008". בד בבד וובר, שבעברו היה נגיד הבנק המרכזי בגרמני, שער כי הסיכויים שממשלות יחלצו בנקים במשבר הנוכחי הינם נמוכים יותר. לטענתו "המערכת בהווה יציבה הרבה יותר והתערבות עתידית של הממשלות תהיה מונעת רק מהצורך לייצב אותה שוב כמכלול. כמו כן, הממשלות לא יתמקדו בבנקים ספציפיים".