שיא של 22 שנה: אג"ח ארה"ב ל-30 שנה ב-5.44% - זה מגיע למניות ולמשכנתאות

הנתון הכי חשוב כעת בשווקים הוא התשואה על אג"ח ארה"ב. התשואה הזו הולכת ועולה והיא מלמדת על כך שהאג"ח הופכת להיות מסוכנת יותר. המחזיקים דורשים מארה"ב הגדולה ריבית גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון. סיכון? כן. לארה"ב יש חוב של כ-40 טריליון דולר, יותר מ-120% מהתוצר שלה. 

בחודשים האחרונים התשואה עולה וזה מלמד על הסיכון וגם על הערכות שהנפט הגבוה והאינפלציה העקשנית יובילו להעלאת ריבית נוספת בקרוב. הסיכויים להעלאה באוקטובר כבר עומדים על מעל 70% וזה בהמשך להעלאה לפני מספר שבועות. 

שוק האג"ח הוא שוק ענק - פי כמה וכמה משוקי המניות וחולשה בו שמקפיצה את התשואות היא רוחבית. כאשר אג"ח ארה"ב נסחר במעל 5%, אג"ח קונצרני נסחר ב-7%-8% ויותר. יש עכשיו אג"ח של ענקיות טק ב-7%, וכאן כבר מגיע בוקס לבטן הרכה של שוק המניות - כשמשקיע מקבל 7% באג"ח של חברה חזקה, למה שיסתכן במניות, שלאורך זמן מספקות תשואה שנתית של 7%-8%. זה מקטין את האטרקטיביות של המניות וזה עלול להוביל לירידה, ואנחנו כותבים את זה יום אחרי שהיה שיא בנאסד"ק - מה שממחיש את התנודתיות הגדולה של השווקים. 

התשואה על אג"ח ארה"ב ל-30 שנה עולה כעת ל-5.44%. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז 2004. במקביל, התשואה ל-10 שנים כבר סביב 5.1%, והאג"ח לחמש שנים חצתה השבוע את רמת 5% בפעם הראשונה מאז 2007. מדובר בשינוי גדול במחיר הכסף: משקיע יכול לקבל יותר מ-5% לשנה באג"ח של ממשלת ארה"ב, ולכן מניות, נדל"ן ואג"ח של חברות צריכים להציע לו הרבה יותר כדי להצדיק את הסיכון.

העלייה בתשואות מגיעה מכמה כיוונים יחד. הנפט שוב יקר ומחזיר חשש להתמשכות האינפלציה, הנתונים הכלכליים בארה"ב ממשיכים להיות חזקים, והפד מאותת שהריבית יכולה להישאר גבוהה ואף לעלות שוב. במקביל, ממשלת ארה"ב מגייסת כמויות גדולות של חוב כדי לממן גירעונות גבוהים. כשההיצע של אג"ח גדל והמשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על נעילת הכסף לעשרות שנים, מחיר האג"ח יורד והתשואה עולה.

כבר השבוע נרשם מכרז חלש יחסית באג"ח האמריקאיות: 70 מיליארד דולר באג"ח ל-5 שנים נמכרו בתשואה של 5.033%, עם יחס כיסוי של 2.21 בלבד, כשהאוצר נאלץ למכור חוב בתשואה גבוהה מזו שנרשמה בשוק רגע לפני המכרז. זו אינדיקציה לכך שהקונים רוצים מחיר טוב יותר לפני שהם מתחייבים להחזיק חוב ממשלתי לאורך שנים.

האג"ח ל-30 שנה רגישה במיוחד לחששות האלה. מי שקונה אותה נועל כסף עד אמצע שנות ה-50 של המאה, ולכן אינפלציה גבוהה בעוד עשור או גירעון ממשלתי גדול לאורך שנים יכולים לשחוק בצורה משמעותית את הערך של התשלומים העתידיים. המשקיעים דורשים תמורה גבוהה יותר על הסיכון הזה.

5.44% באג"ח מגיע מהר מאוד לכל המשק

המשמעות הראשונה היא במשכנתאות. הריבית על משכנתא קבועה ל-30 שנה בארה"ב כבר חזרה ל-7.12%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2024, והסיבה המרכזית היא העלייה בתשואות הארוכות. בנקים מתמחרים הלוואות ארוכות לפי שוק האג"ח, כך שגם אם ריבית הפד נשארת במקום, משפחה שקונה בית יכולה לקבל הלוואה יקרה יותר. על הדרך שבה התשואה ל-10 שנים מגיעה לארנק של האמריקאים כתבנו כאן.

• האג"ח ל-10 שנים בשיא של 19 שנה
• ריבית קבועה או פריים: מה לבחור עכשיו

אותו דבר קורה לחברות. חברה שצריכה למחזר מיליארד דולר חוב בריבית של 8% במקום 5% תשלם כ-30 מיליון דולר נוספים בשנה. בחברות ממונפות, בנדל"ן ובחברות קטנות, ההפרש הזה יכול לחתוך חלק משמעותי מהרווח. גם הענקיות מרגישות את זה. ביום שבו התשואות קפצו, אלפבית ירדה ב-3.8%, אורקל ב-3.1% ואמזון ב-2.2%, בין השאר בגלל החוב העצום שהן גייסו השנה כדי לממן את מרוץ ה-AI.

גם שווי המניות מושפע. כשאג"ח ממשלתית ל-30 שנה נותנת 5.44% ואג"ח ל-10 שנים יותר מ-5%, המשקיע מקבל תשואה גבוהה יחסית גם בלי לקחת את הסיכון של מניה. זה גורם לשוק לבחון מחדש מכפילים גבוהים, במיוחד בחברות טכנולוגיה שבהן חלק גדול מהרווחים צפוי להגיע בעוד שנים.

האוצר האמריקאי כבר ניסה להגדיל את תוכנית הרכישות החוזרות של אג"ח כדי לשפר את הנזילות ולהקל על השוק. המהלך עוזר נקודתית, אבל הכוחות הגדולים כרגע מגיעים מכיוון אחר: גירעון, אינפלציה, מחירי אנרגיה והיקפי הנפקות גדולים.

ופה נמצא ההבדל בין 5% ל-5.44%. לכאורה מדובר בפחות מחצי נקודת אחוז. באג"ח ל-30 שנה זה פער גדול, ובמערכת פיננסית שמגלגלת טריליוני דולרים של משכנתאות, הלוואות וחוב חברות הוא מחלחל מהר מאוד למחיר הכסף.

כל עוד התשואות נשארות באזור הזה, שוק האג"ח ממשיך להתחרות ישירות בשוק המניות על הכסף של המשקיעים. ואם התשואה ל-30 שנה תתקרב בהמשך ל-6%, השאלה כבר תהיה פחות מה הפד עושה בריבית הקצרה ויותר כמה יקר הפך לממן כמעט כל דבר בארה"ב.

• גולדמן זאקס מצמצם חשיפה לאג"ח של ענקיות ה-AI - 250 מיליארד דולר של חוב בדרך
• בקשה להליכי חדלות פרעון לחברת זראסאי - בצל מחלוקת בין מחזיקי האג"ח