מלון ישרוטל אילת
צילום: יח"צ

בית המשפט בביקורת קשה על המדינה בטיפול במפונים: לא ייתכן שלבני זוג פרודים יינתן רק חדר משפחתי אחד במלון

בני זוג פרודים ניצלו מהטבח ב-7.10 ופונו עם 2 ילדיהם בעקבות המלחמה למלון, אך מנהלת תקומה הקצתה להם רק חדר משפחתי אחד למגורים. כיצד יקיימו את הסדרי הראיה - מה קבע בית המשפט?
נחמן שפירא | (4)

המלחמה מייצרת בעיות רבות, אך יש בעיה עליה לא חשבו מספיק במנהלת תקומה, המטפלת במפונים, כאשר החליטו על נהלי הפינוי למלונות, וזו הסיטואציה של משפחות בהן בני הזוג פרודים ונמצאים בהליכי גירושין. במסגרת תביעה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, נחשף כי הורים פרודים לשני ילדים מהעוטף ששרדו את הטבח ופונו לאילת, קיבלו חדר משפחתי אחד במלון ואילו בן הזוג שני קיבל חדר רגיל במלון אחר, וכך הילדים מתגוררים באותו החדר כל הזמן, וההורים נאלצים לבצע ביניהם רוטציה בין המלונות. 

תחילתו של הסיפור בחודש יוני האחרון, אז היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון והם החליטו להיפרד. לבני הזוג שני ילדים קטינים, בני 11 ו-8.

הדיון הראשון בבית המשפט למשפחה בבאר שבע היה מתוכנן ביום ראשון ה-8/10. יום לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.  ההורים והילדים מתגוררים בישובי העוטף וחייהם ניצלו באותה השבת והם פונו לבתי מלון.

 ניצלו מהטבח

האב היה בביתו באחד המושבים בעוטף בעת מתקפת הטרור והקטינים היו עם האם בביתה ביישוב אחר בעוטף עזה, בעת מתקפת הטרור. ההורים וילדיהם ניצלו מהמתקפה ויחד עם חבריהם לקהילות במושבים פונו מבתיהם, ברגע שניתן היה לעזוב את הישובים.

למרבה הצער מעבר לאסון הכבד שפקד את מדינת ישראל ותושבי העוטף, נקלעו הצדדים למצב משפחתי מורכב ביותר במסגרתו לא הצליחו בימים הראשונים של הפינוי מביתם לקיים תקשורת תקינה ביניהם, לא הצליחו להחליט האם יתפנו עם הילדים למלונות המפונים באילת או למלונות המפונים בים המלח. בני הזוג פנו לבית המשפט והגישו כל אחד מצידו בקשות דחופות לשם הסדרת העניין, וזאת אף לאחר שמשטרת ישראל הייתה מעורבת בעניינם.

בסופו של דבר לאחר בירור הבקשות בפני בית המשפט הוכרע כי הקטינים ישהו במלון מפונים בעיר אילת, כאשר ההורים מקיימים הסדר "נסטינג" חריג שמותאם לנסיבות כאשר האב עשה צ'ק אין באחד המלונות יחד עם הילדים, בחדר שמתאים למשפחה והאם עשתה צ'ק אין במלון אחר בחדר יותר קטן.

ההסדר שנקבע הוא כי הילדים יישארו במלון בו קיבלו חדר שמתאים למשפחה ואחד ההורים נמצא איתם ובהחלפת זמני השהות כל אחד מההורים שאינו נמצא עם הילדים, עובר למלון האחר.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כמו כן, ונוכח המצב הרגשי המורכב של המשפחה, הופנו הצדדים ליחידת הסיוע באילת ובמסגרת מפגשים ביחידת הסיוע גיבשו הסכמות שונות שנועדו כדי למצוא פתרונות בתקופת הביניים.

מלון צילום יחצ

קיראו עוד ב"משפט"

                         מלון באילת צילום יחצ

 הסכסוך בין הבני הזוג לא שכך בעקבות המלחמה

ילדיהם של בני הזוג נאלצו להתמודד מעבר לניתוק מביתם והשהות בבית מלון גם עם הסכסוך בין שני הוריהם שלמרות הכל עדיין נמצא בעצימות גבוהה. הילדים והוריהם שוהים במלון בלא לוח זמנים קבוע, בלא שגרה טיפולית או בכלל, תלושים מביתם ונעדרי יכולת התארגנות בשל המוחלשות המובנית בגין מצבו של התא המשפחתי.

בעקבות המצב חלה התדרדרות משמעותית במצבם של הקטינים בכלל, ובמצבה של הילדה הקטנה, עד כדי כך שבשבועות האחרונים הציפו הצדדים שוב את בית המשפט לענייני משפחה בבקשות שונות הנוגעות לקטינים מהם עלתה תמונה מדאיגה בדבר מצבם של הקטינים.

בית המשפט החליט למנות אפוטרופוס לדין את עו"ד לימור חג'ג'. חג'ג' ציינה בפני בית המשפט כי יש הכרח להפנות את המשפחה לטיפול משפחתי והפניית ההורים לקבל הדרכה הורית., בנוסף ציינה כי הקטינים מעורבים בסכסוך בין הוריהם וכי האב מספר לילדים את טענותיו כלפי אשתו.

  

 משבר משמעותי

סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש ציינה כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי בחודשים האחרונים חוו הקטינים משבר משמעותי בעת מגוריהם בעיר אילת, המשפחה חווה קשיי שיגרה והתארגנות ויש הסכמה בין ההורים לעזוב את העיר אילת בהקדם האפשרי ולחפש מקום מגורים חלופי, כאשר מוסכם כי ההורים יתגוררו או באותו יישוב או באותה מועצה אזורית כפרית באופן שיאפשר לילדים ללמוד בבית ספר שממנו תהיה להם גישה נוחה מבתי כל אחד מההורים".

השופטת קבעה כי "באופן מידי ולכל היותר בתוך 5 ימים יעזבו את העיר אילת ויעברו להתגורר במלונות מפונים בעיר תל אביב וזאת הן על מנת לאפשר להם גישה למרחב טיפולי זמין ומידי במרכז הארץ והן על מנת לאפשר להם גישה לחיפוש מגורים באזור מרכז הארץ מבלי שהדבר יחייב נסיעה ארוכה לאילת ונתק מהקטינים".

 יעברו לתל אביב 

השופטת רותם קודלר עיאש ציינה כי "ההורים הביעו הסכמה במהלך הדיון כי בית המשפט יתן הוראות מתאימות בעניין זה ומכוח הסכמתם אני מורה להם לפנות באופן מידי למנהלת המפונים "תקומה" ולהסדיר מעבר כאמור למלונות בעיר תל אביב, כאשר אחד המלונות ישמש מקום מגורים לקטינים וההורה הנמצא איתם, והמלון האחר ישמש מקום מגורים להורה שאיננו ישן באותם לילות עם הקטינים.

השופטת ציינה כי "בית משפט זה מוצא להבהיר למנהלת המפונים "תקומה" כי ככל שעניין זה לא הוסדר מבעוד מועד בהתייחסות קונקרטית למצבים שבהם ההורים אינם נשואים או אינם חיים יחד, יש לאפשר פתרונות עבור משפחות שבהם הילדים צריכים לעבור מחלקו האחד של התא המשפחתי לחלק האחר תוך שיש להבטיח שיש אפשרות והזדמנות לשני ההורים מגורים בחדר משפחה, במלונות המפונים".

השופטת קודלר עיאש ביקרה את התנהלות תקומה וציינה כי "בלתי סביר להתעלם מחובת מדינת ישראל לאפשר לילדי המפונים מגורים ראויים אצל כל אחד מהוריהם וזאת בין אם חלוקת זמני השהות היא שוויונית ובין אם חלוקת זמני השהות איננה שוויונית בין שני בתי ההורים".

בנוסף ציינה השופטת כי "יש חשיבות גבוהה לאפשר לילדים להורים גרושים או הורים שנפרדו, בין לפני פרוץ המלחמה ב 07.10.2023 ובין אחרי פרוץ המלחמה, קשר תקין עם שני הוריהם וכאשר המשפחה מקבלת רק חדר משפחתי אחד הדבר עלול לגרוע מזכות הילדים למגורים הולמים עם שני הוריהם. בית המשפט ער לכך שכמות המשאבים של מדינת ישראל מוגבלת, יחד עם זאת, יש לזכור כי מצבם של ילדים בעת החירום הזו הוא שביר אך מצבם של ילדים להורים גרושים שמתנהל ביניהם סכסוך בעצימות גבוהה והם מפונים מביתם, הוא שביר עוד יותר ומצריך התייחסות מיוחדת והקצאת משאבים נוספת".

דובר צהל

                                 חיילי צה"ל בעזה. צילום דובר צה"ל

 

המלון הזמין משטרה

השופטת רותם קודלר עיאש קבעה גם כי מנהלת המפונים "תקומה" במקרה הקונקרטי הזה ושעה שהילדים מתגוררים במלון מרכזי אחד וההורים מתחלפים ביניהם צריכה לאפשר לכל אחד מההורים בנפרד לעשות פעולה של עזיבת המלון (צ'ק אאוט) במועדים בהם איננו שוהה עם הקטינים מבלי לגרוע מזכות ההורה האחר לעשות פעולה של כניסה למלון (צ'ק אין) למרות שאיננו רשום כמשתמש המוביל בחדר.

השופטת ציינה כי באחד המקרים כאשר האם הייתה צריכה לשהות עם הקטינים במלון והאב עזב את המלון, הגיעו אנשי הביטחון של המלון ודרשו מן האם והקטינים לעזוב את החדר בהעדר רישום כנדרש, דבר שכמובן גרם להתגברות הפאניקה וחוסר הוודאות שאפף את בני המשפחה גם כך בתקופה זו.

השופטת קבעה כי ההורים ימשיכו ויחפשו מקום מגורים ומוסדות לימודים עבור הקטינים או בישוב להבים או באחת המועצות האזוריות הכפריות באזור השפלה כאשר כל אחד מההורים יעשה מאמץ לחפש שתי דירות במקביל אשר יכולות לשמש את כל אחד מחלקיו של התא המשפחתי.

בנוסף קבעה השופטת כי מובהר לעניין זה כי ככל שמנהלת המפונים "תקומה" או כל גורם אחר יעביר מענקי דיור לטובת המפונים יחלקו בהם ההורים וזאת על מנת לאפשר מגורים לילדים עם כל אחד מהוריהם.

 

שבוע- שבוע

השופטת רותם קודלר עיאש קבעה כי "כל עוד הצדדים וילדיהם מתגוררים במלונות המפונים, חלוקת זמני השהות תהא כך שההורים שוהים עם ילדיהם בכל פעם שבוע רצוף כאשר בשבוע שבו הקטינים שוהים עם האב ובאחריותו, תהא האם רשאית לפגוש בקטינים בימים שני ורביעי כאשר הקטינים יגיעו בצהריים ממסגרות החינוך היא תאסוף אותם ישירות עם הגעתם למלון ותשיב אותם לשם לאחריות האב בשעה 19:00".

השופטת ציינה כי כאשר הקטינים שוהים במשך השבוע עם אמם ובאחריותה, יהא האב רשאי לפגוש בקטינים בימים שני ורביעי כאשר הקטינים יגיעו בצהריים ממסגרות החינוך, הוא יאסוף אותם ישירות עם הגעתם למלון וישיב אותם לשם לאחריות האם בשעה 19:00.

 

בנוסף קבעה השופטת כי "לאחר עזיבת המשפחה את מלונות המפונים ומעבר למגורים עצמאיים יתקיימו זמני שהות שוויוניים בהתאם למתווה שהיה מקובל טרם פרוץ המלחמה וכאשר כל אחד מההורים התגורר בישוב המקור שלו, כך שהילדים בכל פעם שהו עם אחד מההורים שני לילות באמצע שבוע ולאחר מכן סופי שבוע ארוכים ומתחלפים בין ההורים".

השופטת רותם קודלר עיאש צילום הרשות השופטת

  השופטת רותם קודלר עיאש צילום הרשות השופטת​

המענק מביטוח לאומי

השופטת קודלר עיאש ציינה כי מענקים שהתקבלו בידי אם הקטינים בהיותם נפגעי פעולות איבה בסך של כ-20,000 שקל חולקו בין ההורים כאשר האם העבירה לאב מחצית מן הסכום.

השופטת ציינה כי "ראוי שמנהלת המפונים "תקומה" וכן מוסדות הביטוח הלאומי ייקחו לתשומת ליבם כי במקרים שבהם הורים מגדלים ילדים בחלוקת זמנים שוויונית ובאחריות הורית משותפת, לכתחילה ישולמו המענקים בחלוקה שוויונית לשני ההורים, שכן תשלום לאחד מן ההורים עלול ליצור מצג לפיו התשלומים אינם מגיעים לשני ההורים בתפקידם המשותף כאפוטרופסיים טבעיים לילדים ביחד ולחוד".

השופטת ציינה כי בעניינו "למרות המשבר הרגשי בין ההורים, חלוקת זמני השהות מתנהלת בצורה יחסית מסודרת והקטינים שוהים עם כל אחד מההורים מחצית מזמנם ועל כן אני קובעת כי מענקים המשולמים בגין הקטינים ישולמו בחלקים שווים לשני ההורים וככל שיועברו רק לאחד מהם בשל נהלים פנימיים והנחיות של הגורמים השונים במדינת ישראל, יעביר ההורה שקיבל את מלוא המענק, את מחציתו להורה האחר".

האם צריך לשלם מזונות במלון המפונים?

 

האב ביקש מהשופטת לבטל את תשלום המזונות שכן הצדדים אינם נושאים מאז פונו מביתם, בהוצאות הקטינים שכן הם מתגוררים במלון שם הקטינים זוכים ל-3 ארוחות ולסיפוק צרכי מדור ואחזקת מדור. האב אף הוסיף כי הוא איננו עובד ואין כל הצדקה להמשיך ולשלם את תשלום המזונות.

השופטת ציינה כי משום שהוגשה בקשה בעניין זה במסגרת התיק הקשור הנוגע לתביעת המזונות וטרם חלף המועד להגשת תגובה, ההחלטה בעניין זה תינתן לאחר הגשת התגובה במסגרת התיק הקשור.

השופטת ציינה כי הוסכם, שההורים ימנעו מלערב את הקטינים בסכסוך ביניהם, לרבות בפרטי השיח בבית המשפט. בנוסף ההורים יפנו באופן מידי ליצירת קשר עם המומחית מטעם בית המשפט ויאפשרו לאפוטרופא לדין, לתווך את תמצית ההחלטה לקטינים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גם שלום בית לא טוב לכם ??? (ל"ת)
    אחים לזין 07/01/2024 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כואב אבל הכדור עגול.תזכרו את הגירוש.מי שמח. (ל"ת)
    כ.ד 07/01/2024 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קורא ולא מאמין 07/01/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    ב-7.10 היה ארוע קשה במדינה. למזלם של ההורים הפרודים , חייהם ניצלו. אני מניח, שלשכנים רבים שלהם לא היה את אותו מזל. המדינה עושה ככל יכולתה כדי לסייע למשפחות העוטף (ברור שאי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו, וברור שהיה עדיף לכולם לחזור ל-6.10 , אבל אי אפשר... צריך להתמודד עם המצב החדש). ובמקום שההורים יבינו את גודל השעה ויעילו בטובם להסתדר כי הילדים לפני הכל (כן, גם לפני הצרכים שלהם... זה המהות של להיות הורים) - הם מזיקים לילדים שלהם, שגם ככה חווים בטראומה מהמצב (כאילו לא הספיק לילדים את מה שהם חוו , הילדים צריכים להתמודד גם עם המריבות והסכסוכים של ההורים שלהם). לא ברור לי מדוע ההורים לא הבינו שהילדים לפני הכל , ובשבילם צריך ללמוד להסתדר עם בן הזוג השני. וכמובן, הם גם מטרידים את בית המשפט במקום שהם ילמדו להסתדר בעצמם. בתור בית המשפט, הייתי ממנה אפוטרופוס לילדים לשבוע (סבא וסבתא, דודים וכו') , ושולח את ההורים לגור אצל חברים שלהם. אני בטוח, שאחרי שבוע ההורים היו עושים הכל כדי למצוא פתרון , ללא מריבות, בלי להוסיף עוד טראומה לילדים וללא התערבות של בית המשפט. ואם שבוע לא היה מספיק - אז עוד שבוע.
  • 1.
    מפוני הקיבוצים = אנשי "שלום עכשיו" ברובם. שיעברו לעזה (ל"ת)
    "דו קיום" הם רצו 07/01/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

ביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים

החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ.  על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים

עוזי גרסטמן |

דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.

פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?

הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין. 

על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות

בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין. 

על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.

מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherמלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicher

העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת

המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב

עוזי גרסטמן |

בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.

המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.

ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.

"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"

העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.

ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".