מלון ישרוטל אילת
צילום: יח"צ

בית המשפט בביקורת קשה על המדינה בטיפול במפונים: לא ייתכן שלבני זוג פרודים יינתן רק חדר משפחתי אחד במלון

בני זוג פרודים ניצלו מהטבח ב-7.10 ופונו עם 2 ילדיהם בעקבות המלחמה למלון, אך מנהלת תקומה הקצתה להם רק חדר משפחתי אחד למגורים. כיצד יקיימו את הסדרי הראיה - מה קבע בית המשפט?
נחמן שפירא | (4)

המלחמה מייצרת בעיות רבות, אך יש בעיה עליה לא חשבו מספיק במנהלת תקומה, המטפלת במפונים, כאשר החליטו על נהלי הפינוי למלונות, וזו הסיטואציה של משפחות בהן בני הזוג פרודים ונמצאים בהליכי גירושין. במסגרת תביעה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, נחשף כי הורים פרודים לשני ילדים מהעוטף ששרדו את הטבח ופונו לאילת, קיבלו חדר משפחתי אחד במלון ואילו בן הזוג שני קיבל חדר רגיל במלון אחר, וכך הילדים מתגוררים באותו החדר כל הזמן, וההורים נאלצים לבצע ביניהם רוטציה בין המלונות. 

תחילתו של הסיפור בחודש יוני האחרון, אז היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון והם החליטו להיפרד. לבני הזוג שני ילדים קטינים, בני 11 ו-8.

הדיון הראשון בבית המשפט למשפחה בבאר שבע היה מתוכנן ביום ראשון ה-8/10. יום לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.  ההורים והילדים מתגוררים בישובי העוטף וחייהם ניצלו באותה השבת והם פונו לבתי מלון.

 ניצלו מהטבח

האב היה בביתו באחד המושבים בעוטף בעת מתקפת הטרור והקטינים היו עם האם בביתה ביישוב אחר בעוטף עזה, בעת מתקפת הטרור. ההורים וילדיהם ניצלו מהמתקפה ויחד עם חבריהם לקהילות במושבים פונו מבתיהם, ברגע שניתן היה לעזוב את הישובים.

למרבה הצער מעבר לאסון הכבד שפקד את מדינת ישראל ותושבי העוטף, נקלעו הצדדים למצב משפחתי מורכב ביותר במסגרתו לא הצליחו בימים הראשונים של הפינוי מביתם לקיים תקשורת תקינה ביניהם, לא הצליחו להחליט האם יתפנו עם הילדים למלונות המפונים באילת או למלונות המפונים בים המלח. בני הזוג פנו לבית המשפט והגישו כל אחד מצידו בקשות דחופות לשם הסדרת העניין, וזאת אף לאחר שמשטרת ישראל הייתה מעורבת בעניינם.

בסופו של דבר לאחר בירור הבקשות בפני בית המשפט הוכרע כי הקטינים ישהו במלון מפונים בעיר אילת, כאשר ההורים מקיימים הסדר "נסטינג" חריג שמותאם לנסיבות כאשר האב עשה צ'ק אין באחד המלונות יחד עם הילדים, בחדר שמתאים למשפחה והאם עשתה צ'ק אין במלון אחר בחדר יותר קטן.

ההסדר שנקבע הוא כי הילדים יישארו במלון בו קיבלו חדר שמתאים למשפחה ואחד ההורים נמצא איתם ובהחלפת זמני השהות כל אחד מההורים שאינו נמצא עם הילדים, עובר למלון האחר.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כמו כן, ונוכח המצב הרגשי המורכב של המשפחה, הופנו הצדדים ליחידת הסיוע באילת ובמסגרת מפגשים ביחידת הסיוע גיבשו הסכמות שונות שנועדו כדי למצוא פתרונות בתקופת הביניים.

מלון צילום יחצ

קיראו עוד ב"משפט"

                         מלון באילת צילום יחצ

 הסכסוך בין הבני הזוג לא שכך בעקבות המלחמה

ילדיהם של בני הזוג נאלצו להתמודד מעבר לניתוק מביתם והשהות בבית מלון גם עם הסכסוך בין שני הוריהם שלמרות הכל עדיין נמצא בעצימות גבוהה. הילדים והוריהם שוהים במלון בלא לוח זמנים קבוע, בלא שגרה טיפולית או בכלל, תלושים מביתם ונעדרי יכולת התארגנות בשל המוחלשות המובנית בגין מצבו של התא המשפחתי.

בעקבות המצב חלה התדרדרות משמעותית במצבם של הקטינים בכלל, ובמצבה של הילדה הקטנה, עד כדי כך שבשבועות האחרונים הציפו הצדדים שוב את בית המשפט לענייני משפחה בבקשות שונות הנוגעות לקטינים מהם עלתה תמונה מדאיגה בדבר מצבם של הקטינים.

בית המשפט החליט למנות אפוטרופוס לדין את עו"ד לימור חג'ג'. חג'ג' ציינה בפני בית המשפט כי יש הכרח להפנות את המשפחה לטיפול משפחתי והפניית ההורים לקבל הדרכה הורית., בנוסף ציינה כי הקטינים מעורבים בסכסוך בין הוריהם וכי האב מספר לילדים את טענותיו כלפי אשתו.

  

 משבר משמעותי

סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש ציינה כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי בחודשים האחרונים חוו הקטינים משבר משמעותי בעת מגוריהם בעיר אילת, המשפחה חווה קשיי שיגרה והתארגנות ויש הסכמה בין ההורים לעזוב את העיר אילת בהקדם האפשרי ולחפש מקום מגורים חלופי, כאשר מוסכם כי ההורים יתגוררו או באותו יישוב או באותה מועצה אזורית כפרית באופן שיאפשר לילדים ללמוד בבית ספר שממנו תהיה להם גישה נוחה מבתי כל אחד מההורים".

השופטת קבעה כי "באופן מידי ולכל היותר בתוך 5 ימים יעזבו את העיר אילת ויעברו להתגורר במלונות מפונים בעיר תל אביב וזאת הן על מנת לאפשר להם גישה למרחב טיפולי זמין ומידי במרכז הארץ והן על מנת לאפשר להם גישה לחיפוש מגורים באזור מרכז הארץ מבלי שהדבר יחייב נסיעה ארוכה לאילת ונתק מהקטינים".

 יעברו לתל אביב 

השופטת רותם קודלר עיאש ציינה כי "ההורים הביעו הסכמה במהלך הדיון כי בית המשפט יתן הוראות מתאימות בעניין זה ומכוח הסכמתם אני מורה להם לפנות באופן מידי למנהלת המפונים "תקומה" ולהסדיר מעבר כאמור למלונות בעיר תל אביב, כאשר אחד המלונות ישמש מקום מגורים לקטינים וההורה הנמצא איתם, והמלון האחר ישמש מקום מגורים להורה שאיננו ישן באותם לילות עם הקטינים.

השופטת ציינה כי "בית משפט זה מוצא להבהיר למנהלת המפונים "תקומה" כי ככל שעניין זה לא הוסדר מבעוד מועד בהתייחסות קונקרטית למצבים שבהם ההורים אינם נשואים או אינם חיים יחד, יש לאפשר פתרונות עבור משפחות שבהם הילדים צריכים לעבור מחלקו האחד של התא המשפחתי לחלק האחר תוך שיש להבטיח שיש אפשרות והזדמנות לשני ההורים מגורים בחדר משפחה, במלונות המפונים".

השופטת קודלר עיאש ביקרה את התנהלות תקומה וציינה כי "בלתי סביר להתעלם מחובת מדינת ישראל לאפשר לילדי המפונים מגורים ראויים אצל כל אחד מהוריהם וזאת בין אם חלוקת זמני השהות היא שוויונית ובין אם חלוקת זמני השהות איננה שוויונית בין שני בתי ההורים".

בנוסף ציינה השופטת כי "יש חשיבות גבוהה לאפשר לילדים להורים גרושים או הורים שנפרדו, בין לפני פרוץ המלחמה ב 07.10.2023 ובין אחרי פרוץ המלחמה, קשר תקין עם שני הוריהם וכאשר המשפחה מקבלת רק חדר משפחתי אחד הדבר עלול לגרוע מזכות הילדים למגורים הולמים עם שני הוריהם. בית המשפט ער לכך שכמות המשאבים של מדינת ישראל מוגבלת, יחד עם זאת, יש לזכור כי מצבם של ילדים בעת החירום הזו הוא שביר אך מצבם של ילדים להורים גרושים שמתנהל ביניהם סכסוך בעצימות גבוהה והם מפונים מביתם, הוא שביר עוד יותר ומצריך התייחסות מיוחדת והקצאת משאבים נוספת".

דובר צהל

                                 חיילי צה"ל בעזה. צילום דובר צה"ל

 

המלון הזמין משטרה

השופטת רותם קודלר עיאש קבעה גם כי מנהלת המפונים "תקומה" במקרה הקונקרטי הזה ושעה שהילדים מתגוררים במלון מרכזי אחד וההורים מתחלפים ביניהם צריכה לאפשר לכל אחד מההורים בנפרד לעשות פעולה של עזיבת המלון (צ'ק אאוט) במועדים בהם איננו שוהה עם הקטינים מבלי לגרוע מזכות ההורה האחר לעשות פעולה של כניסה למלון (צ'ק אין) למרות שאיננו רשום כמשתמש המוביל בחדר.

השופטת ציינה כי באחד המקרים כאשר האם הייתה צריכה לשהות עם הקטינים במלון והאב עזב את המלון, הגיעו אנשי הביטחון של המלון ודרשו מן האם והקטינים לעזוב את החדר בהעדר רישום כנדרש, דבר שכמובן גרם להתגברות הפאניקה וחוסר הוודאות שאפף את בני המשפחה גם כך בתקופה זו.

השופטת קבעה כי ההורים ימשיכו ויחפשו מקום מגורים ומוסדות לימודים עבור הקטינים או בישוב להבים או באחת המועצות האזוריות הכפריות באזור השפלה כאשר כל אחד מההורים יעשה מאמץ לחפש שתי דירות במקביל אשר יכולות לשמש את כל אחד מחלקיו של התא המשפחתי.

בנוסף קבעה השופטת כי מובהר לעניין זה כי ככל שמנהלת המפונים "תקומה" או כל גורם אחר יעביר מענקי דיור לטובת המפונים יחלקו בהם ההורים וזאת על מנת לאפשר מגורים לילדים עם כל אחד מהוריהם.

 

שבוע- שבוע

השופטת רותם קודלר עיאש קבעה כי "כל עוד הצדדים וילדיהם מתגוררים במלונות המפונים, חלוקת זמני השהות תהא כך שההורים שוהים עם ילדיהם בכל פעם שבוע רצוף כאשר בשבוע שבו הקטינים שוהים עם האב ובאחריותו, תהא האם רשאית לפגוש בקטינים בימים שני ורביעי כאשר הקטינים יגיעו בצהריים ממסגרות החינוך היא תאסוף אותם ישירות עם הגעתם למלון ותשיב אותם לשם לאחריות האב בשעה 19:00".

השופטת ציינה כי כאשר הקטינים שוהים במשך השבוע עם אמם ובאחריותה, יהא האב רשאי לפגוש בקטינים בימים שני ורביעי כאשר הקטינים יגיעו בצהריים ממסגרות החינוך, הוא יאסוף אותם ישירות עם הגעתם למלון וישיב אותם לשם לאחריות האם בשעה 19:00.

 

בנוסף קבעה השופטת כי "לאחר עזיבת המשפחה את מלונות המפונים ומעבר למגורים עצמאיים יתקיימו זמני שהות שוויוניים בהתאם למתווה שהיה מקובל טרם פרוץ המלחמה וכאשר כל אחד מההורים התגורר בישוב המקור שלו, כך שהילדים בכל פעם שהו עם אחד מההורים שני לילות באמצע שבוע ולאחר מכן סופי שבוע ארוכים ומתחלפים בין ההורים".

השופטת רותם קודלר עיאש צילום הרשות השופטת

  השופטת רותם קודלר עיאש צילום הרשות השופטת​

המענק מביטוח לאומי

השופטת קודלר עיאש ציינה כי מענקים שהתקבלו בידי אם הקטינים בהיותם נפגעי פעולות איבה בסך של כ-20,000 שקל חולקו בין ההורים כאשר האם העבירה לאב מחצית מן הסכום.

השופטת ציינה כי "ראוי שמנהלת המפונים "תקומה" וכן מוסדות הביטוח הלאומי ייקחו לתשומת ליבם כי במקרים שבהם הורים מגדלים ילדים בחלוקת זמנים שוויונית ובאחריות הורית משותפת, לכתחילה ישולמו המענקים בחלוקה שוויונית לשני ההורים, שכן תשלום לאחד מן ההורים עלול ליצור מצג לפיו התשלומים אינם מגיעים לשני ההורים בתפקידם המשותף כאפוטרופסיים טבעיים לילדים ביחד ולחוד".

השופטת ציינה כי בעניינו "למרות המשבר הרגשי בין ההורים, חלוקת זמני השהות מתנהלת בצורה יחסית מסודרת והקטינים שוהים עם כל אחד מההורים מחצית מזמנם ועל כן אני קובעת כי מענקים המשולמים בגין הקטינים ישולמו בחלקים שווים לשני ההורים וככל שיועברו רק לאחד מהם בשל נהלים פנימיים והנחיות של הגורמים השונים במדינת ישראל, יעביר ההורה שקיבל את מלוא המענק, את מחציתו להורה האחר".

האם צריך לשלם מזונות במלון המפונים?

 

האב ביקש מהשופטת לבטל את תשלום המזונות שכן הצדדים אינם נושאים מאז פונו מביתם, בהוצאות הקטינים שכן הם מתגוררים במלון שם הקטינים זוכים ל-3 ארוחות ולסיפוק צרכי מדור ואחזקת מדור. האב אף הוסיף כי הוא איננו עובד ואין כל הצדקה להמשיך ולשלם את תשלום המזונות.

השופטת ציינה כי משום שהוגשה בקשה בעניין זה במסגרת התיק הקשור הנוגע לתביעת המזונות וטרם חלף המועד להגשת תגובה, ההחלטה בעניין זה תינתן לאחר הגשת התגובה במסגרת התיק הקשור.

השופטת ציינה כי הוסכם, שההורים ימנעו מלערב את הקטינים בסכסוך ביניהם, לרבות בפרטי השיח בבית המשפט. בנוסף ההורים יפנו באופן מידי ליצירת קשר עם המומחית מטעם בית המשפט ויאפשרו לאפוטרופא לדין, לתווך את תמצית ההחלטה לקטינים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גם שלום בית לא טוב לכם ??? (ל"ת)
    אחים לזין 07/01/2024 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כואב אבל הכדור עגול.תזכרו את הגירוש.מי שמח. (ל"ת)
    כ.ד 07/01/2024 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קורא ולא מאמין 07/01/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    ב-7.10 היה ארוע קשה במדינה. למזלם של ההורים הפרודים , חייהם ניצלו. אני מניח, שלשכנים רבים שלהם לא היה את אותו מזל. המדינה עושה ככל יכולתה כדי לסייע למשפחות העוטף (ברור שאי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו, וברור שהיה עדיף לכולם לחזור ל-6.10 , אבל אי אפשר... צריך להתמודד עם המצב החדש). ובמקום שההורים יבינו את גודל השעה ויעילו בטובם להסתדר כי הילדים לפני הכל (כן, גם לפני הצרכים שלהם... זה המהות של להיות הורים) - הם מזיקים לילדים שלהם, שגם ככה חווים בטראומה מהמצב (כאילו לא הספיק לילדים את מה שהם חוו , הילדים צריכים להתמודד גם עם המריבות והסכסוכים של ההורים שלהם). לא ברור לי מדוע ההורים לא הבינו שהילדים לפני הכל , ובשבילם צריך ללמוד להסתדר עם בן הזוג השני. וכמובן, הם גם מטרידים את בית המשפט במקום שהם ילמדו להסתדר בעצמם. בתור בית המשפט, הייתי ממנה אפוטרופוס לילדים לשבוע (סבא וסבתא, דודים וכו') , ושולח את ההורים לגור אצל חברים שלהם. אני בטוח, שאחרי שבוע ההורים היו עושים הכל כדי למצוא פתרון , ללא מריבות, בלי להוסיף עוד טראומה לילדים וללא התערבות של בית המשפט. ואם שבוע לא היה מספיק - אז עוד שבוע.
  • 1.
    מפוני הקיבוצים = אנשי "שלום עכשיו" ברובם. שיעברו לעזה (ל"ת)
    "דו קיום" הם רצו 07/01/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
תוכניות בנייה
צילום: צילום מסך, אתר חברת מכלול

בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב

פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים, והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”

עוזי גרסטמן |

הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.

מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".

הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?

אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.

ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.

אמבולנס פיגוע
צילום: לילך צור

הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל עקב תאונה

השופטת קבעה כי המפעל נתן לנער "הדרכה חפוזה ונמהרת" ולא פיקח על עבודתו, שעה בלבד אחרי שהתקבל לעבודה. קטיעת שלוש אצבעות ביד הדומיננטית הפכה את ימי הקיץ של התובע לסיוט רפואי מתמשך. העדויות שנשמעו בבית המשפט חשפו פערים גדולים בגרסאות, והובילו למסקנה חד־משמעית: רשלנות המעביד היא שגרמה לתאונה. הפיצוי הכולל שישולם לנער מגיע ליותר מ-981 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

הקיץ שאמור היה להיות פתיחת הדלת הראשונה של נער בן 15 לעולם העבודה הסתיים מהר הרבה יותר מכפי משחשב, ובצורה שאיש לא היה מאחל לעצמו. במקום שעות עבודה קלילות במפעל לייצור בקבוקים, התובע מצא את עצמו בחדר המיון של בית החולים העמק בעפולה, כשהוא סובל מפגיעה קשה בידו הדומיננטית. בתוך שעה בלבד מהרגע שנקלט לעבודה, שגרת החופש הגדול שלו התפוגגה והתחלפה בלילות של כאבים, טיפולים וניתוח בהרדמה כללית, לאחר ששלוש מאצבעותיו נקטעו בחלקן. פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחיפה חושף את רצף המחדלים שאיפשרו את התאונה, ומבהיר כי אחריות המפעל היא ברורה ומלאה.

על פי פסק הדין, התאונה התרחשה ב-30 ביולי 2018, כשהתובע, יליד 2003, הגיע למפעל לאחר ששמע מחבריו כי המקום נוהג להעסיק קטינים בתקופת הקיץ. השופטת מאג'דה ג'ובראן־מורקוס מתארת כיצד כבר בתחילת היום, בתוך רבע שעה מהגעתו, נמצא הנער עובד ללא פיקוח וללא הכשרה מספקת, בסביבה שבה פועלת מכונה תעשייתית כבדה לייצור בקבוקים. הוא סיפר כי ישב עם מנהל הנתבעת כ-15 דקות בלבד לפני תחילת העבודה, וכי לא נערך לו סיור במפעל, לא ניתן לו מידע על אופי המתקנים והסכנות, ולא הוסברה לו דרך העבודה עם המכונה. בעדותו היא אמר כי, "אז לא ידעתי מה המכונה הזו ואף אחד לא הדריך אותי איך לעבוד על המכונה… אני כקטין רוצה להראות את עצמי מבין, התחלתי לעבוד על המכונה".

העדות הזו עמדה מול גרסה אחרת לחלוטין שהציג מנהל הנתבעת, שטען כי התובע התקבל לעבודה פשוטה של הדבקת מדבקות על בקבוקים וכיסוי צנצנות, וכי לא ניתנה לו כל הוראה לעבוד על המכונה הכחולה המייצרת את הבקבוקים. לדבריו, העובד הנוסף שהיה מופקד על המכונה - אדם מנוסה ומוכשר - הוא זה שהיה אמור לעבוד עליה, ולתובע כלל לא היה תפקיד שקשור בה. המנהל אף טען כי ירד ממשרדו בקומה העליונה, הבחין בתובע יושב על המכונה "ומנסה לעבוד עליה", וכי צעק לעברו לרדת ולחזור לתפקידו, אך התובע התעלם וניסה להראות שהוא יודע להפעיל את המכונה.

העובד הנוסף לא הובא לעדות

אלא שגרסת הנתבעת לא הצליחה לעמוד במבחן הראיות. בית המשפט מציין כי העובד הנוסף, שלפי תצהיר המנהל היה תושב עזה שעבד במקום, לא הובא לעדות, אף שבטופס בל/250 שמולא בסמוך לאירוע נרשם עד אחר לחלוטין, תושב מאותו יישוב שבו נמצא המפעל. גם אשתו של מנהל הנתבעת, שנכחה במקום בזמן התאונה לפי דבריו, לא הובאה לעדות. השופטת קבעה בהכרעתה כי ההימנעות מהבאת עדים קריטיים משפיעה לרעת הנתבעת ומחלישה את גרסתה באופן מהותי. לצד זאת, היא ציינה כי העדות של התובע היתה עקבית, סדורה ואמינה, ואף נתמכה בכך שבמסמכים הרשמיים שהוגשו לאחר התאונה לא נרשם שהתובע חרג מהוראות כלשהן.

בכך קיבל בית המשפט את גרסת הנער, שלפיה מי שהפנה אותו ישירות למכונה היה מנהל העבודה עצמו. הוא לא הוזהר מפני הסיכון, לא קיבל כל הנחיה להימנע מקרבה למתקן, וההדרכה שניתנה לו היתה מינימלית, כללית ולא מתאימה לגילו. בחלק מרכזי בפסק הדין קבעה השופטת כי, "הנתבעת לא הסתייגה ולא פירטה בטופס 250 או בטופס הודעה על פגיעה למל"ל כי התובע פעל בניגוד להנחיות שניתנו", וכי הוראות הבטיחות שניתנו לו היו "חפוזות וכלליות". עוד היא כתבה בהכרעת הדין כי, "לא נערך לו סיור במבנה המפעל וישר התחיל לעבוד - ללא פיקוח".