בית המשפט בביקורת קשה על המדינה בטיפול במפונים: לא ייתכן שלבני זוג פרודים יינתן רק חדר משפחתי אחד במלון
המלחמה מייצרת בעיות רבות, אך יש בעיה עליה לא חשבו מספיק במנהלת תקומה, המטפלת במפונים, כאשר החליטו על נהלי הפינוי למלונות, וזו הסיטואציה של משפחות בהן בני הזוג פרודים ונמצאים בהליכי גירושין. במסגרת תביעה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, נחשף כי הורים פרודים לשני ילדים מהעוטף ששרדו את הטבח ופונו לאילת, קיבלו חדר משפחתי אחד במלון ואילו בן הזוג שני קיבל חדר רגיל במלון אחר, וכך הילדים מתגוררים באותו החדר כל הזמן, וההורים נאלצים לבצע ביניהם רוטציה בין המלונות.
תחילתו של הסיפור בחודש יוני האחרון, אז היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון והם החליטו להיפרד. לבני הזוג שני ילדים קטינים, בני 11 ו-8.
הדיון הראשון בבית המשפט למשפחה בבאר שבע היה מתוכנן ביום ראשון ה-8/10. יום לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. ההורים והילדים מתגוררים בישובי העוטף וחייהם ניצלו באותה השבת והם פונו לבתי מלון.
ניצלו מהטבח
האב היה בביתו באחד המושבים בעוטף בעת מתקפת הטרור והקטינים היו עם האם בביתה ביישוב אחר בעוטף עזה, בעת מתקפת הטרור. ההורים וילדיהם ניצלו מהמתקפה ויחד עם חבריהם לקהילות במושבים פונו מבתיהם, ברגע שניתן היה לעזוב את הישובים.
למרבה הצער מעבר לאסון הכבד שפקד את מדינת ישראל ותושבי העוטף, נקלעו הצדדים למצב משפחתי מורכב ביותר במסגרתו לא הצליחו בימים הראשונים של הפינוי מביתם לקיים תקשורת תקינה ביניהם, לא הצליחו להחליט האם יתפנו עם הילדים למלונות המפונים באילת או למלונות המפונים בים המלח. בני הזוג פנו לבית המשפט והגישו כל אחד מצידו בקשות דחופות לשם הסדרת העניין, וזאת אף לאחר שמשטרת ישראל הייתה מעורבת בעניינם.
בסופו של דבר לאחר בירור הבקשות בפני בית המשפט הוכרע כי הקטינים ישהו במלון מפונים בעיר אילת, כאשר ההורים מקיימים הסדר "נסטינג" חריג שמותאם לנסיבות כאשר האב עשה צ'ק אין באחד המלונות יחד עם הילדים, בחדר שמתאים למשפחה והאם עשתה צ'ק אין במלון אחר בחדר יותר קטן.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסדר שנקבע הוא כי הילדים יישארו במלון בו קיבלו חדר שמתאים למשפחה ואחד ההורים נמצא איתם ובהחלפת זמני השהות כל אחד מההורים שאינו נמצא עם הילדים, עובר למלון האחר.
כמו כן, ונוכח המצב הרגשי המורכב של המשפחה, הופנו הצדדים ליחידת הסיוע באילת ובמסגרת מפגשים ביחידת הסיוע גיבשו הסכמות שונות שנועדו כדי למצוא פתרונות בתקופת הביניים.
- האב לא ישלם עוד על המגורים של בנו - וזו הסיבה
- רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
מלון באילת צילום יחצ
הסכסוך בין הבני הזוג לא שכך בעקבות המלחמה
ילדיהם של בני הזוג נאלצו להתמודד מעבר לניתוק מביתם והשהות בבית מלון גם עם הסכסוך בין שני הוריהם שלמרות הכל עדיין נמצא בעצימות גבוהה. הילדים והוריהם שוהים במלון בלא לוח זמנים קבוע, בלא שגרה טיפולית או בכלל, תלושים מביתם ונעדרי יכולת התארגנות בשל המוחלשות המובנית בגין מצבו של התא המשפחתי.
בעקבות המצב חלה התדרדרות משמעותית במצבם של הקטינים בכלל, ובמצבה של הילדה הקטנה, עד כדי כך שבשבועות האחרונים הציפו הצדדים שוב את בית המשפט לענייני משפחה בבקשות שונות הנוגעות לקטינים מהם עלתה תמונה מדאיגה בדבר מצבם של הקטינים.
בית המשפט החליט למנות אפוטרופוס לדין את עו"ד לימור חג'ג'. חג'ג' ציינה בפני בית המשפט כי יש הכרח להפנות את המשפחה לטיפול משפחתי והפניית ההורים לקבל הדרכה הורית., בנוסף ציינה כי הקטינים מעורבים בסכסוך בין הוריהם וכי האב מספר לילדים את טענותיו כלפי אשתו.
משבר משמעותי
סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש ציינה כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי בחודשים האחרונים חוו הקטינים משבר משמעותי בעת מגוריהם בעיר אילת, המשפחה חווה קשיי שיגרה והתארגנות ויש הסכמה בין ההורים לעזוב את העיר אילת בהקדם האפשרי ולחפש מקום מגורים חלופי, כאשר מוסכם כי ההורים יתגוררו או באותו יישוב או באותה מועצה אזורית כפרית באופן שיאפשר לילדים ללמוד בבית ספר שממנו תהיה להם גישה נוחה מבתי כל אחד מההורים".
השופטת קבעה כי "באופן מידי ולכל היותר בתוך 5 ימים יעזבו את העיר אילת ויעברו להתגורר במלונות מפונים בעיר תל אביב וזאת הן על מנת לאפשר להם גישה למרחב טיפולי זמין ומידי במרכז הארץ והן על מנת לאפשר להם גישה לחיפוש מגורים באזור מרכז הארץ מבלי שהדבר יחייב נסיעה ארוכה לאילת ונתק מהקטינים".
יעברו לתל אביב
השופטת רותם קודלר עיאש ציינה כי "ההורים הביעו הסכמה במהלך הדיון כי בית המשפט יתן הוראות מתאימות בעניין זה ומכוח הסכמתם אני מורה להם לפנות באופן מידי למנהלת המפונים "תקומה" ולהסדיר מעבר כאמור למלונות בעיר תל אביב, כאשר אחד המלונות ישמש מקום מגורים לקטינים וההורה הנמצא איתם, והמלון האחר ישמש מקום מגורים להורה שאיננו ישן באותם לילות עם הקטינים.
השופטת ציינה כי "בית משפט זה מוצא להבהיר למנהלת המפונים "תקומה" כי ככל שעניין זה לא הוסדר מבעוד מועד בהתייחסות קונקרטית למצבים שבהם ההורים אינם נשואים או אינם חיים יחד, יש לאפשר פתרונות עבור משפחות שבהם הילדים צריכים לעבור מחלקו האחד של התא המשפחתי לחלק האחר תוך שיש להבטיח שיש אפשרות והזדמנות לשני ההורים מגורים בחדר משפחה, במלונות המפונים".
השופטת קודלר עיאש ביקרה את התנהלות תקומה וציינה כי "בלתי סביר להתעלם מחובת מדינת ישראל לאפשר לילדי המפונים מגורים ראויים אצל כל אחד מהוריהם וזאת בין אם חלוקת זמני השהות היא שוויונית ובין אם חלוקת זמני השהות איננה שוויונית בין שני בתי ההורים".
בנוסף ציינה השופטת כי "יש חשיבות גבוהה לאפשר לילדים להורים גרושים או הורים שנפרדו, בין לפני פרוץ המלחמה ב 07.10.2023 ובין אחרי פרוץ המלחמה, קשר תקין עם שני הוריהם וכאשר המשפחה מקבלת רק חדר משפחתי אחד הדבר עלול לגרוע מזכות הילדים למגורים הולמים עם שני הוריהם. בית המשפט ער לכך שכמות המשאבים של מדינת ישראל מוגבלת, יחד עם זאת, יש לזכור כי מצבם של ילדים בעת החירום הזו הוא שביר אך מצבם של ילדים להורים גרושים שמתנהל ביניהם סכסוך בעצימות גבוהה והם מפונים מביתם, הוא שביר עוד יותר ומצריך התייחסות מיוחדת והקצאת משאבים נוספת".
חיילי צה"ל בעזה. צילום דובר צה"ל
המלון הזמין משטרה
השופטת רותם קודלר עיאש קבעה גם כי מנהלת המפונים "תקומה" במקרה הקונקרטי הזה ושעה שהילדים מתגוררים במלון מרכזי אחד וההורים מתחלפים ביניהם צריכה לאפשר לכל אחד מההורים בנפרד לעשות פעולה של עזיבת המלון (צ'ק אאוט) במועדים בהם איננו שוהה עם הקטינים מבלי לגרוע מזכות ההורה האחר לעשות פעולה של כניסה למלון (צ'ק אין) למרות שאיננו רשום כמשתמש המוביל בחדר.
השופטת ציינה כי באחד המקרים כאשר האם הייתה צריכה לשהות עם הקטינים במלון והאב עזב את המלון, הגיעו אנשי הביטחון של המלון ודרשו מן האם והקטינים לעזוב את החדר בהעדר רישום כנדרש, דבר שכמובן גרם להתגברות הפאניקה וחוסר הוודאות שאפף את בני המשפחה גם כך בתקופה זו.
השופטת קבעה כי ההורים ימשיכו ויחפשו מקום מגורים ומוסדות לימודים עבור הקטינים או בישוב להבים או באחת המועצות האזוריות הכפריות באזור השפלה כאשר כל אחד מההורים יעשה מאמץ לחפש שתי דירות במקביל אשר יכולות לשמש את כל אחד מחלקיו של התא המשפחתי.
בנוסף קבעה השופטת כי מובהר לעניין זה כי ככל שמנהלת המפונים "תקומה" או כל גורם אחר יעביר מענקי דיור לטובת המפונים יחלקו בהם ההורים וזאת על מנת לאפשר מגורים לילדים עם כל אחד מהוריהם.
שבוע- שבוע
השופטת רותם קודלר עיאש קבעה כי "כל עוד הצדדים וילדיהם מתגוררים במלונות המפונים, חלוקת זמני השהות תהא כך שההורים שוהים עם ילדיהם בכל פעם שבוע רצוף כאשר בשבוע שבו הקטינים שוהים עם האב ובאחריותו, תהא האם רשאית לפגוש בקטינים בימים שני ורביעי כאשר הקטינים יגיעו בצהריים ממסגרות החינוך היא תאסוף אותם ישירות עם הגעתם למלון ותשיב אותם לשם לאחריות האב בשעה 19:00".
השופטת ציינה כי כאשר הקטינים שוהים במשך השבוע עם אמם ובאחריותה, יהא האב רשאי לפגוש בקטינים בימים שני ורביעי כאשר הקטינים יגיעו בצהריים ממסגרות החינוך, הוא יאסוף אותם ישירות עם הגעתם למלון וישיב אותם לשם לאחריות האם בשעה 19:00.
בנוסף קבעה השופטת כי "לאחר עזיבת המשפחה את מלונות המפונים ומעבר למגורים עצמאיים יתקיימו זמני שהות שוויוניים בהתאם למתווה שהיה מקובל טרם פרוץ המלחמה וכאשר כל אחד מההורים התגורר בישוב המקור שלו, כך שהילדים בכל פעם שהו עם אחד מההורים שני לילות באמצע שבוע ולאחר מכן סופי שבוע ארוכים ומתחלפים בין ההורים".
השופטת רותם קודלר עיאש צילום הרשות השופטת
המענק מביטוח לאומי
השופטת קודלר עיאש ציינה כי מענקים שהתקבלו בידי אם הקטינים בהיותם נפגעי פעולות איבה בסך של כ-20,000 שקל חולקו בין ההורים כאשר האם העבירה לאב מחצית מן הסכום.
השופטת ציינה כי "ראוי שמנהלת המפונים "תקומה" וכן מוסדות הביטוח הלאומי ייקחו לתשומת ליבם כי במקרים שבהם הורים מגדלים ילדים בחלוקת זמנים שוויונית ובאחריות הורית משותפת, לכתחילה ישולמו המענקים בחלוקה שוויונית לשני ההורים, שכן תשלום לאחד מן ההורים עלול ליצור מצג לפיו התשלומים אינם מגיעים לשני ההורים בתפקידם המשותף כאפוטרופסיים טבעיים לילדים ביחד ולחוד".
השופטת ציינה כי בעניינו "למרות המשבר הרגשי בין ההורים, חלוקת זמני השהות מתנהלת בצורה יחסית מסודרת והקטינים שוהים עם כל אחד מההורים מחצית מזמנם ועל כן אני קובעת כי מענקים המשולמים בגין הקטינים ישולמו בחלקים שווים לשני ההורים וככל שיועברו רק לאחד מהם בשל נהלים פנימיים והנחיות של הגורמים השונים במדינת ישראל, יעביר ההורה שקיבל את מלוא המענק, את מחציתו להורה האחר".
האם צריך לשלם מזונות במלון המפונים?
האב ביקש מהשופטת לבטל את תשלום המזונות שכן הצדדים אינם נושאים מאז פונו מביתם, בהוצאות הקטינים שכן הם מתגוררים במלון שם הקטינים זוכים ל-3 ארוחות ולסיפוק צרכי מדור ואחזקת מדור. האב אף הוסיף כי הוא איננו עובד ואין כל הצדקה להמשיך ולשלם את תשלום המזונות.
השופטת ציינה כי משום שהוגשה בקשה בעניין זה במסגרת התיק הקשור הנוגע לתביעת המזונות וטרם חלף המועד להגשת תגובה, ההחלטה בעניין זה תינתן לאחר הגשת התגובה במסגרת התיק הקשור.
השופטת ציינה כי הוסכם, שההורים ימנעו מלערב את הקטינים בסכסוך ביניהם, לרבות בפרטי השיח בבית המשפט. בנוסף ההורים יפנו באופן מידי ליצירת קשר עם המומחית מטעם בית המשפט ויאפשרו לאפוטרופא לדין, לתווך את תמצית ההחלטה לקטינים.
- 4.גם שלום בית לא טוב לכם ??? (ל"ת)אחים לזין 07/01/2024 17:16הגב לתגובה זו
- 3.כואב אבל הכדור עגול.תזכרו את הגירוש.מי שמח. (ל"ת)כ.ד 07/01/2024 16:01הגב לתגובה זו
- 2.קורא ולא מאמין 07/01/2024 15:06הגב לתגובה זוב-7.10 היה ארוע קשה במדינה. למזלם של ההורים הפרודים , חייהם ניצלו. אני מניח, שלשכנים רבים שלהם לא היה את אותו מזל. המדינה עושה ככל יכולתה כדי לסייע למשפחות העוטף (ברור שאי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו, וברור שהיה עדיף לכולם לחזור ל-6.10 , אבל אי אפשר... צריך להתמודד עם המצב החדש). ובמקום שההורים יבינו את גודל השעה ויעילו בטובם להסתדר כי הילדים לפני הכל (כן, גם לפני הצרכים שלהם... זה המהות של להיות הורים) - הם מזיקים לילדים שלהם, שגם ככה חווים בטראומה מהמצב (כאילו לא הספיק לילדים את מה שהם חוו , הילדים צריכים להתמודד גם עם המריבות והסכסוכים של ההורים שלהם). לא ברור לי מדוע ההורים לא הבינו שהילדים לפני הכל , ובשבילם צריך ללמוד להסתדר עם בן הזוג השני. וכמובן, הם גם מטרידים את בית המשפט במקום שהם ילמדו להסתדר בעצמם. בתור בית המשפט, הייתי ממנה אפוטרופוס לילדים לשבוע (סבא וסבתא, דודים וכו') , ושולח את ההורים לגור אצל חברים שלהם. אני בטוח, שאחרי שבוע ההורים היו עושים הכל כדי למצוא פתרון , ללא מריבות, בלי להוסיף עוד טראומה לילדים וללא התערבות של בית המשפט. ואם שבוע לא היה מספיק - אז עוד שבוע.
- 1.מפוני הקיבוצים = אנשי "שלום עכשיו" ברובם. שיעברו לעזה (ל"ת)"דו קיום" הם רצו 07/01/2024 12:16הגב לתגובה זו

בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא כבר היה עם אחרת - וזה המחיר
פסק דין חדש של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חושף מערכת יחסים שהידרדרה על רקע מחלתה הקשה של האשה, השקעותיה הכספיות הגדולות בדירת המגורים והפירוד שהתרחש בזמן שטיפלה בעצמה ובבית. האשה טענה כי בעוד שפדתה חסכונות ופנסיה כדי להקטין את המשכנתה, בעלה ניהל
קשר עם אחרת. אף שחלקו בדירה נרשם כ-25%, קבעה השופטת כי ינוכו ממנו עוד 119 אלף שקל
באוקטובר 2022 התעוררה אשה למציאות חדשה. בן זוגה מזה יותר מעשור הודיע לה שהוא עוזב את הבית. לא היה מדובר בפרידה שמגיעה בהפתעה מוחלטת, אך הזמן שבו התרחש הכל הדגיש, לדברי האשה, פער שנפער בין הצדדים כבר חודשים רבים. בעוד שהיא מתמודדת עם מחלה אוטואימונית נדירה וקשה, לאחר שנאלצה לעבור ניתוחים וטיפולים כימותרפיים, ובעודה מנסה לשמור על הבית ועל התשלומים, הוא החל לבנות לעצמו חיים חדשים - ולפי הראיות שהוצגו לבית המשפט, הוא כבר התגורר אצל אשה אחרת.
פסק הדין, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו על ידי השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר, עוסק בשורת תביעות הדדיות בין שני בני זוג לשעבר: תביעה לפירוק שיתוף בדירה, תביעה לדמי שימוש ותביעה לאיזון רכושי. אלא שמעבר לגבולות המשפטיים הצרים, הוא מציג מערכת יחסים שנשחקה עד דק, הרבה בשל נסיבות החיים המורכבות, ובעיקר מחלתה הקשה של האשה, שהשפיעה על כל תחומי חייה.
הצדדים נישאו ב-2012, לאחר שהכירו במלון שבו עבדה האשה כסגנית מנהל מזון ומשקאות. היא היתה בת 34, והוא בן 22 בלבד, אך ההבדל בגיל לא מנע מהם לקיים זוגיות ארוכה. במשך שנים ניסו השניים להביא ילדים לעולם, עברו טיפולי פוריות רבים ואף שקלו תרומת ביצית, אך ללא הצלחה. ב-2019 פרצה מחלתה של האשה במלוא העוצמה. היא אושפזה ונותחה, ובהמשך נאלצה לקבל טיפולים כימותרפיים שבועיים וטיפול ביולוגי חודשי. בשל כך היא איבדה את יכולתה לעבוד, ובסופו של דבר פוטרה וקיבלה גמלת נכות מהביטוח הלאומי.
רוב סכום הרכישה של הדירה הגיע מהאשה
בתוך כל זה, באוגוסט 2019 רכשו בני הזוג דירה בסכום של 2.975 מיליון שקל. רוב סכום הרכישה הגיע מכספי הירושה של האשה - כ-2.15 מיליון שקל - והיא גם מכרה חלקת קבר של אביה המנוח כדי להשלים את הסכום. לצורך מימון היתרה לקחו בני הזוג משכנתה של 850 אלף שקל, שנועדה לכסות כחמישית ממחיר הדירה. בהסכמה ביניהם נרשמה הדירה 75% על שם האשה ו-25% על שם האיש.
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם למרות ההסכמה הרשמית, חיי הזוגיות לא התנהלו עוד בשותפות אמיתית. לפי פסק הדין, במאי ויוני 2020 פדתה האשה כספים ניכרים מחסכונותיה הפנסיוניים כדי להקטין את המשכנתה. "האשה פדתה את הכספים שקיבלה עם סיום עבודתה, בסך כולל של כ-238,150 שקל, לצורך הקטנת סכום המשכנתא", נכתב בפסק הדין שפורסם. הסכומים המדויקים פורטו בפסק הדין, ובסך הכל הופחתה המשכנתה ב-291,275 שקל. האשה טענה כי עשתה זאת לאחר שהאיש שכנע אותה לעשות זאת, בכך שאמר לה כי כך יוכלו לצמצם את התשלומים החודשיים ולהקל על המצב הכלכלי שלהם. לאחר פדיון הכספים, היא נותרה כמעט ללא זכויות פנסיוניות.

האב לא ישלם עוד על המגורים של בנו - וזו הסיבה
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את תביעת האב לבטל את חיובו בדמי מדור עבור הקטין, לאחר שהתברר כי האם ובנה מתגוררים ביחידת דיור בבית אביה, מבלי שהוכח תשלום שכירות אמיתי. לעומת זאת, בקשת האב להפחתת המזונות השוטפים נדחתה. השופט ארז שני קבע כי אין
שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה, אך הדגיש כי "כדי לחייב אדם בדמי מדור - יש צורך בביצוע תשלום בפועל"
במקרה משפחתי רווי תיקים ודיונים, שהתגלגל על פני שש שנים ויותר, הכריע באחרונה השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתביעה שהגיש אב לביטול או הפחתת מזונות בנו הקטין, יליד 2018. ההורים, המצויים במשמורת משותפת, מצאו עצמם שוב בפני בית המשפט בעקבות טענת האב כי השתנו הנסיבות: האם החלה לעבוד ולהשתכר, והיא מתגוררת עם הילד ביחידת דיור בבית הוריה, מבלי לשלם בפועל דמי שכירות. מדובר בסכסוך מתמשך. בין הצדדים מתנהלים לא פחות מ-15 תיקים שונים, רובם סביב סוגיות המזונות וזמני השהות של הקטין. כבר בפסק הדין הראשון מ-2019 נקבעו המזונות החודשיים בסכום כולל של 1,400 שקל, בנוסף לדמי מדור ואחזקת מדור (השתתפות בעלויות המגורים) בסכום של 1,500 שקל. באותו פסק דין הדגיש בית המשפט כי מדובר במזונות מינימליים בלבד, וכי חיוב המדור מותנה בכך שהאם אכן שוכרת דירה שבה תתגורר עם הקטין.
בחלוף השנים, טען האב, השתנו הדברים. לדבריו, האם לא נושאת עוד בהוצאות מדור, שכן היא מתגוררת בבית אביה ואינה משלמת דמי שכירות ממשיים. בנוסף, לדבריו, הכנסותיה גדלו והיא משתכרת לפחות 7,000 שקל נטו. לכן הוא ביקש לבטל את החיוב שלו בדמי מדור ולהפחית גם מהמזונות.
האם מצדה, טענה כי ההסכמה שניתנה בעבר בבית המשפט המחוזי, שאיפשרה לה לעבור עם הילד ליישוב אחר, לא ביטלה את חיוב המדור. עוד טענה כי היא שוכרת מאביה יחידת דיור בתשלום חודשי של 2,500 שקל, ולכן היא זכאית לחלקו היחסי של האב, בסכום של 833 שקל בחודש. לדבריה, הכנסותיה מגיעות לכ-5,200 שקל בחודש בלבד, והיא משלמת גם ליסינג של 2,000 שקל על רכבה.
השופט: "לא תישמע טענה בדבר שינוי נסיבות"
השופט שני בחן תחילה את בקשת האב להפחתת המזונות השוטפים. לדבריו, פסק הדין המקורי כבר ניתן תוך התחשבות בעובדה שמדובר במשמורת משותפת, ולכן אין מדובר בשינוי נסיבות המצדיק התערבות. "במלים אחרות", כתב השופט בפסק הדין שפורסם, "לא תישמע טענה בדבר קיום משמורת משותפת לעניין שינוי נסיבות". עוד הוא הזכיר כי לפי ההלכה הפסוקה, הפחתת מזונות תתאפשר רק בעקבות שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי. "הכלל הוא שהפחתת מזונות צריכה להיעשות אגב שינוי נסיבות משמעותי שלא היה צפוי", הוא ציין בהכרעתו, תוך הפניה לע"א 363/81 פייגה נ' פייגה ולע"א 442/83 קם נ' קם. לדבריו, העובדה שהאם החלה לעבוד אינה בגדר שינוי כזה, שכן בית המשפט הקודם כבר צפה את האפשרות שתפנה לשוק העבודה, ואף ציין כי עליה לפנות לסיוע בשכר דירה או להבטחת הכנסה עד שתמצא עבודה.
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט הוסיף כי גם המעבר של האם ליישוב שבו היא גרה כיום אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי, שכן ההסכמה לכך ניתנה מראש במסגרת פסק דין של בית המשפט המחוזי, והאב לא התנה את הסכמתו בשינוי גובה המזונות. מעבר לכך, הבהיר השופט כי אף שמדובר במשמורת משותפת, הרי שבפועל זמני השהות אינם שוויוניים לחלוטין - הילד שוהה עם אביו פעמיים בשבוע עם לינה ובסופי שבוע לסירוגין. לפיכך דחה השופט שני את בקשת האב להפחתת המזונות השוטפים. "די באמור לעיל כדי שאדחה את תביעת האב הן לביטול המזונות והן להפחתתם מן הטעם של שינוי נסיבות", הוא קבע.
