סטודנט לעיצוב בשנקר יפצה רבנים בגין מיצג הכולל כרזה מסיתה שנחתמה בשמם
האחים שפיראמכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
פסק דין תקדימי מטלטל את אחת המשפחות החזקות במשק; האחים שפירא, בעלי השליטה בענקית התשתיות שפיר הנדסה, הפסידו לרשות המסים במאבק על פרשנות חיוב המס במכירת מניות ב-420 מיליון שקל; בית המשפט דחה את הטענה כי ניתן “לצבוע” את המניות שנמכרו והבהיר את גבולות
השימוש בשינויי מבנה לצורכי מס ואת צורת חישוב מס רווחי ההון
שפיר הנדסה "זהות כזאת חוטאת למצב הדברים לאשורו" - כך קבע השופט אבי גורמן בפסק דין תקדימי שניתן השבוע נגד בעלי השליטה בקבוצת שפיר הנדסה -0.59% , מחברות התשתיות והבנייה הגדולות בישראל. האחים חן, הראל, ישראל וגיל שפירא ספגו מכה כלכלית כואבת כאשר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את הערעור שלהם נגד רשות המסים, בסכסוך מס שעשוי לעלות להם מיליוני שקלים רבים.
"המערערים מבקשים ליצור באופן טכני מצב בו מכירה של מניות תיחשב כאילו נמכר רק אחד מהנכסים", נכתב בפסק הדין התקדימי. "מה שהמערערים מבקשים ליצור הוא מצב שבו מכירה של מניות, אשר שינוי המבנה ביקש והביא לכך כי יכללו זכויות לשני הנכסים המועברים, תיחשב כאילו נמכר רק אחד מהנכסים". פסק הדין, שניתן בתחילת אוקטובר והותר אתמול לפרסום, מהווה תקדים משמעותי בתחום מיסוי רווחי הון ושינויי מבנה תאגידיים.
המחלוקת המשפטית, שהגיעה לכותרות נסבה סביב טענת האחים כי "ניתן לזהות" את המניות שמכרו וכי הן "המניות שהתקבלו בתמורה למניות שפיר מחצבות". רשות המסים דחתה את זה בתוקף וטענה כי "לא ניתן 'לצבוע' את המניות של שפיר הנדסה שהתקבלו בתמורה למניות של שתי החברות ולייחס אותן באופן ספציפי דווקא לשפיר מחצבות". המכירות נעשו בהיקף של כ-420 מיליון שקל בין השנים 2016-2018, כאשר כל אחד מהאחים מכר מניות בשווי של כ-140 מיליון שקל.
השורשים: מאימפריה משפחתית להנפקה ציבורית
הסיפור מתחיל בתחילת שנות ה-90, כאשר ארבעת האחים שפירא רכשו בחלקים שווים את הון המניות של חברת שפיר מבנים בשנים 1991-1993. ב-2005, הם הרחיבו את האימפריה העסקית שלהם ורכשו גם את הון המניות של שפיר מחצבות ותעשיות. שתי החברות עסקו בעיקר בייצור חומרי גלם לבנייה, תשתיות וייזום בענף הבנייה, והפכו לאבני היסוד של הקבוצה העסקית המשפחתית.
- שפיר הנדסה: ההכנסות זינקו 17%, הרווח התפעולי נשחק
- שפיר הנדסה: ההכנסות ברבעון עלו ב-22% ל-1.37 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודת המפנה הגיעה ב-2014, כאשר המשפחה החליטה להנפיק את החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לקראת ההנפקה, בוצע שינוי מבנה משמעותי: האחים העבירו את המניות בשתי החברות לחברה חדשה שהוקמה במיוחד למטרה זו - שפיר הנדסה. המניות החדשות שקיבלו בתמורה הופקדו בחשבונות נאמנות נפרדים - חשבון אחד עבור המניות שהתקבלו תמורת שפיר מבנים, וחשבון שני עבור אלה שהתקבלו תמורת שפיר מחצבות.
עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים שנגבו שלא כדין
פסק דין חשוב של השופטת מיכל נד"ב קבע כי עיריית נס ציונה פעלה בחוסר תום לב כשחזרה בה מהודעת החדילה שמסרה בעבר, והחלה שוב לחייב את תושבי העיר בארנונה עבור שטחים משותפים בבניינים משותפים. העירייה חויבה להשיב לציבור יותר מ-56 מיליון שקל בצירוף ריבית והצמדה,
לאחר שנקבע כי אין לה זכות להסתמך על טענת "הגנת התקציב" וכי היא פעלה בניגוד לחוק ולפסיקות קודמות
ב-2017 קיבלו בעלי דירות רבים בנס ציונה הודעות מפתיעות מהעירייה: החל מהחודש הבא, כך נמסר להם, יידרשו לשלם ארנונה גם עבור חלקם היחסי בשטחים המשותפים של הבניין - חדרי מדרגות, לובי, מקלטים וחניות משותפות. החיוב הזה לא היה חדש לחלוטין, אך הוא חזר לחייהם של התושבים אחרי שנים שבהן העירייה חדלה מלגבות אותו, ואף הצהירה בבית המשפט כי תחדל מכך לצמיתות. שבע שנים אחר כך, פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד סוגר את המעגל הזה, וקובע נחרצות: העירייה לא היתה רשאית לשוב ולגבות את הארנונה הזו, ועליה להשיב לתושבים את כל הכספים שנגבו שלא כדין.
פסק הדין, שניתן בידי השופטת הבכירה מיכל נד"ב, עסק בתובענה ייצוגית שהגישו אריה רבי, שני רבי רייצפלד ואייל יוסף נגד עיריית נס ציונה. מדובר בחמש תביעות ייצוגיות מאוחדות, שהוגשו בזו אחר זו מאפריל 2017, וכל אחת מהן התייחסה לתקופה אחרת של גבייה. כולן נסבו סביב אותה סוגיה: חזרת העירייה לגבייה שממנה חדלה בעבר, בניגוד להודעת החדילה שמסרה במסגרת תביעה ייצוגית קודמת מ-2011.
הרקע לתיק הזה מתחיל עוד ב-2011, אז הגישה רחל חדד תובענה ייצוגית נגד העירייה בגין גביית ארנונה עבור שטחים משותפים בבנייני מגורים, בניגוד לדיני ההקפאה. בעקבות ההליך ההוא הודיעה העירייה לבית המשפט כי היא חדלה מלגבות את הארנונה הזו, וההודעה אושרה בפסק דין חלוט של בית המשפט העליון. אלא שבחלוף כמה שנים, ב-2016, ביקשה העירייה מהשרים לאשר לה חריג, כלומר לאפשר לה לשוב ולחייב את בעלי הדירות באותם שטחים. השרים דחו את בקשתה במפורש בדצמבר אותה שנה. למרות זאת, במרץ 2017 שבה העירייה וגבתה את הארנונה האסורה.
"הנתבעת עשתה דין לעצמה"
השופטת נד"ב תיארה זאת כך: "הנתבעת עשתה דין לעצמה והחליטה להתחיל בגבייה שממנה חדלה, חרף העובדה שבקשתה לשרים נדחתה. מדובר בהתנהלות חסרת תום לב שאינה ראויה לרשות". היא הדגישה כי העירייה "מנועה מלחזור מהודעת החדילה", וכי מעשיה מהווים ניצול לרעה של מנגנון שנועד לאפשר לרשויות לתקן טעויות בתום לב - לא לחזור בהן כעבור שנים לפי נוחותן. ההליך כולו הגיע גם לבית המשפט העליון, שדחה בקיץ 2023 את בקשת רשות הערעור של העירייה. השופטת ענת ברון קבעה אז כי אין מקום לאפשר חזרה מהודעת חדילה שאושרה בפסק דין חלוט, והבהירה כי מדובר ב"חדילה קבועה שאינה מותנית". "אין זה המקרה ההולם שבו יתאפשר לרשות לחזור בה מהודעת החדילה," כתבה השופטת בפסק הדין מאז, ואף הוסיפה כי "במקרה דנן נעשה ניצול לרעה של מנגנון החדילה, וכזאת לא ניתן".
- 30 אלף שקל למ"ר: כך הפכה נס ציונה לעיר היקרה בשפלה
- נס ציונה: 2,350 י"חד יוקמו בשכונת מגורים חדשה בצפון העיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהדיון חזר לבית המשפט המחוזי, מונה מומחה מטעם בית המשפט כדי לחשב את היקף גביית היתר. המומחה בחן את ספרי העירייה, דו"חות הארנונה והנתונים הכספיים בין 2017 ל-2023, וקבע כי העירייה גבתה מהתושבים סכום עתק יותר מ-43 מיליון שקל כסכום קרן, ולכך יש להוסיף הצמדה וריבית בסכום כולל של יותר מ-56 מיליון שקל. השופטת קיבלה את מסקנותיו וקבעה כי מדובר בחישוב מדויק המשקף את ההשבה בפועל שעל העירייה להחזיר.
