אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב ים
צילום: סיוון פרג'

גב-ים תקים פארק הייטק בירושלים בהשקעה של 1.4 מיליארד שקל

החברה זכתה במכרז להקמת פארק הייטק בשטחי האוניברסיטה העברית בגבעת רם. החברה צופה הכנסות בגובה 113 מיליון שקל בשנה
איתן גרסטנפלד | (3)

חברת הנדל"ן גב ים -0.97%  מדווחת על זכיה במכרז של האוניברסיטה העברית להקמת פארק עסקים לתעשייה עתירת ידע וניהולו. הפארק יוקם בקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם בירושלים. עלויות הפרויקט מוערכות בכ-1.4 מיליארד שקלים, אשר יתפרסו על פני כ-10 שנים. חלק החברה בהכנסות הצפויות נאמד בכ-113 מיליון שקל בשנה, לאחר השלמת כלל הפרויקט ואכלוסו במלואו. 

החברה אשר נמצאת בניהולו של אבי יעקובוביץ, תקים את הפארק, אשר צפוי לכלול כ-270 אלף מ"ר. הפאר יוקם על עתודת קרקע בת 30 דונם, בבעלותה של האוניברסיטה העברית. מדובר בפארק ההיי טק הראשון שיוקם בתוך שטח אוניברסיטה בישראל. 

במסגרת המכרז תעניק האוניברסיטה זכויות חכירת משנה בקרקע ל-48 שנים בתמורה לשירותי הבנייה שתעניק החברה. החברה תשווק את שטחי הפארק להשכרה ותנהל אותו עד שנת 2067 עם אופציה להארכה ב-49 שנים נוספות. חלוקת הזכויות בפרויקט תהיה 66% לחברה ו-34% לאוניברסיטה. 

הפארק יוקם בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון יוקמו 3 בניינים בשטח כולל של כ-127 אלף מ"ר. מועד השלמת השלב הראשון הוא 36 חודשים ממועד קבלת היתר הבניה. בשלב השני ייבנה מגדל נוסף בן 30 קומות בהיקף כולל של כ-140 אלף מ"ר של שטח מסחרי. השלמת השלב השני תלויה במספר תנאים בהתאם למכרז והשלמתו צפויה תוך 42 חודשים ממועד קבלת היתר בנייה לשלב.

 

הדמיה: משרד אדריכלות סקורקא

אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב-ים: "חברת גב-ים ממשיכה במסלול מאוד ברור ועקבי של מהלכי ייזום אינטנסיביים ומציבה היום נדבך נוסף באסטרטגיה המובנית של גב-ים להקמת פארקי הייטק. הקמת פארק ההיי טק בירושלים הינו שילוב של שני תחומים בהם מתמחה גב-ים: הקמה של פארקי הייטק והפעלתם (כדוגמת פארק מתם בחיפה, פארק גב-ים נגב בבאר שבע, פארק גב-ים הרצליה ומרכז גב-ים הרצליה, פארק גב-ים רחובות) לצד שיתוף פעולה עם האקדמיה (פארק גב-ים נגב, בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון; ופארק גב-ים רחובות, בשיתוף מכון ויצמן). זכייה זו ממשיכה לבסס את המוניטין של גב-ים כחברת הנדל"ן המניב המובילה בארץ. אנו גאים ומודים להנהלת האוניברסיטה העברית על האמון, ואין לי ספק כי הפארק אשר יוקם בירושלים יעניק לחברות הצעירות והפעילות בעיר אפשרות להיות חלק מפארק חדיש אשר יהווה אבן שואבת לחברות מובילות ויחבר בין העשייה האקדמית לתעשיית ההייטק והתעשיות המתקדמות".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dw 21/09/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר גם להתרבות כמו שפנים וגם להתבכיין על בנייה גבוהה. כל שנה יש פה עוד 200 אלף תושב. עוד 40 שנה יצטופפו פה פעמיים ישראל. י-ם חייבת להצטופף ולכן בנייה גבוהה בקמפוס היא נהדרת.
  • 2.
    משה 25/09/2019 11:03
    הגב לתגובה זו
    כל ההר הזה תוכנן מראש כפארק בוטני.עכשיו אחרי הולילנד כרישי הנדל"ן שמו עין גם על הקמפוס היפה בעולם,בעיה לדורות
  • 1.
    הבנין הגבוה הוא בכיה לדורות. הורס את גבעת רם ובית הכרם (ל"ת)
    לעצור את הטרוף 25/09/2019 07:39
    הגב לתגובה זו
באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.


נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.