שדה דב
צילום: יחצ

גינדי לקחה כספים שלא כחוק; הרגולטור התערב

החברה נאלצה להשיב כספים; בפרויקט בשדה דב לא מוכרים דירות, מוכרים אופציה לדירה, אבל גינדי אפילו לא סיפקה בטוחות כנדרש; הממונה על חוק המכר דרש מהחברה להחזיר כספים ללקוחות או לתת בטחונות

רן קידר | (5)
נושאים בכתבה גינדי שדה דב

בעקבות התערבות הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, חברת גינדי ישראל תשיב לרוכשי דירות בפרויקט  Vogue תשלומים שלא ניתנו בעדם בטוחות לפי חוק המכר. האמת שזה מחדל גדול. כולם יודעים מה בעצם גינדי מוכרת וכמה היא מקבלת ולפי החוק היא לא יכולה לגבות מהרוכשים סכומים גבוהים מ-7%, והיא עשתה זאת. 

 וכך, בהמשך לפניות שהתקבלו במשרדו של הממונה, בוצעה בחינה למערך הסכמים עליו חתמו הרוכשים, הכולל "הסכם אופציה" לרכישת דירה בפרויקט,  הממונה קבע כי "הסכם האופציה", על כל נספחיו מהווה למעשה הסכם מכר לכל דבר ועניין, ועל כן חלות עליו החובות הנוגעות לעסקת מכר דירה, לרבות חוק המכר (דירות), תשל״ג-1973, וחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל״ה-1974, ובכלל זה, חובת מתן בטוחות להבטחת כספי הרוכש במקרה שהרוכש משלם למעלה מ-7% ממחיר הדירה, הגבלה על הצמדה למדד של עד 40% ממחיר הדירה וכיוצא באלה.  


לאחרונה התבצע במשרדו של הממונה שיח עם חברת גינדי ישראל המשווקת דירות בפרויקט Vogue במתחם שדה דב בתל אביב. בתום השיח הורה הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, אריאל רוזנברג, כי על החברה לספק לרוכשים בפרויקט בטוחה כחוק על הכספים ששולמו או לחילופין להחזיר לרוכשים בפרויקט כל סכום שנגבה מעל 7% ממחיר הדירה, אף אם הסכום הופקד בחשבון נאמנות. החברה נדרשה לעדכן את המשרד בדבר ביצוע ההשבה וההתאמות.




אריאל רוזנברג, ממונה חוק המכר: "משרד הבינוי והשיכון פועל בנחישות להבטחת זכויות רוכשי הדירות ולשמירה על עקרונות החוק. לא נאפשר עקיפה של החוק באמצעות שימוש בכותרות הסכם שאינן מעידות על מהותו האמיתית. זוהי חובתנו כלפי הציבור, בעסקה מהחשובות והגדולות ביותר בחייו של אדם או משק בית. לשון החוק ברורה וכל פרשנות או כותרת הסכם כי מוכר יקבל מקונה סכום העולה על שבעה אחוזים על חשבון מחיר הדירה, מבלי שיעמיד את אחת הבטוחות שנקבעו בחוק, אסורה. אני קורא לרוכשי הדירות שימו לב לחוזה הרכישה והתייעצו עם גורמים מטעמכם, כמו כן ניתן לפנות לאגף בכל חשש להפרה למשרד הבינוי והשיכון".

קריאה חשובה: איש מכירות של גינדי: "דירת 2 חדרים בשדה דב עם כיוון אוויר אחד. אין חניה, אין מחסן"


חוק המכר (דירות) נכתב אחרי שאלפי אנשים איבדו את כספם. הוא אמור לתת הגנה לרוכשי הדירות ו מגדיר את חובת הבטוחה, מגביל את סכום התשלום ומעניק לרוכשים הגנה מפני התמוטטות יזמים. בפועל, לא כל הרוכשים מודעים לזכויותיהם.

בעסקאות לרכישת דירה מקבלן, הרוכש מעביר סכומים גבוהים עבור נכס שטרם נבנה. כדי להגן על כספי הרוכשים במקרים של חדלות פירעון, פשיטת רגל או הפסקת עבודות, חוק המכר מחייב את היזמים וקבלנים לספק לרוכש בטוחה כנגד התשלום.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לפי החוק, כל תשלום שמעביר הרוכש מחייב מתן בטוחה, כאשר האפשרויות הן: ערבות בנקאית. ביטוח דירה לטובת הרוכש. רישום שיעבוד או משכנתא על הנכס לטובתו. העברת הבעלות בדירה או ברכיב ממנה. רישום הערת אזהרה לפי סעיף ייעודי בחוק. רוב המקרים כיום כוללים מתן ערבות בנקאית, הנחשבת לנפוצה והמוגנת ביותר.

חוק המכר קובע מגבלות על גובה התשלומים שניתן לדרוש מהקונה לפני שנרשמה לטובתו בטוחה תקפה. אם המוכר לא מספק בטוחה - אסור לו לקבל מהקונה יותר מ־7% ממחיר הדירה.

כאשר ניתנה בטוחה, ניתן לגבות תשלומים לפי שלבי התקדמות הבנייה. במקרה של גינדי נגבו מעבר ל-75 מבלי שמותר יהיה לעשות כך - הכסף של הרוכשים בסכנה. 


בדיוק מה שקרה בחפציבה

בקיץ 2007, קרסה קבוצת חפציבה. אלפי רוכשי דירות מצאו את עצמם באי וודאות, לעיתים גם ללא דירה וגם ללא כספם. היזמים גבו תשלומים של מאות אלפי שקלים - לעיתים עד 15% ממחיר הדירה, בלי לספק ערבות בנקאית או כל בטוחה חוקית אחרת. רק אז, כשהמשבר כבר היה בעיצומו, נחשפה רשלנות מערכתית והחולשה בהגנה על הרוכשים.

התוצאה הייתה חקיקה מיידית: תיקון לחוק המכר (דירות), שמכונה מאז "תיקון חפציבה", קבע כי לא ניתן לגבות מהרוכש יותר מ־7% ממחיר הדירה לפני שנמסרה לו בטוחה תקפה, לרבות ערבות בנקאית, ביטוח, רישום הערת אזהרה או שעבוד. התיקון גם חיזק את החובות של הבנק המלווה לפקח על קיום הוראות החוק.

למרות החוק, מקרים נוספים שבהם קבלנים ניסו לעקוף את ההוראות נמשכים גם בשנים האחרונות. יש מי שמשתמשים בכספי רוכשים ללא בטוחה, תוך התחזות לפרויקטים מסוג "קבוצת רכישה", שכביכול לא כפופים לחוק , או בעזרת ערבויות פרטיות שאינן עומדות בתנאים. במקרים אחרים, מבטיחים לרוכשים שהכסף מועבר לחשבון נאמנות, מבלי שזו בטוחה מוכרת לפי החוק.

התוצאה: במקרה של כשל בפרויקט היא שהרוכשים נותרים חשופים לחלוטין, ללא דירה, וללא הכסף. בפרויקטים שלא הושלמו, המאבק המשפטי נמשך שנים. למרות השינויים בחקיקה והעלייה במודעות, בפועל לא כל הרוכשים יודעים שעל פי החוק, אין לשלם יותר מ־7% לפני שהתקבלה בטוחה. ולא כל קונה דירה עורך בדיקה משפטית של חוזה המכר.


כיצד להגן על עצמכם?  לא לחתום על חוזה בלי בדיקת עו"ד המתמחה במקרקעין. לוודא שמצוין במפורש איזה סוג בטוחה תקבלו ובאיזה שלב. אל תעבירו תשלום מעבר ל־7% ממחיר הדירה בלי לקבל את הבטוחה עצמה, בפועל. דרשו ערבות בנקאית מלאה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המפולת במחירי הדירות בגוש דן רק החלה. 05/08/2025 05:53
    הגב לתגובה זו
    משקיעי דירות מוכרים דירות ועברו להשקיע במניות.חצי מיליון דירות מחיר למשתכן יוצעו למכירה בגוש דן בשלוש השנים הבאות.והריבית על משכנתאות היא תעלה בשנים הקרובות.
  • 3.
    אלמונימי 04/08/2025 17:58
    הגב לתגובה זו
    אבל מה את גינדי מנהלים ילדים הם לא יודעים שלשלם כל כך הרבה על אדמה זה מסוכן הם באמת חשבו שיש עשרות אלפי אנשים שיש להם בבנק עשרות מליונים לקנות מוזר.
  • סבתר זפטה 04/08/2025 21:25
    הגב לתגובה זו
    הצפה של היצע דירות חדשות הצפה של ממש.במסגרת פינוי בינוי יבנו עשרות אלפי דירות חדשות.מחירי הדירות פשוט נופלים בהרצלייה ורמת השרוןהקונים מודעים היטב למפולת ונמנעים מלקבור את עצמם תחת משכנתא.
  • 2.
    חברה שבמדינה מערבית נורמאלית היו לוקחים לחברה הזו את הרשיון אחרי הפרויקטים שהם מבצעים והנזקים שבהם. (ל"ת)
    שרון 04/08/2025 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בבר מהממד 04/08/2025 13:26
    הגב לתגובה זו
    אין קונים הכל מת מבקשים על דירת 70 מר כלואה ומחלואה 5מיליון כן שמעתם טוב השתן של גינדי עלה להם לראש מבקשים כספ לפגישה איתם פחחחחח בחלומות שלכם .שיהיה בהצלחה
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.