הציבור נכנס לבונקר: פדיונות עתק בקרנות הנאמנות ב-2015, שרק החריפו בדצמבר

השנה התחילה בסערה, אבל אז הגלגל התהפך. באיזה אפיק נרשמו פדיונות של 26 מיליארד שקלים?
מערכת Bizportal | (8)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

הציבור מביע אי אמון בשוק ההון. לפי אומדנים של מיטב-דש, בסיכום 2015 תעשיית קרנות הנאמנות רשמה פדיונות עתק של 34 מיליארד שקלים. 26.6 מיליארד שקלים מתוך הסכום אלו פדיונות בקרנות הכספיות (כסף שכנראה עבר לפקדונות בבנקים), 11.6 מיילארד שקלים בקרנות המנוהלות ומנגד גיוסים של 4.2 מיליארד שקלים בקרנות המחקות. ורק נציין כי עד סוף אפריל עוד נרשמו גיוסים של 7.5 מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות (מנוהלות מחקות), אבל אז הגלגל התהפך והציבור הלך מוכר מכל הבא ליד. 

הסיפור הגדול של השנה שייך ללא ספק לקרנות הכספיות. הפחתת הריבית בישראל ל-0.1% בחודש מארס גרמה לכך שבקרנות הכספיות נוצר הפסד מובנה (התשואה האפשרית נמוכה מדמי הניהול) והדבר הצית פדיונות ענקיים בקרנות הללו. 

לחץ פדיונות עצום היה גם בקרנות אג"ח מדינה שפתחו את השנה עם גיוסים גדולים מאוד של 4.6 מיליארד שקלים תוך 4 חודשים אבל מאז איבדו 12.8 מיליארד שקל ב-8 חודשים רצופים של פדיונות. בסיכום 2015 קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיונות של כ-8.2 מיליארד שקל, וזה לעומת גיוסים של כ-14.3 מיליארד שקל ב-2014. רק בחודש דצמבר נרשמו באפיק זה פדיונות של 2.3 מיליארד שקלים  

קרנות אג"ח כללי, קבוצת הקרנות הגדולה ביותר המהווה כ-31.2% מנכסי תעשיית קרנות הנאמנות, גייסו השנה כ-2 מיליארד שקל סכום נאה, אבל נמוך ביותר מ-90% מהגיוס הפנומנאלי שלהן 2014. ונציין כי גם בקטגוריה הזו נרשם פלחץ פדיונות בחודשים האחרונים כאשר בדצמבר נרשמו פדיונות של 705 מיליון שקלים.  

בקרנות הקונצרניות נרשמו פדיונות של 1.7 מיליארד שקלים, ונציין כי זה דווקא שיפור לעומת 2014, אז הפדיונות היו גבוהים יותר. 

קרנות אג"ח חו"ל שהיו להיט גדול בחודשים הראשונים של השנה עם גיוסים של 2.7 מיליארד שקלים, סיימו את השנה עם גיוסים של 570 מיליון שקלים בלבד.  

 

קרן האור? הקרנות המנייתיות סיכמו את 2015 עם גיוסים של כ-2.5 מיליארד שקלים, אמהם מדובר בירידה של כ-30% בקצב הגיוסים לעומת 2014 ובכל זאת גיוס נאה. קרנות מניות חו"ל, המנהלות נכסים בשווי של 11.3 מיליארד שקל, גייסו השנה כ-0.9 מיליארד שקל - זאת לעומת גיוסים של כ-3.5 מיליארד שקל ב-2014. הגיוסים ב-2015 מתחלקים לגיוסים של כ-1.55 מיליארד שקל בקרנות המחקות ולפדיונות של כ-680 מיליון שקל בקרנות המנוהלות. קרנות מניות בישראל וגמישות סיכמו את 2015 עם גיוסים של כ-1.6 מיליארד ₪ - הגיוס הגבוה ביותר מאז 2013.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמטוב 04/01/2016 04:07
    הגב לתגובה זו
    הבדיחה היא שסקוטי ניסה להרגיל את הסוס שלו לא לאכול, הוא כמעט הצליח טבל לפתע הסוס מת. הנימשל הוא בנק ישראל שמצפה שאזרחים יפקידו כסף בלי שיקבלו על ההפקדה ריבית הוגנת ואחרי קיזוזי עמלות ואינפלציה המפקיד מפסיד בהשוואה למי ששומר על הכסף מתחת לבלטות. הציפיה הזו סופה שאזרחי ישראל לא יפקידו פרוטה ויחפשו השקעות מחוץ למערכת הפיננסית המימסדית (או שיפקיד בפקדון בלטות). התוצאה הסופית היא שהסוס שהמשק יקרוס. בנק ישראל תכניסו לעצמכם טוב טוב לראש - ריבית אפס או ריבית שלילית היא הרעבה למוות של המשק.
  • 4.
    תמיר 03/01/2016 22:14
    הגב לתגובה זו
    הציבור פודה קרנות נאמנות כדי לממן התייחבויות עתק ארוכות טווח בנכסי נדל״ן שיתפוצצו לו בפנים!
  • 3.
    יוסי טייקונון 03/01/2016 18:56
    הגב לתגובה זו
    כשהציבור מוכר זה הזמן לקנות. 2016 פתחה בסערה למעלה....
  • 2.
    רק מניות. העדר צריך לשעוט לשם (ל"ת)
    יג 03/01/2016 17:00
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 04/01/2016 04:11
    הגב לתגובה זו
    למה עלינו לפרנס סוחרי בורסה או מהמרי בןרסה ? שכח מזה. אם האוצר ימנע השקעה בנדלן בארץ הכסף יברח להשקעות בחו"ל ויברח מהשקעות בארץ: כמו שנאמר, יתנו יקבלו לא יתנו לא יקבלו.
  • 1.
    ציון 03/01/2016 14:17
    הגב לתגובה זו
    יודעים שתגיע מפולת
  • עכשיו הגדולים ייכנסו (ל"ת)
    יוסי 03/01/2016 17:06
    הגב לתגובה זו
  • יניב 03/01/2016 17:13
    גם הגדולים יוצאים אמנם מנצלים תנודות אבל רוב הזמן בחוץ
SP500
צילום: דאלי

יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?

רן קידר |
נושאים בכתבה קרן אירית S&P 500

החלטת משרד האוצר להפסיק את רישום האג"ח הממשלתיות באירלנד בעקבות לחץ פוליטי סביב המלחמה בעזה מעלה חששות לגבי עתידן של הקרנות האיריות המנהלות כ-18 מיליארד שקל בקרנות עוקבות מדדים, בעיקר עוקבי S&P 500. נתחיל מהסוף - כנראה שאין מקום לדאגה, אבל היחסים של ישראל עם אירלנד הגיעו למצב שתיאורטית הכל יכול להיות. 

הקרנות האיריות רשומות באירלנד, אבל מי שמנהלות אותן הן חברות אמריקאיות - אינווסקו ואיישרס. החברות האלו נהנות ממיסוי נמוך והן רוכבות על היתרון הזה ומשכפלות את הקרנות למסחר כפול במקומות נוספים בעולם, לרבות בישראל. ומכאן, שהקרנות האלו, הן יותר אמריקאיות מאיריות וגם אם האירים לא ירצו שישראלים ייהנו מההטבה הזאת יהיה להם שיח מול החברות האמריקאיות ולא מול ישראל.

לא נראה שקיימת סיבה שהגופים האמריקאיים האלו יבטלו את הרישום של הקרנות האיריות בארץ וישאירו אותן במקומות אחרים. צריך להיות לחץ מאוד מאוד גדול עליהם כדי שהם יעשו זאת, ואין לזה כמובן הצדקה כלכלית. יש כאן הפסד גדול, הקרנות האלו מנהלות כסף גדול והיקפם הולך ועולה. מעבר לכך, אין בקרנות האלו תמיכה בישראל, תמיכה במלחמה. אפשר למצוא קשר עקיף כי אחרי הכל ישראלים מרוויחים מההחזקה בהם, ולכן הסיכוי לכך שהקרנות האלו ימחקו אומנם לא אפסי, אבל הוא נמוך מאוד.     


היתרון של הקרנות האיריות הוא לא רק יתרון שלהם. גם לקרנות הישראליות יתרונות דומים ולמעשה במבחן התשואה הן לא נופלות מהקרנות האיריות. לקרנות העוקבות דמי ניהול נמוכים במיוחד, גם לאיריות וגם לישראליות. קרנות איריות נהנות ממס נמוך יותר לעיומת קרנות ישראליות על דיבידנדים. הדיבידנדים לא כאלו גדולים שזה יצור פער דרמטי.  מנגד, קיים בעצם מיסוי כפול על דיבידנדים בקרנות האיריות כאשר המשקיע משלם מס פעם אחת בעת חלוקת הדיבידנד (מיסוי נמוך) ופעם נוספת במס רווחי הון בעת מכירת הקרן (25%), מה שעלול להביא למס כולל גבוה, אולם בפועל הקרנות האיריות דוחות את המס - הן לא מחלקות דיבידנדים אלא צוברות אותם.


קרנות ישראליות או קרנות איריות - יתרונות וחסרונות


בקרנות איריות אתם כפופים לעולם מיסוי אחר ומשתנה. הרבה ישראלים השקיעו בנכסים זרים וגילו שחל עליהם מס ירושה. באירלנד אין מס ירושה אבל בארה"ב דווקא יש, כך שאתם צריכים לעקוב כי ענייני המיסוי דינמיים. זה חיסרון של האיריות מול הישראליות.