גיל הוד
צילום: יח"צ

הפראיירים פשוט מתחלפים יותר מהר

גיל הוד | (10)
נושאים בכתבה בורסה סין

הפאניקה האחרונה שאחזה במשקיעים ברחבי העולם הגיעה כצפוי לישראל. ההערכות הן כי מתחילת השבוע, בחרו משקיעים בקרנות ישראליות בלבד להוציא משם הון מוערך של כ-3 מיליארד שקל. השווקים מתנהלים במהלך יום מסחר בתנודתיות חריפה מאוד, שבולטת בעיקר ברגע שאירוע מאקרו מוביל לשבר שמוביל מספר שחקנים גלובליים למכור סחורה ולייצר את הדחף לגל של ירידות ברחבי העולם.  

אחת הסיבות לכך שעוצמת גלי הירידות כיום הם גבוהים מאוד היא מכונות המסחר האוטומטיות. המכונות האוטומטיות הן מאוד רציונאליות, הן מקבלות החלטות מכירה וקנייה באלפית השנייה הודות לאלגוריתמים שונים ונוסחאות שכתבו בני אנוש. התגובה של המכונות הללו היא רציונאלית מידי, המכירה היא מכירה של סלים של ניירות ערך בהיקפים גדולים מאוד. זאת, ללא שום אבחנה בין השייכות של ניירות הערך – אם כולם מוכרים לדוגמה את מניית אפל, המכונות בדרך כלל יצטרפו קודם כל למוכרים בשל המגמה הנקודתית לטווח הקצר, ללא התייחסות לסיכוי שהחברה שווה יותר, שייתכן והירידות לא מוצדקות וכו'.

הבעיה העיקרית היא שכאמור, מספר גופים מוסדיים גלובליים המעוניינים בהקטנת חשיפה למניות יכולים לעורר גל ירידות עולמי, כאשר את הדלק מספקות מכונות המסחר שמריצות תהליך שהיה בעבר פרוס על פני חודשים של מסחר למהלך של יומיים עד שלושה. יתר הציבור מצטרף לפאניקה באיחור ומוכר בהפסד את אחזקותיו בקרנות נאמנות ,תיקי השקעות ,פוליסות חיסכון וכיוב'.

ציבור הלקוחות פונים אל היועצים בבנק, הפקידים לא עומדים מנגד וממליצים ללקוחות להיצמד למזומן המוכר והטוב, אולי פיקדון בריבית אפסית או בריחה לנכס סולידי אחר.

הפרדוקס במפולת האחרונה, כמו גם במפולות קודמות בשוק ההון המודרני, כפי שראינו מאז שנת 2009 הוא שמניות של חברות גדולות טובות וראויות סובלות ממימושים ערים בארץ ובעולם. זאת בזמן שמניות קטנות ופחות מוכרות נשארות מתחת לרדאר וסובלות פחות ממימושים בשל חוסר הפופולאריות שלהן.

אם מכווצים את התהליך הנוכחי שעובר שוק ההון העולמי, ניתן לראות כי השווקים כבר עכשיו מחפשים תחתית על מנת להציג התאוששות. בקצב הנוכחי של תהליכים בבורסות בעולם, לא נהיה מופתעים לראות מסכים ירוקים כבר לקראת סוף השבוע הנוכחי, הכסף המוסדי וגם הציבורי מתחיל לזרום ולייצב את הירידות הנ"ל. כמו תמיד, משקיעים לטווח ארוך צריכים להסתכל על הגרף השנתי ואף מעבר לכך, ולא להיצמד למסכים ביום אדום במיוחד שבו ניתן רק להפסיד, מי שנכנס לפאניקה הפסיד, עכשיו אנחנו נמצאים בתחתית שהיציאה ממנה תיערך שבועות ארוכים.

מה שהצית את הירידות לכאורה היו הבעיות הריאליות במספר משקים בעולם, עם כל הכבוד, הן היו סוג של תירוץ, הן לא התחילו אתמול. מחיר הכסף כיום הוא זול מאוד, בכל העולם בשל סביבת הריבית הנמוכה השוררת ברוב מוחלט של השווקים. כסף זול מחפש הזדמנויות השקעה וכאלה נפתחות למכביר במיוחד במצב שבו מניות רבות הגיעו למחירים מאוד נוחים. משקיעים לטווח ארוך יראו את הימים האחרונים כעוד וי קטן על הגרף, כפי שהשוק יצא בהצלחה ממימושים וירידות חריפים בהרבה מהנוכחי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    פיני 26/08/2015 18:19
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לפמפם שהטווח הארוך הוא מלך ואין איפה ךלשים את הכסף. קצת הןגנות מקצעוית הבעיות בעולם קשות ביותר . הדפסה אף פעם לא הצליחו ולא יצליחו אלה יביאו אינפלציה ומחיקת חוב.
  • 9.
    פיני 26/08/2015 18:08
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לפמפם שהטווח הארוך הוא מלך ואין איפה ךלשים את הכסף. קצת הןגנות מקצעוית הבעיות בעולם קשות ביותר . הדפסה אף פעם לא הצליחו ולא יצליחו אלה יביאו אינפלציה ומחיקת חוב.
  • 8.
    יאיר 26/08/2015 16:12
    הגב לתגובה זו
    ואז נראה את הכותב אוכל את הכובע, ואת כל מי שמכר אתמול בפניקה, שמח ומבסוט.
  • 7.
    לייק!! (ל"ת)
    עידן 26/08/2015 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לייק!! (ל"ת)
    עידן 26/08/2015 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ותיק 26/08/2015 09:49
    הגב לתגובה זו
    הכון שאין היום אלטרנטיבה פיננסית לשוק במניות, אבל צריך לקחת בחשבון עליות של 6 שנים, כך שגל ירידות יכול להימשך גם שנה . להשקעה לתווך ארוך רצוי להתחיל מרמות נמוכות ככל האפשר .
  • 4.
    כרוביאל 26/08/2015 00:29
    הגב לתגובה זו
    כיף לראות קול שפוי בתוך הפאניקה. אנשים, תסתכלו רחוק ולא עד קצה האף
  • 3.
    קליפ 25/08/2015 21:27
    הגב לתגובה זו
    כחלון ירסק אותם במיסים על מיסים ועוד גזרות. מסכנים המטומטמים. מה רע להם בריבית 0 עכוז???
  • 2.
    מאיפה הוא צץ פתאום??? (ל"ת)
    ש 25/08/2015 21:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אהבתי (ל"ת)
    משקיע לטווח ארוך 25/08/2015 20:50
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.