מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

• בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
• בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.

במקביל, נמשך המרוץ לפיתוח מטוסים חשמליים והיברידיים לטיסות טווח קצר ובינוני. יצרניות כמו Heart Aerospace השבדית ו־Eviation הישראלית־אמריקאית מובילות את התחום עם פרויקטים שכבר נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים. מטוסים אלה מציעים יתרון כפול - אפס פליטות ורעש מופחת משמעותית.

החזון ארוך הטווח נוגע גם לטיסות ארוכות טווח: מנועי מימן מבוססי בעירה ישירה או תא דלק צפויים להחליף בעתיד את מנועי הסילון הנוכחיים, אם ייפתרו האתגרים הקשורים באחסון האנרגיה ובטיחותה.

• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

המהפכה אינה נעצרת במנועים. מהנדסים בוחנים עיצובים חדשים כמו כנפיים מעוקלות וגמישות ("Blended Wing Body") ושלדות קלות מחומרים מרוכבים מתקדמים שמפחיתים משקל ומאפשרים חיסכון ניכר בצריכת דלק. טכנולוגיות ניהול תעבורה אווירית חכמות תאפשרנה טיסות במסלולים קצרים יותר ועם פחות המתנה באוויר - חיסכון נוסף באנרגיה.

גם בישראל יש מי שתורמים לפריצת הדרך: חברות סטארט־אפ בתחום המימן, מטוסים קלים חשמליים ופתרונות אנרגיה מתקדמים מושכים עניין בינלאומי. מוסדות מחקר פועלים לפתח טכנולוגיות בקרה ומדידה לפליטות המטוסים, כדי לספק נתונים בזמן אמת ולייעל את הניהול האנרגטי של שדות תעופה.

איירבוס: הענק שמרים את הכפפה

איירבוס כבר הציגה חזון בטוח באמצעות מטוס ZEROe. החברה שמה לה למטרה לפתח מטוס מסחרי עם אפס־פליטת פחמן דו חמצני לאטמוספירה. הנעת המטוס מבוססת בחלקה על מימן וחלקה על חשמל. בנוסף, איירבוס השיקה את EcoPulse, מטוס הדגמה היברידי־חשמלי אשר ביצע טיסה ראשונה בנובמבר 2023. 

בטיסת מבחן של EcoPulse בצרפת, אנשים בכפרים הסמוכים יצאו מבתיהם להביט למעלה. המטוס חלף, בשקט כמעט מוחלט.ילדים הרימו את הראש ושאלו: “איפה המטוס?”כך נראתה בפעם הראשונה תעופה שבה השמיים שקטים, ורק הרוח מדברת.

יתרונה של איירבוס ברור: משאבים עצומים, ניסיון בתעשיית המטוסים המסחריים, ויכולת לשלב בין מחקר, מודלים וייצור.אבל מתברר כי גם היעד לא קל לביצוע: מדובר בתהליך ארוך, לא מהיר. הפרויקט עדיין בצעדיו הראשונים, ו-ZEROe מתוכנן לצאת לשוק סביב אמצע שנות ה-30 של המאה הנוכחית.

בואינג: הוותיק עם שינויים והזדמנויות

בואינג המתקשה להתגבר על קשיי התכנון בחיבור הכנף במטוס x777, פרויקט שנמצא בעיכוב רב ושבדוח הכספי האחרון זקפה בגינו הפסד של כ-5 מיליארד דולר, מנסה גם היא שלא להפסיד את המרוץ למטוס שאינו מזהם את הסביבה. במסגרת פרויקט משותף עם GE Aviation ונאס"א נבחרה בואינג לתכנון וייצור מטוס הדגמה שבו משולב מנוע היברידי-חשמלי. במסגרת הדיווח על דוח האחריות הסביבתית של בואינג נכתב שהיא השקיעה גם בחברת Wisk Aero eVTOL כחלק מקרן האנרגיה החדשה שלה. 

עם זאת, נראה שגם בואינג מתמודדת עם אתגרים: משאבים מועברים גם לפיתוח הדור הבא של המטוסים הקיימים, מה שמאט מעט את הלהט. המשמעות: החברה עומדת על קו ההתחלה, יש לה משאבים וטכנולוגיה, אך היא אינה מובילה כרגע את הפיתוח של המטוס הירוק באותו קצב כמו איירבוס או סטארט-אפים הפועלים בתחום.

כשבואינג הציעה למהנדסי ניסוי בכירים לטוס לראשונה במטוס הדגמה חשמלי היברידי, הם סירבו מחשש לביטחונם האישי, אבל אחרי טיסה קצרה מעל איידהו, אחד מהם ירד מהמושב האחורי ואמר:“מעולם לא הרגשתי מטוס שקט כל כך. זה כמו לטוס בתוך רוח". אותו טייס הפך מאז לשגריר של פרויקטי החשמל בתעשייה.

Heart Aerospace: הסטארט־אפ השבדי שמוסיף צבע לקרב

כאן נכנסת החברה המרתקת: Heart Aerospace משבדיה. היא מתמקדת בתחום העירוני והאזורי - מטוס חשמלי/היברידי ל-19-30 נוסעים, לטיסות קצרות יחסית. החברה הציגה את דגם ES‑30 עם 30 נוסעים שמתוכנן להגיע למסלול ייצור בשנת 2028. יתרון בולט: תחום קצר טווח שבו האתגרים הטכנולוגיים - טווחי טיסה, משקל סוללות - פחות קשים מאשר מטוסי קו ארוכים. זה מעניק לה הזדמנות להוביל בתחום אזורי לפני ענקיות כמו איירבוס ובואינג. אך יש גם חסרונות: החברה קטנה, תלויה במימון ובהסמכות רגולטוריות, ומשחקת בשוק של “קטנים יחסית” מבחינת קיבולת, כך שאם השוק ישאף לדגמים גדולים יותר, ההשקה תהיה מאתגרת.

במהלך אחד הניסויים הראשונים של Heart Aerospace, הטייסים יצאו לטיסת ניסוי קצרה מעל שטח קפוא סמוך לגטבורג בשבדיה. הטיסה התנהלה כמתוכנן עד שהסוללה הראתה 5% בלבד באמצע השמיים.הם נאלצו לחזור במהירות, ולנחות על מסלול צדדי שנבנה במיוחד ליד המפעל. מאז, כל טייס ניסוי בחברה עונד תג קטן שכתוב עליו: “תמיד תדע כמה אנרגיה נשארה לך, גם אם אתה בשמיים”.

במהלך ניסוי בסקנדינביה, סוללות המטוס הקפיאו את עצמן לטמפרטורה של מינוס 30 מעלות לפני ההמראה, כדי לבדוק אם הן שורדות שינוי טמפרטורה בזמן טיסה.אחת מהן התנפחה, כמעט התפוצצה, אך הצליחה לייצר מספיק אנרגיה לנחיתה. מאז נולדה טכנולוגיית חימום פנימי לסוללות תעופה, שמונעת קפיאה ומאפשרת טיסות גם באזורים קוטביים.

מי מובילה באמת ומה הכוחות שמשפיעים?

שלושה גורמים מכריעים יקבעו מי תוביל:

טכנולוגיית הסוללות / התנועה החשמלית - המשקל, הצפיפות האנרגטית, הקירור, הבטיחות. ככל שהסוללות יהיו קלות ויעילות יותר, הטווח והקיבולת יגדלו.

תשתית הקרקע והמסלולים - מטוסים חשמליים או מימן דורשים שדה תעופה עם טעינה או תדלוק מיוחד. בלי זה, גם הטכנולוגיה המתקדמת תיתקע. איירבוס עובדת עם שדות נורבגיים ושבדיים על תשתיות מימן. 

רגולציה והתאמה לשוק - ההסמכה של מטוסים חדשים היא ארוכה ויקרה. סטארט-אפים מתקשים בהתמודדות עם האתגר הזה. רמת הסיכון גבוהה.

בשורה התחתונה: הסטארט-אפ Heart Aerospace יכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי קטן באמת, אבל במגרש של גדולי התעופה העולמית זה כבר קרב בין איירבוס לבואינג, ובתנאים הנוכחיים יש יתרון לאיירבוס יתרון: היא כבר התוותה מסלול ברור, משקיעה במימן, חשמל, והדגמות. בואינג מחזיקה במשאבים אבל נראה שהיא אינה ממוקדת.

כך, אם עלינו לבחור כיום מי “תוביל את מהפכת התעופה הירוקה” התשובה היא איירבוס, עם עין קריטית על Heart Aerospace שיכולה להפוך לגורם מכריע בקטגוריה שלה.

הכותב הוא  מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר