מנהל רשות המסים ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

האם מס החברות העולה בארה"ב ישפיע על ישראל?

המומחים הישראלים טוענים כי ההשפעה על השוק הישראלי - זניחה; המס בארה"ב הפך להיות גבוה מאשר ישראל, אבל באותה "הסביבה"; וגם - האם צפויה העלאת מסים גם בארץ?
לימור זילבר | (3)

ההודעה על העלאת מס החברות בארה"ב הצליחה להדאיג גם את המשקיעים הישראלים לגבי ההתפתחות הצפויה בהמשך וההשפעה על החברות הישראליות. בתחילת החודש הודיעה ג'נט ילן, שרת האוצר על שיטת המיסוי החדשה של ממשלת ארה״ב, הכוללת שינויים מהותיים בשיטת מיסוי החברות בדגש על  העלאת מס החברות הפדרלי שעומד כיום על 20%, לאחר שטראמפ הוריד אותו בזמן כהונתו (לכתבה המלאה). בנוסף, יעלה המס המינימלי על תאגידים אמריקאים ל-21% ויחושב על בסיס שונה מהנהוג כיום,  בשינוי חקיקה שמטרתו היא להרתיע חברות מלהחזיק רווחים במקלטי מס (לכתבה המלאה). המס האפקטיבי בארה"ב צפוי לעלות ל-25% ומעלה. בארץ שיעור מס חברות הוא 23%, אך רוב ההערכות הן שתהיה העלאת מס בהמשך - זה ממש לא בטוח, יש תאוריה שטוענת שדווקא הורדת מסים תזניק את המשק ואף תעלה את היקף המס הכולל (בכסף) יותר מאשר העלאת מסים; ועדיין - רוב ההערכות הן שתהיה העלאת מס כשכבר עכשיו יש דיונים פנימיים בעניין ברשות המסים המנוהלת על ידי ערן יעקב.   

מה ההשלכות של העלאת המס בארה"ב על ישראל?  

"העלאת מס החברות האמריקאי לא תשפיע באופן מהותי על מה שקורה בישראל, אולי ייתכן שהיא אפילו תשפר את מס החברות הישראלי והוא אולי יהפוך לזול יותר מאשר מקבילו האמריקאי. אמרה ל"ביזפורטל" עו"ד טלי ירון אלדר, מומחית מס ושותפה במשרד ירון אלדר פלר ושות' ולשעבר נציבת מס הכנסה. "אבל צריך לזכור שאנחנו באותה סביבת מס, כאשר בבסיס, מס החברות בישראל עומד 23% ובארה"ב יעלו  את המס מ-20% ל-25%".

אז חברות ההיי-טק לא יברחו מהארץ?  "העלאת המס לא באמת משפיעה או לא יכולה לשנות מהותית לגבי חברות ההיי-טק הפעילות בישראל, שהעידוד והתמריץ שלהן לפעול בישראל מגיע מחוק עידוד השקעות הון שמקבע את מס החברות לחברות לדוגמא מסקטור ההיי-טק והפיתוח שממשלת ישראל מעוניינת מאוד שיישארו בארץ ויגיעו גם חברות נוספות. מכיוון שמס החברות המוכל עליהן לא יעלה ויישאר בטווח שבין 6%-17% בישראל, תלוי במיקום הגיאוגרפי ועדיין הוא נמוך משמעותית ממס החברות בארה"ב, אז לחברות ההייטק יש אינטרס להישאר בארץ"

ירון-אלדר מוסיפה כי "במידה ויחליטו להעלות את מס החברות בארץ, מי שיושפע  מהמהלך הזה, הן התעשיות היותר מסורתיות או הפעילות היותר מסורתית שהיא מקומית ולא נכנסת לחוק עידוד השקעות הון וחשופה בעצם לכל שינוי שעושה המחוקק בארץ".

"להערכתי - העלאת מס החברות בארה"ב לא תגרום לשינוי משמעותי והוא לא יורגש בישראל מהסיבה הפשוטה: מס חברות של 23% בישראל מול 25% בארה"ב, הוא טוב יותר" אומר ל"ביזפורטל" עו"ד הראל פרלמוטר, שותף וראש מחלקת מיסוי במשרד ברנע. "אנשים ינסו לחשוב אם המס הנמוך היה זרז להעתיק את פעילות החברה שלהם לארה"ב. אם לפניכן המס בארה"ב היה נמוך יותר ושם היה הכסף וגם הלקוחות, ייתכן  ועכשיו יהיו אדישים יותר לענייני המס וההפרש הזניח בין מס החברות לא יהיה סיבה מספקת כדי לעבור מדינה. אם צריך למכור בארה"ב - החברות יהיו בארה"ב והיו שם גם כשמס החברות היה 35% לפני שטראמפ הוריד אותו ל-20%. אם סטראטאפיסט רוצה לעשות אקזיט, הוא יעביר את החברה שלו לפני המכירה לאמריקה, כי שם הכסף ושם הלקוחות".

ומה המגמה בעולם? ובישראל? "בארה"ב העלו את מס החברות רק ב-5% וזה עדיין הרגיז את החברות האמריקאיות, מכיוון שקיימת מגמה עולמית של הורדת מסים, לפי התאוריה הכלכלית - כשהמיסוי יורד, הרווחה של הציבור עולה והצריכה עולה וסכום המס בהתאמה שתגבה המדינה יעלה, כי אנשים צורכים יותר ומרוויחים יותר" אומר פרלמוטר. 

"בישראל אגב, הייתה תוכנית מס חברות להפחתת המס- שעד לשנת 2016 המס ירד ל-18%. בארץ הירידה נעצרה  ב-23%".

"העלאת מס החברות עכשיו קרתה בהקשר ישיר להורדה שטראמפ עשה במהלך כהונתו. המסים היו מאוד גבוהים ולכן הרבה חברות אמריקאיות גדולות העבירו את המרכזים שלהן מחוץ לארה"ב ואירלנד מאוד נהנתה מהגעה  של חברות כמו גוגל ופייסבוק שנדדו החוצה מארה"ב. הנדידה הייתה בגלל שמס החברות הפדרלי היה 35% - מאוד גבוה עבור תאגידים". מוסיף ואומר פרלמוטר. "כשטראמפ הוריד את המס, שנחתך כמעט בחצי, היה חשש בארץ שהמון חברות יברחו מישראל לארה"ב כי מס החברות שם כבר היה שווה לישראל, כי יש כאמור בארה"ב 'הרבה מעבר' לתת לתאגידים.

קיראו עוד ב"גלובל"

"טראמפ הוסיף גם כל מיני חקיקות מסביב שחייבו את התאגידים שהמרכזים שלהם היו מחוץ לארה"ב לחזור לארה"ב כי לא ייתכן שהם ירוויחו את הכסף שלהם מחוץ לארה"ב והחברות נשארו בסוף בארץ".

אז על פניו נראה ששינוי המס בארה"ב לא ישפיעו על החברות הישראליות ולא יגרמו לשינויים במקום הקמתן. למעשה, ישראל הופכת לאטרקטיבית יותר מבעבר ושיעור המס בה נמוך מאשר בארה"ב, אם כי בערך באותה הסביבה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שיורידו מס (ל"ת)
    עידו 13/04/2021 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כספי 12/04/2021 18:20
    הגב לתגובה זו
    כנראה שבנק ישראל הולך לשלם על זה.
  • 1.
    סינגפור 12/04/2021 18:16
    הגב לתגובה זו
    הבטיח להם הורדת מיסים והם נפלו בפח . אם המס יעלה בארהב ללא ספק גם פה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


גיימינג משחקים וידאו
צילום: Istock

הדור הבא של משחקי הווידאו נבנה באמצעות בינה מלאכותית

מודלי עולם מבוססי AI חודרים לליבת תעשיית הגיימינג, מקצרים תהליכי פיתוח, משנים את עבודת המפתחים ומציבים אתגרים חדשים לענף של 190 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית מתחילה לחדור לעומק תעשיית משחקי הווידאו, עם הופעתם של מודלים חדשים המסוגלים לייצר סביבות תלת־ממד אינטראקטיביות. במוקד השינוי עומדים מה שמכונים “מודלי עולם” - מערכות AI שנועדו לדמות את המציאות הפיזית ולפעול בתוכה. בניגוד לכלי בינה מלאכותית קודמים, שהתמקדו בטקסט, תמונה או וידאו, המודלים החדשים מייצרים מרחבים דינמיים שבהם ניתן לנוע, לפעול ולהגיב בזמן אמת.


חברות מחקר ופיתוח מובילות, ובהן DeepMind של גוגל, לצד יזמים פרטיים וסטארט־אפים עתירי הון, רואים במשחקי הווידאו קרקע ניסוי אידיאלית. הסיבה לכך היא השילוב בין מורכבות טכנולוגית גבוהה לבין סביבה מבוקרת יחסית, שבה ניתן לבדוק יכולות מתקדמות מבלי להתמודד עם רגולציה כבדה.


תעשייה של 190 מיליארד דולר בשנה

לפי הערכות, מדובר בתעשייה שמגלגלת קרוב ל־190 מיליארד דולר בשנה, עם קהל גלובלי רחב וצמא לחדשנות. עבור חברות AI, מדובר בהזדמנות להטמעה מהירה של טכנולוגיות חדשות בקנה מידה מסחרי. כבר כיום נעשה שימוש בבינה מלאכותית ליצירת רכיבים שונים במשחקים, כגון דמויות, טקסטורות ונופים. אולם מודלי העולם מרחיבים את השימוש הזה ומאפשרים יצירה שלמה של סביבות משחק, ולא רק של אלמנטים בודדים בתוך עולם קיים.


מנהלים באולפני משחקים מדווחים כי השימוש בכלים מבוססי AI האיץ משמעותית את קצב הפיתוח. לדבריהם, תהליכים שארכו חודשים התקצרו לשבועות, ולעיתים אף ימים, מה שמאפשר להוציא לשוק משחקים מהר יותר או לבצע יותר ניסויים בשלב הפיתוח.


הטכנולוגיה מחלחלת גם לשיתופי פעולה בין תעשיית המשחקים לעולמות תוכן אחרים. דמויות מוכרות מזיכיונות קולנועיים וטלוויזיוניים הופכות לדמויות אינטראקטיביות בתוך משחקים, המסוגלות להגיב לשחקן בשיחה חיה ולא לפעול רק לפי תסריט קבוע מראש. במקביל, חברות AI משקיעות בפיתוח מודלים שיוכלו להשתלב ישירות במנועי המשחק המרכזיים, כמו Unity ו־Unreal. גורמים בתעשייה מעריכים כי מנועי המשחק עצמם יידרשו לעבור התאמות משמעותיות, כדי לתמוך בתוכן שנוצר בזמן אמת ולא רק בקבצים מוכנים מראש.


ההשפעה על שוק העבודה בענף המשחקים