מנהל רשות המסים ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

האם מס החברות העולה בארה"ב ישפיע על ישראל?

המומחים הישראלים טוענים כי ההשפעה על השוק הישראלי - זניחה; המס בארה"ב הפך להיות גבוה מאשר ישראל, אבל באותה "הסביבה"; וגם - האם צפויה העלאת מסים גם בארץ?
לימור זילבר | (3)

ההודעה על העלאת מס החברות בארה"ב הצליחה להדאיג גם את המשקיעים הישראלים לגבי ההתפתחות הצפויה בהמשך וההשפעה על החברות הישראליות. בתחילת החודש הודיעה ג'נט ילן, שרת האוצר על שיטת המיסוי החדשה של ממשלת ארה״ב, הכוללת שינויים מהותיים בשיטת מיסוי החברות בדגש על  העלאת מס החברות הפדרלי שעומד כיום על 20%, לאחר שטראמפ הוריד אותו בזמן כהונתו (לכתבה המלאה). בנוסף, יעלה המס המינימלי על תאגידים אמריקאים ל-21% ויחושב על בסיס שונה מהנהוג כיום,  בשינוי חקיקה שמטרתו היא להרתיע חברות מלהחזיק רווחים במקלטי מס (לכתבה המלאה). המס האפקטיבי בארה"ב צפוי לעלות ל-25% ומעלה. בארץ שיעור מס חברות הוא 23%, אך רוב ההערכות הן שתהיה העלאת מס בהמשך - זה ממש לא בטוח, יש תאוריה שטוענת שדווקא הורדת מסים תזניק את המשק ואף תעלה את היקף המס הכולל (בכסף) יותר מאשר העלאת מסים; ועדיין - רוב ההערכות הן שתהיה העלאת מס כשכבר עכשיו יש דיונים פנימיים בעניין ברשות המסים המנוהלת על ידי ערן יעקב.   

מה ההשלכות של העלאת המס בארה"ב על ישראל?  

"העלאת מס החברות האמריקאי לא תשפיע באופן מהותי על מה שקורה בישראל, אולי ייתכן שהיא אפילו תשפר את מס החברות הישראלי והוא אולי יהפוך לזול יותר מאשר מקבילו האמריקאי. אמרה ל"ביזפורטל" עו"ד טלי ירון אלדר, מומחית מס ושותפה במשרד ירון אלדר פלר ושות' ולשעבר נציבת מס הכנסה. "אבל צריך לזכור שאנחנו באותה סביבת מס, כאשר בבסיס, מס החברות בישראל עומד 23% ובארה"ב יעלו  את המס מ-20% ל-25%".

אז חברות ההיי-טק לא יברחו מהארץ?  "העלאת המס לא באמת משפיעה או לא יכולה לשנות מהותית לגבי חברות ההיי-טק הפעילות בישראל, שהעידוד והתמריץ שלהן לפעול בישראל מגיע מחוק עידוד השקעות הון שמקבע את מס החברות לחברות לדוגמא מסקטור ההיי-טק והפיתוח שממשלת ישראל מעוניינת מאוד שיישארו בארץ ויגיעו גם חברות נוספות. מכיוון שמס החברות המוכל עליהן לא יעלה ויישאר בטווח שבין 6%-17% בישראל, תלוי במיקום הגיאוגרפי ועדיין הוא נמוך משמעותית ממס החברות בארה"ב, אז לחברות ההייטק יש אינטרס להישאר בארץ"

ירון-אלדר מוסיפה כי "במידה ויחליטו להעלות את מס החברות בארץ, מי שיושפע  מהמהלך הזה, הן התעשיות היותר מסורתיות או הפעילות היותר מסורתית שהיא מקומית ולא נכנסת לחוק עידוד השקעות הון וחשופה בעצם לכל שינוי שעושה המחוקק בארץ".

"להערכתי - העלאת מס החברות בארה"ב לא תגרום לשינוי משמעותי והוא לא יורגש בישראל מהסיבה הפשוטה: מס חברות של 23% בישראל מול 25% בארה"ב, הוא טוב יותר" אומר ל"ביזפורטל" עו"ד הראל פרלמוטר, שותף וראש מחלקת מיסוי במשרד ברנע. "אנשים ינסו לחשוב אם המס הנמוך היה זרז להעתיק את פעילות החברה שלהם לארה"ב. אם לפניכן המס בארה"ב היה נמוך יותר ושם היה הכסף וגם הלקוחות, ייתכן  ועכשיו יהיו אדישים יותר לענייני המס וההפרש הזניח בין מס החברות לא יהיה סיבה מספקת כדי לעבור מדינה. אם צריך למכור בארה"ב - החברות יהיו בארה"ב והיו שם גם כשמס החברות היה 35% לפני שטראמפ הוריד אותו ל-20%. אם סטראטאפיסט רוצה לעשות אקזיט, הוא יעביר את החברה שלו לפני המכירה לאמריקה, כי שם הכסף ושם הלקוחות".

ומה המגמה בעולם? ובישראל? "בארה"ב העלו את מס החברות רק ב-5% וזה עדיין הרגיז את החברות האמריקאיות, מכיוון שקיימת מגמה עולמית של הורדת מסים, לפי התאוריה הכלכלית - כשהמיסוי יורד, הרווחה של הציבור עולה והצריכה עולה וסכום המס בהתאמה שתגבה המדינה יעלה, כי אנשים צורכים יותר ומרוויחים יותר" אומר פרלמוטר. 

"בישראל אגב, הייתה תוכנית מס חברות להפחתת המס- שעד לשנת 2016 המס ירד ל-18%. בארץ הירידה נעצרה  ב-23%".

"העלאת מס החברות עכשיו קרתה בהקשר ישיר להורדה שטראמפ עשה במהלך כהונתו. המסים היו מאוד גבוהים ולכן הרבה חברות אמריקאיות גדולות העבירו את המרכזים שלהן מחוץ לארה"ב ואירלנד מאוד נהנתה מהגעה  של חברות כמו גוגל ופייסבוק שנדדו החוצה מארה"ב. הנדידה הייתה בגלל שמס החברות הפדרלי היה 35% - מאוד גבוה עבור תאגידים". מוסיף ואומר פרלמוטר. "כשטראמפ הוריד את המס, שנחתך כמעט בחצי, היה חשש בארץ שהמון חברות יברחו מישראל לארה"ב כי מס החברות שם כבר היה שווה לישראל, כי יש כאמור בארה"ב 'הרבה מעבר' לתת לתאגידים.

קיראו עוד ב"גלובל"

"טראמפ הוסיף גם כל מיני חקיקות מסביב שחייבו את התאגידים שהמרכזים שלהם היו מחוץ לארה"ב לחזור לארה"ב כי לא ייתכן שהם ירוויחו את הכסף שלהם מחוץ לארה"ב והחברות נשארו בסוף בארץ".

אז על פניו נראה ששינוי המס בארה"ב לא ישפיעו על החברות הישראליות ולא יגרמו לשינויים במקום הקמתן. למעשה, ישראל הופכת לאטרקטיבית יותר מבעבר ושיעור המס בה נמוך מאשר בארה"ב, אם כי בערך באותה הסביבה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שיורידו מס (ל"ת)
    עידו 13/04/2021 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כספי 12/04/2021 18:20
    הגב לתגובה זו
    כנראה שבנק ישראל הולך לשלם על זה.
  • 1.
    סינגפור 12/04/2021 18:16
    הגב לתגובה זו
    הבטיח להם הורדת מיסים והם נפלו בפח . אם המס יעלה בארהב ללא ספק גם פה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.