תוכנית המיסוי החדשה של ארה״ב: העלאת מס חברות, ופגיעה במקלטי מס
שרת האוצר האמריקאית, ג׳נט ילן, הציגה הערב את שיטת המיסוי החדשה של ממשלת ארה״ב, ולדבריה יגייסו כ-2.5 טריליון דולר במהלך 15 השנים הקרובות. ילן ביצעה שינויים מהותיים בשיטת מיסוי החברות, הכוללים קביעת מס מינימלי לעשרות חברות שאינם משלמות מיסים בארה״ב, לצד הגברת הביקורת ואכיפת הרשויות. ״הגישה הנכונה למיסוי חברות מחייבת שמירה על התחרותיות תוך הגנה על בסיס מס החברות... היום אנחנו נכשלים בשני הסעיפים״, נכתב בדו״ח שפרסמה ילן.
ילן הציגה לעיתונאים את ההיסטוריה הכלכלית של ארה״ב, ושיקפה כיצד רווחי החברות יורדים ומופנים בעיקר עבור שכר מנופח, כיצד החברות הגדילו את השורה התחתונה באמצעות מקלטי מס, וכיצד צנחה איכות ביקורת החברות. הפרסום מגיע לאחר ששרת האוצר הצהירה כי היא פועלת עם מדינות ה-G20 למען הסכם שיקבע שיעור מס חברות מינימלי שיכול ״לעצור מרוץ את המירוץ לתחתית בן ה-30״.
שרת האוצר הוסיפה כי ההבטחה להשקעות עצומות בארה״ב, לאחר הפחתת המס הרפובליקנית בשנת 2017, לא התממשו. במקום זאת, הקיצוץ בעידן טראמפ הוביל לירידה דרמטית בהכנסות ממיסים ביחס לתמ״ג, והוסיפה כי הרפובליקנים סיפקו תמריצים מתמשכים שהניעו את החברות להעביר את הרווחים לחו״ל. ״ההכנסות ממיסוי בארה״ב כבר נמצאות ברמות שפל, וככל שהם ימשיכו לרדת יהיה לנו פחות כסף להשקיע בכבישים, גשרים ומו״פ״ אמרה.
תוכנית האוצר תוריד מגוון של הקלות מיסוי לתעשיית הדלקים, מהלך שיגדיל את ההכנסות ב-35 מיליארד דולר על פני 10 שנים. הוא יוחלפו בתמריצי מיסוי לאנרגייה ירוקה, כולל לרכבים חשמליים ומכשירים חשמליים יעילים אנרגטית. העלאת מיסים, תעלה את המס המינימלי על תאגידים אמריקאים ל-21%. כמו כן שיעור המס יחושב על בסיס Country by Country Report (יCbCR)- שיטה המחייבת את החברות לפרוס בדו״ח כולל את הפעילות העסקית של החברות בנות. מטרת שינוי החקיקה היא להרתיע חברות מלהחזיק רווחים במקלטי מס- בעולם בו חברות הופכת יותר ויותר לענקיות וגלובליות, ושם המשחק הוא מיזוגים ורכישות, שלטונות המס נותרים עם הידיים כבולות.
- שרת האוצר של ארה"ב נוחתת בסין. האם היא מסוגלת לאחות את קרע "המלחמה הטכנולוגית"?
- הבשורה האמיתית של פאוול: ההתייצבות לטובת המערכת הבנקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההתאוששות הכלכלית המהירה, לצד המשך הירידה בשיעור המובטלים העלו את האינפלציה לרמה של 1.7%, ובקצב הזה כבר בעוד מספר חודשים מדד המחירים לצרכן יעבור את הצפי של הפד לתום שנת 2021, 2.4%. הפד העלה את התחזיות לצמיחה לכלכלית, וצופים כי תוצר החציוני יצמח בכ-6.5% לעומת צפי של 4.2% בדצמבר.
- 7.שהמניותואג"ח לא ייפל 08/04/2021 13:05הגב לתגובה זובועת ענק , עם מכפילים מטורפים , חסרי כל אחיזה בתורות כלכליות
- 6.אזרח 08/04/2021 11:52הגב לתגובה זוטרמפ עשה מהלכים נכונים לחזק את שוק העבודה, והדמוקרטים פשוט בילדות עמוק משמידים כל ניסיון להחזיר את אמריקה לחוזקה. פשוט דבילים ומאוד עצוב.
- עוד אחד שתומך בפסיכופט טראמפ שגרם נזק לארה"ב. (ל"ת)כ 08/04/2021 14:04הגב לתגובה זו
- אלמוני 15/09/2021 05:48רק אז תפרסם טוקבק.
- 5.לימור 08/04/2021 07:38הגב לתגובה זונשמעת כמו יאיר לפיד הם יעלו מס ויעלו את ההכנסות .....וכולם יחיו מאושרים העלות מס חונקות את הכלכלה זה הוכח כבר 100 שנה והתוצאה זה ירידה בהכנסות ל15 שנה ,לא עליה דמיונית שלא יקרה לארצות הברית יש בעיה הם מוציאים 1.5 טריליון יותר ממה שיש להם כל שנה זה בלי הקורונה שזרקו 5 טריליון דולר מהליקופטרים והחוב שלהם לא נתפס שום העלת מס דמיונית לא תפתור את הבעיה מעניין מה היא שתתה לפני הנאום שהוא מתקתק ונפלא ומלא הזיות
- 4.ילן ופישר 08/04/2021 06:41הגב לתגובה זויש רק בועת נדלן מיסים ועוד מיסים . גועל נפש
- 3.היא אמרה שתוריד מס (ל"ת)לפני יומיים 07/04/2021 23:13הגב לתגובה זו
- 2.הנגידים 07/04/2021 21:45הגב לתגובה זודואגים לעשירים ומנפחים את נכסיהם
- 1.אנונימי 07/04/2021 21:10הגב לתגובה זוטפילים ששואבים מהציבור על ידי תחכום פיננסי סכומים אדירים, אני מניח שיהיו תגובות על סוציאליזם קומיניזם, במקום לבקש תחרות הוגנת ושוויון במיסים לכולם, אנשים מעדיפים שייתנו לטפילים עוד כסף על חשבון האדם העובד.
- בני 07/04/2021 22:08הגב לתגובה זופגיעה בעורק הראשי של היצור הכלכלי החזק ביותר בכל הזמנים. פגיעה בכלכלה האמריקאית. מה שהיא מתכננת זה חורבן על ושעבוד, הדרך לאינפלציה או נפילת מטבע הדולר תגיע מהר מהצפוי. היא שתולה של ממשלות במזרח ומקדמת תוכנית שתמוטט את ארהב, תעצים את בריחת החברות ואז עם בריחת החברות תגיע האבטלה ועם האבטלה יגיע המיטוט. ואז הליקופטר של כסף כבר לא יעזור. יהיה זול יותר מנייר טואלט.
- אני חוזר לארץ.מס אני לא משלם חוזר כבר מחר (ל"ת)צרנוחה 07/04/2021 21:51הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
