אלביט מערכות: עקפה את צפי האנליסטים בהכנסות ובשורה התחתונה
אמנם רבעון חלש לאלביט, עם עליה קלה בהכנסות ומנגד ירידה של 9% ברווח התפעולי, אך היא מסיימת את השנה בעליה של 2.7% ברווח התפעולי ועליה של 7% בשורה התחתונה. נשיא אלביט בצלאל מכליס: "צבר ההזמנות (שעלה ב-10%) מספק לנו ביטחון באשר לפוטנציאל העתידי של החברה
אלביט מערכות חברת אלביט מערכות 1.18% הדואלית מדווחת על הכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2020 של כ-1.378 מיליארד דולר, לעומת 1.322 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של שנת 2019, ועלייה של 4% - גבוה מכ-1.33 מיליארד דולר על פי צפי האנליסטים. הרווח התפעולי Non-GAAP ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-113.8 מיליון דולר לעומת כ-125.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 9%.
הרווח הנקי Non-GAAP המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-105 מיליון דולר (רווח למניה של 2.38 דולר), בהשוואה לרווח של 109.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (רווח למניה של 2.47 דולר), ירידה של כ-4% אך גבוה מצפי האנליסטים שעמד על 1.93 דולר למניה.
בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "הצמיחה בצבר ההזמנות שלנו בשיעור של 10% בהשוואה לסוף שנת 2019 מבטאת ביקוש מתמשך למערכות ולשירותים שלנו מצד לקוחותינו. אני שבע רצון מהביצועים התפעוליים שלנו בשנה מאתגרת זו, ובייחוד מהשיפור בתזרים המזומנים. צבר ההזמנות מספק לנו ביטחון באשר לפוטנציאל העתידי של החברה".
עליה של 2.7% ברווח התפעולי ל-2020, עליה של 7% ברווח הנקי
הכנסות לשנת 2020 הסתכמו ב-4.663 מיליארד דולר לעומת 4.508 מיליארד דולר ב-2019, עליה של כ3% - וגבוה מצפי אנליסטים של 4.62 מיליארד דולר. על פי החברה, התחומים העיקריים שתרמו להכנסות החברה היו תחום המערכות המוטסות ותחום מערכות היבשה. הגידול במכירות המערכות אלקטרואופטיות נבע בעיקר ממכירות של ENV.
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי Non-GAAP לשנת 2020 הסתכם בסך של כ- 390.1 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי בסך 379.7 מיליון דולר ב-2019, עליה של כ-2.7%. הרווח הנקי לשנת 2020 Non-GAAP המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם ב-318.5 מיליון דולר (רווח של 7.2 דולר למניה), בהשוואה ל-297.8 מיליון דולר אשתקד (רווח של 5.38 למניה), עליה של כ-7% - וגבוה מצפי האנליסטים שעמד על 6.26 דולר למניה.
מה האנליסטים צופים קדימה?
על פי האנליסטים, בשנת 2021 אלביט צפויה להכניס כ-4.78 מיליארד דולר, ולרווח למניה של 6.85 דולר למניה.
צבר ההזמנות גדל ב-10%
צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף 2020 הסתכם ב-11 מיליארד דולר, לעומת צבר של 10 מיליארד דולר בסוף 2019. כ-65% מצבר ההזמנות של החברה נובע מהזמנות מלקוחות מחוץ לישראל, וכן כ-65% מצבר ההזמנות מתוכנן לביצוע במהלך השנתיים הקרובות.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בשנת 2020 הסתכם ב-278.8 מיליון דולר, לעומת כ-53.3 מיליון דולר ב-2019.
הכנסות לפי אזורי פעילות
על פי הדוחות, הגידול בצפון אמריקה נבע בעיקר כתוצאה מגידול במכירות מערכות מוטסות וממכירות מוצרים של ENV. הגידול במכירות בישראל נובע בעיקר ממכירות תעש שנרכשה בשנת 2018. הקיטון באסיה-פסיפיק נבע בעיקר כתוצאה ממכירות נמוכות יותר של רדיו ומערכות מוטסות.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
את שנת 2021 פתחה אלביט עם מומנטום חיובי של מספר חוזים חדשים, כשהאחרון הוא חוזה של 300 מ' דולר' למל"טים עם מדינה באסיה ל-5 שנים לאספקת מטוסים ללא טייס (מל"ט) מסוג הרמס 900.
לפני כן הודיעה החברה על זכייה בשני חוזים בהיקף של 128 מיליון דולר לתקופה של שלוש שנים לאספקת מערכות הגנה אקטיבית וכוונות מפקד אלקטרו-אופטיות לצבא הולנד; לצד זכייה בחוזה לאספקת נגמ"שים מסוג VBTP לצבא יבשה של מדינה באסיה-פסיפיק
בינואר דיווחה החברה על חוזה של 170 מיליון דולר לאספקת טנקים למדינה באסיה-פסיפיק לתקופה של שלוש שנים לאספקת טנקים קלים מסוג סברה.
לפני כן חתמה החברה על חוזה לכלי שיט בלתי מאוישים למדינה באסיה-פסיפיק בהיקף שאינו מהותי. עוד קודם לכן, חברה בת באנגליה זכתה בחוזה בהיקף של כ-166 מיליון דולר (כ-123 מיליון ליש"ט) ממשרד ההגנה הבריטי,
החברה גם זכתה בתחרות הבינלאומית להקמת מרכז לאימוני טיסה עבור חיל האוויר היווני ותפעולם לאורך 20 שנה, הצדדים יתקדמו במו"מ לקראת חתימה על חוזה בהיקף 1.7 מיליארד דולר. מדובר בחוזה הרכש הביטחוני הגדול ביותר שייחתם בין ישראל ויוון. יום לאחר מכן, זכתה החברה בחוזה של 24 מיליון דולר לאספקת מחשבים טקטיים לצבא הולנד.
- 5.משקיע 24/03/2021 12:39הגב לתגובה זוהאם זו חברה דועכת?
- 4.נפיח 24/03/2021 11:57הגב לתגובה זוכל פעם אני מנסה וכלפעם מתאכזב מחדש.היא מדשדשת בחודשים האחרונים היא ה קצת אבל זה לא ברמת העיסקאות והדיווחים שלה
- 3.תכלס 24/03/2021 10:49הגב לתגובה זואחרי פקיעת האופציות סוף החודש יגיע התפוצצות למעלה בניר!!
- 2.Cr 24/03/2021 10:23הגב לתגובה זומי מטפל בנייר על בסיס יומי.למה הלונגיסטים לא מפרקים אותו לחתיכות וממשיכים למעלה...איזה הנייר בזיון פח אשפה..
- חכם חנוכה 24/03/2021 11:55הגב לתגובה זואכן הזייה ! חברה כל כך מוצלחת ששומרת על צוואר הזמנות אבל בבורסה אכזבה ענקית. מתי שהוא בעתיד הקרוב זה חייב להשתנות
- 1.וזה עוד לפני העסקים עם האמירויות..... (ל"ת)בצאלאל 24/03/2021 08:53הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
