נגמש CV 90, אלביט מערכות
צילום: אלביט מערכות

אלביט מערכות: זכייה בשני חוזים בהיקף של 128 מיליון דולר

החברה חתמה על חוזה לתקופה של שלוש שנים לאספקת מערכות הגנה אקטיבית וכוונות מפקד אלקטרו-אופטיות לצבא הולנד; לצד זכייה בחוזה לאספקת נגמ"שים מסוג VBTP לצבא יבשה של מדינה באסיה-פסיפיק
איתן גרסטנפלד | (2)

חברת אלביט מערכות 2.21%  מדווחת על זכייה בשני חוזים בהיקף כולל של כ-128 מיליון דולר. במסגרתו, יספקו לצבא הולנד מערכות הגנה אקטיבית וכוונות מפקד אלקטרו-אופטיות, ונגמ"שים מסוג VBTP לצבא יבשה של מדינה באסיה-פסיפיק.

החברה זכתה בחוזה בהיקף של כ-82 מיליון דולר מחברת BAE Systems Hägglunds לספק לצבא הולנד מערכות הגנה אקטיבית וכוונות מפקד אלקטרו-אופטיות. החוזה יבוצע על פני תקופה של ארבע וחצי שנים.

 

במסגרת החוזה וכחלק מתוכנית המודרניזציה בהובלת BAE Systems Hägglunds, אלביט מערכות תצייד רכבי קרב משוריינים מסוג CV90 של צבא הולנד במערכות ההגנה אקטיביות מסוג חץ דורבן ובכוונות מפקד מסוג Commander Open Architecture Panoramic Sights  (“COAPS”). חץ דורבן הנה מערכת קלת משקל העושה שימוש בחיישנים אופטיים, מכ"מי מעקב, משגרים ואמצעי נגד בכדי לנטרל איומים במרחק בטוח עם נזק שיורי זניח. COAPS הנה כוונת מפקד מודולרית, בעלת ייצוב דו-צירי, המאפשרת חישובי בקרת אש והרכשת מטרות בטווחים ארוכים, ביום ובלילה, במצבים נייחים ובתנועה. 

 

לצד זאת דיווחה החברה, כי זכתה בחוזה בסך כ-46 מיליון דולר לספק נושאי גייסות משוריינים ("נגמ"שים") 6X6 מסוגVBTP  לצבא יבשה של מדינה באסיה-פסיפיק. החוזה יבוצע במהלך תקופה של שלוש שנים.

 

בתור הקבלן הראשי, אלביט מערכות תספק נגמ"שים גלגליים 6X6 מסוג VBTP אשר פותחו על ידי Iveco Defence Vehicles  במשותף עם צבא ברזיל. הנגמ"שים יהיו מצוידים בצריחים של אלביט מערכות ובמגוון תתי-מערכות מתוצרת החברה, לרבות מערכות אלקטרוניות לנהיגה ולייצוב, מערכות בקרת אש, מערכות לניהול קרב מסוג TORCH-XTM, מערכות רדיו תוכנה מסוג E-LynXTM , כוונות תותחן ומפקד וכן מערכות תומכות חיים.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חגחג 07/02/2021 17:02
    הגב לתגובה זו
    בסוף היא תשלים את הפער.החוזה ביוון הוא הבוננזה האמיתי שלה.אין לי ספק שחוזים יגיעו בלי סוף לאלביט האזור מתחמם שוב עם ביידן ואלביט תהיה בהחלט עמוסה בעבודה.
  • 1.
    לא מבין למה המניה לא טסה (ל"ת)
    פז 07/02/2021 11:28
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?