לאחר 25 שנה של עיכובים - התעשייה האווירית בדרך להנפקה
ועדת השרים להפרטה בראשות השר דוד אמסלם אישרה היום (ה') מהלך של הנפקת מניות מיעוט התעשייה האווירית - מהלך אותו החלה רשות החברות לקדם לפני כ-25 שנים. המהלך צפוי להתבצע במחצית הראשונה של 2021.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הביטחון, בני גנץ תמכו במהלך והוא הובל על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, הראל לוקר ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל.
ההנפקה הצפויה התאפשרה לאחר שוועד עובדי החברה הסיר את התנגדותו למהלך בתמורה להבנות עם משרד האוצר לגבי ביטול הדרישה להחזר כספים מצד אלפי עובדים שזכו לשכר גבוה מדירוג השכר הממשלתי.
התעשייה האווירית היא חברה עסקית, אחת היצואניות הגדולות במשק (מכירות שנתיות של כ-14 מיליארד ש"ח, מהם כ-10 מיליארד ש"ח ליצוא לכ-90 מדינות ברחבי העולם), הפועלת בשוק בינלאומי תחרותי ביותר (שוק ה-Aerospace & Defense) בו פועלות חברות ענק כבואינג, לוקהיד מרטין ועוד. ברוב החברות הבולטות בתחומי פעילות החברה אין אחזקה ממשלתית ורובן חברות נסחרות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות התעשייה האווירית עברה מהפך עסקי ובמסגרתו הציגה רווחי שיא וצמיחה, על אף משבר הקורונה. בכ די להמשיך מגמה זו וביסוס המשך צמיחתה של החברה ולהתמודד עם האתגרים העומדים בפניה בטווח הבינוני והארוך, יש צורך בהשקעה מתמדת במחקר ופיתוח, כניסה לשווקים חדשים, ורכישת חברות. כמו כן, נדרשת יכולת תחרותית לקלוט מועמדים איכותיים בלוחות זמנים קצרים ולקדם עובדים לרמות שכר תחרותיות בשוק. ההנפקה תשרת מטרות אלה ותרחיב את אפשרויות המימון של החברה.
שר הביטחון, בני גנץ: "אני מברך על ההחלטה שהתקבלה לאחר עבודת מטה נרחבת תוך כדי שהבאנו לאיזון בין הצורך לקדם את התעשייה האווירית והתנהלותה העסקית מול השווקים בעולם ובין השמירה על יכולותיה והאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל והאמצעים שברשותה. המשאבים שייכנסו מרכישת מניות החברה, יושקעו ברובם בתוכנית פיתוח שתקדם את החברה ותביא להעסקה של מאות ואלפי עובדים בעתיד- דבר הכרחי בייחוד על רקע משבר הקורונה. במקביל, פעלנו גם בכדי שבמסגרת המהלך יישמרו סודות המדינה והתהליכים הרגישים המתקיימים בתוך החברה . משרד הביטחון בראשותי ימשיך ללוות את התהליך ולוודא שהוא נעשה באחריות, ביעילות ותוך שהוא משרת את צורכי הביטחון, הכלכלה והמשק של מדינת ישראל."
ראש רשות החברות הממשלתיות, ינקי קווינט: "אני מברך על אישור ההנפקה. עברנו אבן דרך משמעותית ביותר בדרך לשיפור וייעול החברה. המהלך קרם עור וגידים רק בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן בין רשות החברות, משרד הביטחון בראשות מנכ"ל המשרד, אמיר אשל, יו"ר החברה, הראל לוקר, ארגון העובדים בראשות יאיר כץ, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, הממונה על השכר קובי בר נתן, הממונה על התקציבים יוגב גורדוס ועוד רבים נוספים".
- הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר: "הנפקת החברה היא המשך טבעי ומתבקש למהפך העסקי שהחברה חווה בשנים האחרונות ולתוצאות הכספיות המצוינות אליהם הגענו בשנתיים האחרונות. ההנפקה תהיה בשורה לעובדי החברה, ממשלת ישראל, ושוק ההון ותתרום רבות לחיזוק ביטחון מדינת ישראל וכלכלתה".
- 6.אפי 01/06/2021 14:48הגב לתגובה זועבדו למעלה מ 40 שנה לא יקבלו ואלו שבאו אתמול יקבלו !!! איפה ההגיון ????
- 5.מכרו את העובדים בנזיד עדשים (ל"ת)יאיר כץ 20/11/2020 15:19הגב לתגובה זו
- 4.אורי 20/11/2020 09:11הגב לתגובה זוולכן,הסיכוי שלה להצליח,לא גבוה . חייבים להפריט אותם לחלוטין, או להרוס ולבנות מחדש. איפה כל מפעלי ההסתדרות? הניהול שלהם היה כושל ביותר (יתר סוציאליזים). התעשייה האווירית היא דומה להם, אבל בגלל הגב הכלכלי של הממשלה היא לא התפרקה.
- 3.aa 20/11/2020 00:46הגב לתגובה זוהעובדים ירגישו את ירידת השכר בהמשך רק הליכוד יכול ובראשם בבי
- 2.aa 20/11/2020 00:46הגב לתגובה זוהעובדים ירגישו את ירידת השכר בהמשך רק הליכוד יכול ובראשם בבי
- 1.aa 20/11/2020 00:46הגב לתגובה זואת ירידת השכר בהמשך רק הליכוד יכול ובראשם בבי
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
וול סטריט נגזרים (X)הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
מי זאת CME, מה ההיקף של שוק הנגזרים ולה הוא כל כך חשוב?
התקלה הטכנית בבורסת הנגזרים של שיקגו (CME Group) במהלך יום שישי השחור (Black Friday), לא הייתה אירוע מבודד או שגרתי. היא נגרמה מכשל במערכת קירור במרכז נתונים של חברת CyrusOne באילינוי, מה שהוביל להפסקת מסחר בחוזים עתידיים ואופציות על מגוון נכסים, כולל מדדי מניות, סחורות, מטבעות חוץ (מט"ח) ואגרות חוב (אג"ח). ההפסקה נמשכה כ-10–11 שעות, החל מהלילה של יום חמישי (חג ההודיה בארה"ב) ועד שעות הבוקר של יום שישי, והשפיעה על פלטפורמות כמו EBS למט"ח ו-Globex למסחר אלקטרוני. אף שהשוק היה שקט יחסית בגלל החג, האירוע חשף תלות עמוקה בתשתית יחידה, עם השלכות פוטנציאליות על יציבות הכלכלה הגלובלית.
תלות גדולה בתשתית יחידה
ל-CME Group יש נתח שוק דומיננטי בשוק הנגזרים העולמי, עם פעילות ביותר מ-150 מדינות ומסחר יומי ממוצע של מיליארדי דולרים בחוזים על נכסים כמו נפט WTI, מדד S&P 500 ומטבעות מרכזיים. כשהמערכת נפסקת, אין אלטרנטיבות מיידיות שיכולות לספוג את הנפח המלא. האירוע הדגיש ריכוזיות קיצונית: שוק הנגזרים, ששוויו העולמי עולה על 1,000 טריליון דולר, תלוי בגוף אחד עם תשתית מרכזית. מאמר ב-Financial Times תיאר זאת כתזכורת לכשלים פוטנציאליים במערכות פיננסיות, בדומה לתקלות קודמות כמו זו ב-2014, שבה נפסק מסחר בחוזים חקלאיים.
התקלה מדגימה תופעה מוכרת בעולם התשתיות - מה שמכונה Single Point of Failure (SPOF), נקודת תורפה אחת שכישלונה משבית מערכת שלמה ללא גיבוי. במקרה של שוק פיננסי, כשל פיזי כמו בעיית קירור אינו רק בעיה טכנית, אלא סיכון מערכתי. דיווחים מציינים כי מרכז הנתונים בשיקגו, שמארח את שרתי CME, הפך ל-SPOF קריטי, והכשל גרם להפסקה רחבה במסחר על סחורות, מט"ח ומדדים. זאת בניגוד לשווקים אחרים, כמו בורסת ניו יורק, שבה תקלה ביוני 2024 השפיעה רק על 40 מניות ספציפיות.
לא רק כסף - קושי לאמוד סיכונים וחוסר אפשרות לגידור
חוזים עתידיים ואופציות משמשים גופים רבים - קרנות גידור, חברות תעשייתיות ומשקיעים פרטיים, כדי לגדר סיכונים, כמו תנודות במחירי סחורות, שער ריבית או מטבעות. כשהמסחר מוקפא, אין אפשרות לבצע פעולות כאלה, מה שמגביר חשיפה לתנודתיות פתאומית. למשל, סוחרי נפט או מט"ח שמחזיקים פוזיציות פתוחות עלולים לספוג הפסדים אם מחירים משתנים ללא יכולת התאמה. האירוע גרם לתסכול בקרב סוחרים גלובליים, שדיווחו על בלבול וחוסר יכולת להגיב לשינויים בשוק. בעבר, תקלות דומות הובילו להפסדים ישירים, אך כאן, בגלל השעה השקטה, ההשפעה הייתה מוגבלת יותר.
- האם מסובך יותר באמת טוב יותר? הצצה לקרנות ההשקעה ה"חכמות" שלא תמיד מצליחות
- קרנות ממונפות ואסטרטגיות - האם משתלם לקחת "אקסטרה" סיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האירוע מזכיר שהכלכלה המודרנית אינה וירטואלית לחלוטין; היא תלויה בתשתיות פיזיות כמו שרתים, מערכות קירור, חשמל וגיבויים. CME, שמשתמשת בפלטפורמה אלקטרונית מאז 1992, עברה לשירותי ענן עם גוגל ב-2021, אך עדיין סובלת מנקודות תורפה פיזיות. כשמרכז נתונים מרכזי נופל, שוק גלובלי עלול להקפא, עם השפעה על שווקים מקושרים כמו אסיה ואירופה. דוגמאות מראות כיצד התקלה השפיעה על חוזים עתידיים בוול סטריט, עם עליות קלות לאחר החזרה.
