אינטל. מכרז על תקציב היח"צ
צילום: יח"צ

מניית אינטל איבדה 30% מהשיא, בחברה מגדילים את הרכישות החוזרות

החולשה במניית החברה מול הזינוק של המתחרות כנראה שהכריע את המעסיקה הגדולה ביותר בישראל. החברה הודיעה אתמול על האצת תוכנית הרכישות העצמיות בהיקף של 10 מיליארד דולר
עמית נעם טל | (5)
נושאים בכתבה אינטל שער הדולר

לאחר שמניית החברה ירדה כבר למעלה מ-30% מהשיא בתחילת השנה וכאשר היא מתקשה להתאושש לנוכח התחרות הגדולה מול AMD ואנבידיה. בהנהלת אינטל (סימול:INTC) מבקשים כעת לתמוך במניית החברה בצורה אחרת - הגדלת תוכנית הרכישות העצמית (BUYBACK) ב-10 מיליארד דולר נוספים.  מניית החברה מגיבה בעליות של 1.5%. 

מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, טען אתמול כי "אמנם הסביבה המאקרו כלכלית נותרה לא וודאית, אך מניות אינטל נסחרות כיום הרבה מתחת להערכה שלנו". עם השלמת ההסכמים, יצרנית השבבים צפויה להשלים רכישה של מניות בהיקף של כמעט 17.6 מיליארד דולר במניות מאז שהחלה החברה ברכישות החוזרות באוקטובר 2019. 

הבעיה העיקרית של אינטל כאמור היא התחרות הגדולה. בדוחות האחרונים הציגה החברה תוצאות טובות אך עם תחזית חלשה. אינטל הודיעה יחול עיכוב של כחצי שנה עד הגעתם לשוק של מעבדי מחשב בעובי של 7 ננומטר. וזאת כאשר החברה מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים גם בייצור של שבבים בעובי 10 ננומטר. AMD שתמיד פיגרה אחרי אינטל כבר מייצרת כיום שבבים בעובי של 7 ננומטר ומפתחת טכנולוגיה לשבבים בעובי של 5 ננומטר.

במקביל, המנכ"לית של AMD, ליסה סו, עודדה את המשקיעים כאשר טענה ששני שבבי המחשבים המתקדמים ביותר של החברה (Ryzen ו- EPYC) התקבלו היטב בשוק המחשבים הניידים והשרתים המתקדמים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א 21/08/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    רכישות עצמיות קורות מתוך כוח של החברה ולא מתוך חולשה. חברה שמפחדת על עתידה לא מבזבזת כסף על רכישה עצמית. חברה שמבינה שהמחיר מניה שלה כרגע נמוך+יתרות מזומנים היא חברה שמבצעת רכישה חוזרת.
  • 2.
    חזי 21/08/2020 07:19
    הגב לתגובה זו
    אינטל ב 10 נמ מול 7 נמ של AMD ועוד יכולת הבינה המלאכותית של אינטל בתחרות רק מול המעבד של טסלה במציאות
  • 1.
    שי 20/08/2020 21:11
    הגב לתגובה זו
    או שזה באשראי מההזרמות?
  • צרי 21/08/2020 08:49
    הגב לתגובה זו
    החברה מרוויחה יותר מ-20 מיליארד בשנה! המחיר של המניה בדיחה. אני אוסף.
  • יש להם יותר.. (ל"ת)
    רועי 20/08/2020 21:26
    הגב לתגובה זו
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

עליות בבורסה (גרוק)עליות בבורסה (גרוק)
מעבר לים

למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?

תחזיות המומחים והעיתונים הכלכליים המרכזיים לקטסטרופה שיגרמו המכסים שמופרכות מדד אחר מדד, יחד עם חדשות טובות מחזית הסחר והריבית מעודדים את השוק - מהם גורמי הסיכון שנותרו?

גיא טל |

ביום שישי האחרון התפרסם באיחור מדד המחירים לצרכן לחודש הקודם, ולמרות שהוא הוכיח בבירור שהאינפלציה עדיין כאן ואף חזרה למעל הרף הסימבולי של 3%, המשקיעים קיבלו את הנתונים בברכה ומיהרו להמשיך בראלי שמאפיין את השוק בחודשים האחרונים. המדד השנתי היה מעל 3% בפעם הראשונה מאז ינואר השנה, כלומר, בפעם הראשונה מאז שהנשיא טראמפ נכנס לתפקידו, ומדד הליבה עלה בשיעור דומה, עדיין אחוז שלם מעל היעד. אז מה הסיבה לשמחה? כמו בדרך כלל במצבים כאלה, השמחה היא שהמצב לא גרוע יותר, שהאינפלציה לא באמת חוזרת לזנק, ושהמכסים לא גורמים לצרות גדולות יותר.

כמה באמת תורמים המכסים? קשה לחשב זאת במדויק, משום שהמדד מפורסם לפי רכיבים שונים, אך לא לפי מקום הייצור של כל מוצר. ישנן קטגוריות שמושפעות יותר מהמכסים, לדוגמה: הלבשה, ריהוט, מוצרי חשמל וכדומה. אלו עלו יותר מהאינפלציה הכללית (כ‑0.7%–0.9% בשיעור חודשי), אולם חלקן היחסי במדד הכולל הוא כ‑4% לריהוט וכ‑2.4% להלבשה - כלומר השפעה מועטת בלבד על המדד הכללי. 
בנוסף, לא כל הבגדים ולא כל הריהוט מיוצרים מחוץ לארצות הברית (למרות שהמכסים משפיעים בצורה עקיפה גם על מחירי המוצרים המקומיים), ויש לקחת בחשבון גם עליית מחירים “טבעית” של כ‑2% בשנה (יעד האינפלציה).
אז כמה באמת תרמו המכסים לאינפלציה הסופית? על פי חישוב לא לגמרי מדויק שערכתי בעזרתו האדיבה של מנוע בינה מלאכותית, ושמקבל אישור ממקומות נוספים, נראה שניתן לייחס כעשירית מהאינפלציה הנוכחית למכסים, כלומר 0.2%–0.3% בחישוב שנתי. זה הרבה או מעט? כנראה תלוי בפרספקטיבה. מה שבטוח: זה לא סוף העולם, אין לכך השפעה דרמטית על האינפלציה או על הכלכלה, ומדובר בהשפעה חד־פעמית בלבד. מן הצד השני, הבשורה החיובית בדוח האינפלציה האחרון היא המשך התמתנות הלחצים האינפלציוניים בכמה רכיבים אחרים, ובראשם רכיב קורת הגג, הרכיב שמרכיב כ‑40% מהאינפלציה ונמצא ברמתו הנמוכה ביותר זה חמש שנים.


מה אמרו המומחים? 

על רקע דוח אינפלציה נוסף שמפריך את החששות, כמה אמירות שנאמרו אי־אז באפריל נראות כיום, כצפוי, באור מגוחך למדי, לפחות לעת עתה. הנה מה שכתב אדם פוזן, נשיא מוסד פיטרסון המכובד: “ייתכן שנראה מיתון... האינפלציה היא בלתי נמנעת”. ועוד אמר פוזן: “המכסים גורמים לסטגפלציה... זה סטגפלציה. סטגפלציה היא סיוט כלכלי”.
ג’סטין וולפרס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מישיגן, אמר: “המכסים הם נזק כלכלי, הם בלתי קוהרנטי ונובעים ממידע שגוי ומשקרים... למרבה הטרגדיה הם ישפיעו לרעה על העובד האמריקאי יותר מכל דבר אחר”.

והרשימה ממשיכה: אריק שרמן, כותב טורים בפורבס, כתב יום אחרי “יום השחרור”: “כלכלנים ומומחים ביחסים בינלאומיים, סחר ותעשייה מזהירים כי הטקטיקה הזו (המכסים) עלולה להוביל לתוצאות חמורות, להביא את האומה לתקופה של סטגפלציה משמעותית המאופיינת בירידה כלכלית, אינפלציה עולה ואבטלה גבוהה”.

בית ההשקעות ג’יי.פי. מורגן הוריד את תחזית הצמיחה ב‑0.3% ל‑1.3% והעלה את הציפיות לאבטלה ל‑5.3% לשנת 2025. מיותר לציין שהמספרים העכשוויים, כחודשים לפני סוף השנה, לא מתקרבים בכלל לאזור חיוג של המספרים שחזו בג'י פי מורגן. ג’יימי דיימון, מנכ״ל הבנק, אמר באפריל: “המכסים של טראמפ יובילו קרוב לוודאי למיתון ולפשיטות רגל של עסקים”.