מחירי הנחושת בשיא היסטורי - למה זה לא בהכרח דבר חיובי?
הנחושת בשיא מחיר, אך לא בזכות הביקושים: כיצד מכסי הסחר של טראמפ שינו את כללי המשחק בשוק הסחורות ושיבשו אינדיקטור כלכלי אמין
מחירי הנחושת, שנחשבו מאז ומתמיד לאחד המדדים האמינים ביותר לחזות מיתון או צמיחה כלכלית, עלולים לאבד מכוחם כאינדיקטור כלכלי בעקבות מדיניות המכסים החדשה של הנשיא דונלד טראמפ. המתכת הגמישה, המשמשת בכל תחומי הבנייה, התשתיות והתעשייה, רשמה השבוע שיא מחיר
היסטורי – אך הפעם, זו אינה בשורה טובה לכלכלה האמריקאית.
חוזים עתידיים לאספקת נחושת במרץ נסגרו ביום שלישי ברמת שיא של 5.18 דולר לליברה, ועקפו את השיא הקודם שנרשם במאי אשתקד. בימים כתיקונם, עלייה כזו במחיר המתכת, המכונה בפי סוחרים
"דוקטור נחושת" בשל יכולתה לאבחן את מצב הכלכלה, הייתה נתפסת כסימן מובהק להתאוששות כלכלית ולהתגברות הפעילות בענפי הבנייה והייצור.
אולם הפעם, הסיבה לעליית המחירים שונה לחלוטין. במקום להצביע על ביקושים גוברים לחוטי נחושת וצינורות, המחירים
הגבוהים משקפים בעיקר את תגובת השוק לאיום המכסים של טראמפ. הנשיא האמריקאי איים להטיל מכס של 25% על יבוא נחושת, וסוחרים הגיבו באגירת מלאים נרחבת של המתכת לקראת "יום השחרור" – ה-2 באפריל, המועד שבו צפויים להיכנס לתוקף רבים ממכסי הסחר החדשים של הבית הלבן.
אנליסטים אינם צופים שמגמת העלייה במחירי הנחושת תימשך לאורך זמן. "מכיוון שמדובר בעיקר במקרה של הקדמת ביקושים, ניתן לצפות שהשפעת המחיר תתהפך בשלב מאוחר יותר," כתבה תו לאן נגויין מקומרצבנק בהערה ללקוחותיה. היא הוסיפה כי ההיפוך צפוי להיות חד אף
יותר אם מדיניות הסחר של טראמפ תכביד על הכלכלה האמריקאית.
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- הנחושת צונחת ב-23% - אחרי מכס ״אוניברסלי״ בגובה 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות הכרייה נהנו מעליות
מניות של חברות כרייה גדולות נהנו מעליות חדות השנה. מניית פריפורט-מקמורן Freeport-McMoran 0.61% עלתה ב-13%
מתחילת 2025, בעוד סאת'רן קופר קורפוריישן Southern Copper Corp 3.06% זינקה ב-12%. תעודות הפיקדון האמריקאיות של ריו טינטו עלו ב-6.8%, ואלו של קבוצת BHP טיפסו ב-2.4%. עם זאת, עליות אלה עלולות להתברר כזמניות אם האנליסטים צודקים
בתחזיותיהם לגבי היפוך המגמה.
הזינוק במחירי הנחושת מתרחש בתקופה שבה משקיעים חוששים שהמכסים החדשים עלולים לעורר התלקחות באינפלציה ולפגוע בצמיחה. אמון הצרכנים האמריקאי צנח החודש לרמתו הנמוכה ביותר מזה יותר מארבע שנים, מה שמעיד על חששות
גוברים בקרב האמריקאים הרגילים.
חלק ממשתתפי השוק אף החלו להשתמש במילה - "מיתון". החיפושים אחר המילה "מיתון" בגוגל הגיעו לשיא של שנים רבות, ומספר האזכורים בעיתונות שולש בהשוואה לינואר, על פי הוול סטריט ג'ורנל. בניגוד לעבר, כאשר עליית
מחירי הנחושת הייתה מעודדת את האופטימיות, הפעם היא דווקא מלבה את החששות.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
