טרי: הביקורת בבנק לאומי לא הייתה חד-פעמית

לדבריו, בכוונת הרשות להגביר את מאמציה לפקח על יועצי ההשקעות בבנקים. השבוע שיגרה הרשות ל-3 בנקים- הפועלים, דיסקונט והמזרחי - מכתבים ובהם דרישה לקבלת פרטים בנושא
דרור איטח |

רשות ניירות ערך דורשת גם מהפועלים, דיסקונט והמזרחי להעביר לידיה עד סוף החודש מידע על פעילות הייעוץ שלהם בקרנות נאמנות. בכוונת הרשות להגביר את מאמציה לפקח על יועצי ההשקעות בבנקים לשם הבטחה כי הם פועלים בהתאם לחוק הייעוץ ולא מעדיפים קרנות של גופים בבעלות הבנק. השבוע שיגרה הרשות לשלושה בנקים ? הפועלים, דיסקונט והמזרחי ? מכתבים ובהם דרישה לקבלת פרטים בנושא.

בשנה האחרונה ערכה רשות ניירות ערך ביקורות בגופים שונים, כולל בגופים בנקאיים. הבולט בין גופים אלה היה בנק לאומי, שנגד כמה מהיועצים העובדים בו אף נפתחה חקירת משמעת. הרשות דורשת עתה משלושת הבנקים שהוזכרו להעביר לידיה נתונים לגבי קרנות ? של חברות קשורות וחברות שאינן קשורות, שנמכרו בשלושת החודשים האחרונים על ידי יועצי ההשקעות בבנק וכן אילו מהן נמכרו בעקבות ייעוץ ואילו לא. הרשות נתנה לבנקים שהות עד יום 7 באפריל להעביר לידיה את הנתונים הללו.

"אנחנו רוצים להעביר כאן מסר ברור", אמר על כך יו"ר הרשות משה טרי, "הביקורת בבנק לאומי לא הייתה חד-פעמית והרשות ממשיכה בפיקוח אקטיבי על עבודת היועצים בבנקים. תפקידנו הוא לאכוף את חוק הייעוץ כך שהיועצים בבנקים יפעלו לטובת הלקוח ללא שיקולים זרים של טובת הבנק. כחלק מהתפישה הזו, ננקוט כל צעד במסגרת סמכותנו על מנת להבטיח את עניינם של ציבור המשקיעים באמצעות יועצי השקעות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.