טרי: הביקורת בבנק לאומי לא הייתה חד-פעמית
רשות ניירות ערך דורשת גם מהפועלים, דיסקונט והמזרחי להעביר לידיה עד סוף החודש מידע על פעילות הייעוץ שלהם בקרנות נאמנות. בכוונת הרשות להגביר את מאמציה לפקח על יועצי ההשקעות בבנקים לשם הבטחה כי הם פועלים בהתאם לחוק הייעוץ ולא מעדיפים קרנות של גופים בבעלות הבנק. השבוע שיגרה הרשות לשלושה בנקים ? הפועלים, דיסקונט והמזרחי ? מכתבים ובהם דרישה לקבלת פרטים בנושא.
בשנה האחרונה ערכה רשות ניירות ערך ביקורות בגופים שונים, כולל בגופים בנקאיים. הבולט בין גופים אלה היה בנק לאומי, שנגד כמה מהיועצים העובדים בו אף נפתחה חקירת משמעת. הרשות דורשת עתה משלושת הבנקים שהוזכרו להעביר לידיה נתונים לגבי קרנות ? של חברות קשורות וחברות שאינן קשורות, שנמכרו בשלושת החודשים האחרונים על ידי יועצי ההשקעות בבנק וכן אילו מהן נמכרו בעקבות ייעוץ ואילו לא. הרשות נתנה לבנקים שהות עד יום 7 באפריל להעביר לידיה את הנתונים הללו.
"אנחנו רוצים להעביר כאן מסר ברור", אמר על כך יו"ר הרשות משה טרי, "הביקורת בבנק לאומי לא הייתה חד-פעמית והרשות ממשיכה בפיקוח אקטיבי על עבודת היועצים בבנקים. תפקידנו הוא לאכוף את חוק הייעוץ כך שהיועצים בבנקים יפעלו לטובת הלקוח ללא שיקולים זרים של טובת הבנק. כחלק מהתפישה הזו, ננקוט כל צעד במסגרת סמכותנו על מנת להבטיח את עניינם של ציבור המשקיעים באמצעות יועצי השקעות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
