המשטרה ביצעה מעצרים בבנק הפועלים בפרשת הלבנת ענק

מעריכה כי בחברת לנאמנות ובסניף ברחוב הירקון בת"א הולבנו מאות מיליוני דולרים שהועברו לישראל על ידי זרים. הבנק: פעלנו לפי החוק כדי למנוע הלבנת הון
דרור איטח |

אושר לפרסום - משטרת ישראל נמסר היום, כי חוקרי היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (היאחב"ל) באגף החקירות והמודיעין עצרו לחקירה לקוחות ויותר מ-20 עובדים של סניף 535 של בנק הפועלים ושל החברה לנאמנות של הבנק. המעצרים מהווים המשך לחקירה סמויה המתנהלת ביאחב"ל מזה כשנה, במהלכה נאספו ראיות לכאורה על ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון על ידי חלק מלקוחות, מעובדי וממנהלי הסניף והחברה לנאמנות.

בבנק ישראל אמרו היום, כי בחקירה זו סייעו הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, וליווה אותה צוות מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

על פי החשד, ההיקף המשוער של הפעילות הלא חוקית עמד על מאות מיליוני דולרים, מול גורמים שונים מארצות שונות. בחקירה נבדקת, בין השאר, האפשרות שפעילויות פיננסיות ואחרות שבוצעו בידי לקוחות ועובדים מסוימים של הסניף והחברה לנאמנות עלולות לעלות כדי הפרה, לכאורה, של סעיף 3(ב) בחוק איסור הלבנת הון בו נקבע: "העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו? העונש הקבוע בסעיף קטן (א) לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב"? לרבות אי מסירת עדכון או פרט החייב בדיווח".

תנ"צ עמיחי שי, מפקד היאחב"ל, הבהיר, כי מדובר בחקירה מורכבת וחוצת גבולות, שמטרתה הפסקת הפעילות הבלתי חוקית ופעולה נחרצת כנגד כל תופעה חריגה של הלבנת הון בישראל.

הנהלת בנק הפועלים הודיעה, כי עם קבלת ההודעה על החקירה בסניף הירקון, הורתה לעובדיה לשתף פעולה באופן המלא ביותר עם החוקרים. כפי שנאמר בהודעת המפקח על הבנקים של בנק ישראל: "בנק הפועלים פעל באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו" ואכן, בנק הפועלים פעל על פי החוק, כדי למנוע הלבנת הון. הנהלת הפועלים מסרה היום, כי היא עוקבת אחרי התפתחות החקירה ותפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל.

המפקח על הבנקים, יואב להמן ציין, כי חקירת המשטרה בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, וביקורות הפיקוח על הבנקים שנערכו בהם במקביל, ממחישים, בארץ ובחו"ל את הפעילות הנרחבת הננקטת בישראל במתואם על ידי כל רשויות האכיפה, יחד עם המערכת הבנקאית, למיגור תופעות חריגות של הלבנת הון.

מאחר שהמערכת הבנקאית מרכזת את עיקר הפעילות הפיננסית בישראל ואת ניהול החשבונות והעברות הכספים, הרי שיש לבנקים אחריות ותפקיד מרכזי במאבק כנגד הלבנת ההון.

המפקח על הבנקים הדגיש, כי המערכת, ככלל, ובנק הפועלים בפרט, פעלו באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו. במסגרת זו, הפיקוח על הבנקים ערך בשנים האחרונות ביקורות בכל הבנקים, על מנת לוודא שהם נערכו כיאות ליישום החוק. תוצאת המאמץ המשותף של הרשויות ושל הבנקים בשנים האחרונות היא, שככלל, הסטנדרטים בישראל בנושא זה הם גבוהים ותואמים את הסטנדרטים הבינלאומיים.

יחד עם זאת, ועל מנת לאתר הפרות חוק, מפירי חוק ופעילויות חריגות, עורכות רשויות האכיפה גם חקירות וביקורות במוקדי פעילות ספציפיים. חקירת המשטרה המתפרסמת היום הינה חלק ממאבק זה בפשע ובהלבנת ההון. גם הפיקוח על הבנקים ערך לאחרונה, במסגרת מהלכי האכיפה, ביקורות בבנקים ובחברות לנאמנות, על מנת לאתר חריגים והפרות במוקדי פעילות שונים של הבנקים. הביקורות שנערכו בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, במקביל לחקירת המשטרה, העלו ממצאים שמסתמנים כחריגים, לכאורה, תוך עקיפת מערך הנהלים והבקרות שהנהיג והטמיע בנק הפועלים. הממצאים הועברו למשטרה תוך כדי התגבשותם, ומשמשים אותה בחקירה.

מהמשטרה ומהפיקוח על הבנקים נמסר, כי כעת, משעברה החקירה לשלב הגלוי, ניתן יהיה להשלים, לאמת ולאשש את ממצאי החקירה הסמויה ואת ממצאי הביקורות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.