המשטרה ביצעה מעצרים בבנק הפועלים בפרשת הלבנת ענק
אושר לפרסום - משטרת ישראל נמסר היום, כי חוקרי היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (היאחב"ל) באגף החקירות והמודיעין עצרו לחקירה לקוחות ויותר מ-20 עובדים של סניף 535 של בנק הפועלים ושל החברה לנאמנות של הבנק. המעצרים מהווים המשך לחקירה סמויה המתנהלת ביאחב"ל מזה כשנה, במהלכה נאספו ראיות לכאורה על ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון על ידי חלק מלקוחות, מעובדי וממנהלי הסניף והחברה לנאמנות.
בבנק ישראל אמרו היום, כי בחקירה זו סייעו הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, וליווה אותה צוות מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
על פי החשד, ההיקף המשוער של הפעילות הלא חוקית עמד על מאות מיליוני דולרים, מול גורמים שונים מארצות שונות. בחקירה נבדקת, בין השאר, האפשרות שפעילויות פיננסיות ואחרות שבוצעו בידי לקוחות ועובדים מסוימים של הסניף והחברה לנאמנות עלולות לעלות כדי הפרה, לכאורה, של סעיף 3(ב) בחוק איסור הלבנת הון בו נקבע: "העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו? העונש הקבוע בסעיף קטן (א) לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב"? לרבות אי מסירת עדכון או פרט החייב בדיווח".
תנ"צ עמיחי שי, מפקד היאחב"ל, הבהיר, כי מדובר בחקירה מורכבת וחוצת גבולות, שמטרתה הפסקת הפעילות הבלתי חוקית ופעולה נחרצת כנגד כל תופעה חריגה של הלבנת הון בישראל.
הנהלת בנק הפועלים הודיעה, כי עם קבלת ההודעה על החקירה בסניף הירקון, הורתה לעובדיה לשתף פעולה באופן המלא ביותר עם החוקרים. כפי שנאמר בהודעת המפקח על הבנקים של בנק ישראל: "בנק הפועלים פעל באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו" ואכן, בנק הפועלים פעל על פי החוק, כדי למנוע הלבנת הון. הנהלת הפועלים מסרה היום, כי היא עוקבת אחרי התפתחות החקירה ותפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל.
המפקח על הבנקים, יואב להמן ציין, כי חקירת המשטרה בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, וביקורות הפיקוח על הבנקים שנערכו בהם במקביל, ממחישים, בארץ ובחו"ל את הפעילות הנרחבת הננקטת בישראל במתואם על ידי כל רשויות האכיפה, יחד עם המערכת הבנקאית, למיגור תופעות חריגות של הלבנת הון.
מאחר שהמערכת הבנקאית מרכזת את עיקר הפעילות הפיננסית בישראל ואת ניהול החשבונות והעברות הכספים, הרי שיש לבנקים אחריות ותפקיד מרכזי במאבק כנגד הלבנת ההון.
המפקח על הבנקים הדגיש, כי המערכת, ככלל, ובנק הפועלים בפרט, פעלו באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו. במסגרת זו, הפיקוח על הבנקים ערך בשנים האחרונות ביקורות בכל הבנקים, על מנת לוודא שהם נערכו כיאות ליישום החוק. תוצאת המאמץ המשותף של הרשויות ושל הבנקים בשנים האחרונות היא, שככלל, הסטנדרטים בישראל בנושא זה הם גבוהים ותואמים את הסטנדרטים הבינלאומיים.
יחד עם זאת, ועל מנת לאתר הפרות חוק, מפירי חוק ופעילויות חריגות, עורכות רשויות האכיפה גם חקירות וביקורות במוקדי פעילות ספציפיים. חקירת המשטרה המתפרסמת היום הינה חלק ממאבק זה בפשע ובהלבנת ההון. גם הפיקוח על הבנקים ערך לאחרונה, במסגרת מהלכי האכיפה, ביקורות בבנקים ובחברות לנאמנות, על מנת לאתר חריגים והפרות במוקדי פעילות שונים של הבנקים. הביקורות שנערכו בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, במקביל לחקירת המשטרה, העלו ממצאים שמסתמנים כחריגים, לכאורה, תוך עקיפת מערך הנהלים והבקרות שהנהיג והטמיע בנק הפועלים. הממצאים הועברו למשטרה תוך כדי התגבשותם, ומשמשים אותה בחקירה.
מהמשטרה ומהפיקוח על הבנקים נמסר, כי כעת, משעברה החקירה לשלב הגלוי, ניתן יהיה להשלים, לאמת ולאשש את ממצאי החקירה הסמויה ואת ממצאי הביקורות.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
מטרו (נת"ע)מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב
פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם
וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.
המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך
כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.
מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד
אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת
הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.
גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.
- פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?
- עבודות המטרו החלו באוזר סבידור בת"א; איך זה ישפיע על התנועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיאום
לקוי ומבנה ניהולי חסר
הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית
מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.
