המשטרה ביצעה מעצרים בבנק הפועלים בפרשת הלבנת ענק
אושר לפרסום - משטרת ישראל נמסר היום, כי חוקרי היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (היאחב"ל) באגף החקירות והמודיעין עצרו לחקירה לקוחות ויותר מ-20 עובדים של סניף 535 של בנק הפועלים ושל החברה לנאמנות של הבנק. המעצרים מהווים המשך לחקירה סמויה המתנהלת ביאחב"ל מזה כשנה, במהלכה נאספו ראיות לכאורה על ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון על ידי חלק מלקוחות, מעובדי וממנהלי הסניף והחברה לנאמנות.
בבנק ישראל אמרו היום, כי בחקירה זו סייעו הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, וליווה אותה צוות מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
על פי החשד, ההיקף המשוער של הפעילות הלא חוקית עמד על מאות מיליוני דולרים, מול גורמים שונים מארצות שונות. בחקירה נבדקת, בין השאר, האפשרות שפעילויות פיננסיות ואחרות שבוצעו בידי לקוחות ועובדים מסוימים של הסניף והחברה לנאמנות עלולות לעלות כדי הפרה, לכאורה, של סעיף 3(ב) בחוק איסור הלבנת הון בו נקבע: "העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו? העונש הקבוע בסעיף קטן (א) לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב"? לרבות אי מסירת עדכון או פרט החייב בדיווח".
תנ"צ עמיחי שי, מפקד היאחב"ל, הבהיר, כי מדובר בחקירה מורכבת וחוצת גבולות, שמטרתה הפסקת הפעילות הבלתי חוקית ופעולה נחרצת כנגד כל תופעה חריגה של הלבנת הון בישראל.
הנהלת בנק הפועלים הודיעה, כי עם קבלת ההודעה על החקירה בסניף הירקון, הורתה לעובדיה לשתף פעולה באופן המלא ביותר עם החוקרים. כפי שנאמר בהודעת המפקח על הבנקים של בנק ישראל: "בנק הפועלים פעל באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו" ואכן, בנק הפועלים פעל על פי החוק, כדי למנוע הלבנת הון. הנהלת הפועלים מסרה היום, כי היא עוקבת אחרי התפתחות החקירה ותפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל.
המפקח על הבנקים, יואב להמן ציין, כי חקירת המשטרה בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, וביקורות הפיקוח על הבנקים שנערכו בהם במקביל, ממחישים, בארץ ובחו"ל את הפעילות הנרחבת הננקטת בישראל במתואם על ידי כל רשויות האכיפה, יחד עם המערכת הבנקאית, למיגור תופעות חריגות של הלבנת הון.
מאחר שהמערכת הבנקאית מרכזת את עיקר הפעילות הפיננסית בישראל ואת ניהול החשבונות והעברות הכספים, הרי שיש לבנקים אחריות ותפקיד מרכזי במאבק כנגד הלבנת ההון.
המפקח על הבנקים הדגיש, כי המערכת, ככלל, ובנק הפועלים בפרט, פעלו באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו. במסגרת זו, הפיקוח על הבנקים ערך בשנים האחרונות ביקורות בכל הבנקים, על מנת לוודא שהם נערכו כיאות ליישום החוק. תוצאת המאמץ המשותף של הרשויות ושל הבנקים בשנים האחרונות היא, שככלל, הסטנדרטים בישראל בנושא זה הם גבוהים ותואמים את הסטנדרטים הבינלאומיים.
יחד עם זאת, ועל מנת לאתר הפרות חוק, מפירי חוק ופעילויות חריגות, עורכות רשויות האכיפה גם חקירות וביקורות במוקדי פעילות ספציפיים. חקירת המשטרה המתפרסמת היום הינה חלק ממאבק זה בפשע ובהלבנת ההון. גם הפיקוח על הבנקים ערך לאחרונה, במסגרת מהלכי האכיפה, ביקורות בבנקים ובחברות לנאמנות, על מנת לאתר חריגים והפרות במוקדי פעילות שונים של הבנקים. הביקורות שנערכו בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, במקביל לחקירת המשטרה, העלו ממצאים שמסתמנים כחריגים, לכאורה, תוך עקיפת מערך הנהלים והבקרות שהנהיג והטמיע בנק הפועלים. הממצאים הועברו למשטרה תוך כדי התגבשותם, ומשמשים אותה בחקירה.
מהמשטרה ומהפיקוח על הבנקים נמסר, כי כעת, משעברה החקירה לשלב הגלוי, ניתן יהיה להשלים, לאמת ולאשש את ממצאי החקירה הסמויה ואת ממצאי הביקורות.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
