המשטרה ביצעה מעצרים בבנק הפועלים בפרשת הלבנת ענק
אושר לפרסום - משטרת ישראל נמסר היום, כי חוקרי היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (היאחב"ל) באגף החקירות והמודיעין עצרו לחקירה לקוחות ויותר מ-20 עובדים של סניף 535 של בנק הפועלים ושל החברה לנאמנות של הבנק. המעצרים מהווים המשך לחקירה סמויה המתנהלת ביאחב"ל מזה כשנה, במהלכה נאספו ראיות לכאורה על ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון על ידי חלק מלקוחות, מעובדי וממנהלי הסניף והחברה לנאמנות.
בבנק ישראל אמרו היום, כי בחקירה זו סייעו הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, וליווה אותה צוות מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
על פי החשד, ההיקף המשוער של הפעילות הלא חוקית עמד על מאות מיליוני דולרים, מול גורמים שונים מארצות שונות. בחקירה נבדקת, בין השאר, האפשרות שפעילויות פיננסיות ואחרות שבוצעו בידי לקוחות ועובדים מסוימים של הסניף והחברה לנאמנות עלולות לעלות כדי הפרה, לכאורה, של סעיף 3(ב) בחוק איסור הלבנת הון בו נקבע: "העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו? העונש הקבוע בסעיף קטן (א) לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב"? לרבות אי מסירת עדכון או פרט החייב בדיווח".
תנ"צ עמיחי שי, מפקד היאחב"ל, הבהיר, כי מדובר בחקירה מורכבת וחוצת גבולות, שמטרתה הפסקת הפעילות הבלתי חוקית ופעולה נחרצת כנגד כל תופעה חריגה של הלבנת הון בישראל.
הנהלת בנק הפועלים הודיעה, כי עם קבלת ההודעה על החקירה בסניף הירקון, הורתה לעובדיה לשתף פעולה באופן המלא ביותר עם החוקרים. כפי שנאמר בהודעת המפקח על הבנקים של בנק ישראל: "בנק הפועלים פעל באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו" ואכן, בנק הפועלים פעל על פי החוק, כדי למנוע הלבנת הון. הנהלת הפועלים מסרה היום, כי היא עוקבת אחרי התפתחות החקירה ותפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל.
המפקח על הבנקים, יואב להמן ציין, כי חקירת המשטרה בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, וביקורות הפיקוח על הבנקים שנערכו בהם במקביל, ממחישים, בארץ ובחו"ל את הפעילות הנרחבת הננקטת בישראל במתואם על ידי כל רשויות האכיפה, יחד עם המערכת הבנקאית, למיגור תופעות חריגות של הלבנת הון.
מאחר שהמערכת הבנקאית מרכזת את עיקר הפעילות הפיננסית בישראל ואת ניהול החשבונות והעברות הכספים, הרי שיש לבנקים אחריות ותפקיד מרכזי במאבק כנגד הלבנת ההון.
המפקח על הבנקים הדגיש, כי המערכת, ככלל, ובנק הפועלים בפרט, פעלו באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו. במסגרת זו, הפיקוח על הבנקים ערך בשנים האחרונות ביקורות בכל הבנקים, על מנת לוודא שהם נערכו כיאות ליישום החוק. תוצאת המאמץ המשותף של הרשויות ושל הבנקים בשנים האחרונות היא, שככלל, הסטנדרטים בישראל בנושא זה הם גבוהים ותואמים את הסטנדרטים הבינלאומיים.
יחד עם זאת, ועל מנת לאתר הפרות חוק, מפירי חוק ופעילויות חריגות, עורכות רשויות האכיפה גם חקירות וביקורות במוקדי פעילות ספציפיים. חקירת המשטרה המתפרסמת היום הינה חלק ממאבק זה בפשע ובהלבנת ההון. גם הפיקוח על הבנקים ערך לאחרונה, במסגרת מהלכי האכיפה, ביקורות בבנקים ובחברות לנאמנות, על מנת לאתר חריגים והפרות במוקדי פעילות שונים של הבנקים. הביקורות שנערכו בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, במקביל לחקירת המשטרה, העלו ממצאים שמסתמנים כחריגים, לכאורה, תוך עקיפת מערך הנהלים והבקרות שהנהיג והטמיע בנק הפועלים. הממצאים הועברו למשטרה תוך כדי התגבשותם, ומשמשים אותה בחקירה.
מהמשטרה ומהפיקוח על הבנקים נמסר, כי כעת, משעברה החקירה לשלב הגלוי, ניתן יהיה להשלים, לאמת ולאשש את ממצאי החקירה הסמויה ואת ממצאי הביקורות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
