המשטרה ביצעה מעצרים בבנק הפועלים בפרשת הלבנת ענק

מעריכה כי בחברת לנאמנות ובסניף ברחוב הירקון בת"א הולבנו מאות מיליוני דולרים שהועברו לישראל על ידי זרים. הבנק: פעלנו לפי החוק כדי למנוע הלבנת הון
דרור איטח |

אושר לפרסום - משטרת ישראל נמסר היום, כי חוקרי היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (היאחב"ל) באגף החקירות והמודיעין עצרו לחקירה לקוחות ויותר מ-20 עובדים של סניף 535 של בנק הפועלים ושל החברה לנאמנות של הבנק. המעצרים מהווים המשך לחקירה סמויה המתנהלת ביאחב"ל מזה כשנה, במהלכה נאספו ראיות לכאורה על ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון על ידי חלק מלקוחות, מעובדי וממנהלי הסניף והחברה לנאמנות.

בבנק ישראל אמרו היום, כי בחקירה זו סייעו הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, וליווה אותה צוות מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

על פי החשד, ההיקף המשוער של הפעילות הלא חוקית עמד על מאות מיליוני דולרים, מול גורמים שונים מארצות שונות. בחקירה נבדקת, בין השאר, האפשרות שפעילויות פיננסיות ואחרות שבוצעו בידי לקוחות ועובדים מסוימים של הסניף והחברה לנאמנות עלולות לעלות כדי הפרה, לכאורה, של סעיף 3(ב) בחוק איסור הלבנת הון בו נקבע: "העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו? העונש הקבוע בסעיף קטן (א) לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב"? לרבות אי מסירת עדכון או פרט החייב בדיווח".

תנ"צ עמיחי שי, מפקד היאחב"ל, הבהיר, כי מדובר בחקירה מורכבת וחוצת גבולות, שמטרתה הפסקת הפעילות הבלתי חוקית ופעולה נחרצת כנגד כל תופעה חריגה של הלבנת הון בישראל.

הנהלת בנק הפועלים הודיעה, כי עם קבלת ההודעה על החקירה בסניף הירקון, הורתה לעובדיה לשתף פעולה באופן המלא ביותר עם החוקרים. כפי שנאמר בהודעת המפקח על הבנקים של בנק ישראל: "בנק הפועלים פעל באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו" ואכן, בנק הפועלים פעל על פי החוק, כדי למנוע הלבנת הון. הנהלת הפועלים מסרה היום, כי היא עוקבת אחרי התפתחות החקירה ותפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל.

המפקח על הבנקים, יואב להמן ציין, כי חקירת המשטרה בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, וביקורות הפיקוח על הבנקים שנערכו בהם במקביל, ממחישים, בארץ ובחו"ל את הפעילות הנרחבת הננקטת בישראל במתואם על ידי כל רשויות האכיפה, יחד עם המערכת הבנקאית, למיגור תופעות חריגות של הלבנת הון.

מאחר שהמערכת הבנקאית מרכזת את עיקר הפעילות הפיננסית בישראל ואת ניהול החשבונות והעברות הכספים, הרי שיש לבנקים אחריות ותפקיד מרכזי במאבק כנגד הלבנת ההון.

המפקח על הבנקים הדגיש, כי המערכת, ככלל, ובנק הפועלים בפרט, פעלו באופן נרחב ליישום הכללים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון ובצווים ובהוראות שהוצאו לצורך יישומו. במסגרת זו, הפיקוח על הבנקים ערך בשנים האחרונות ביקורות בכל הבנקים, על מנת לוודא שהם נערכו כיאות ליישום החוק. תוצאת המאמץ המשותף של הרשויות ושל הבנקים בשנים האחרונות היא, שככלל, הסטנדרטים בישראל בנושא זה הם גבוהים ותואמים את הסטנדרטים הבינלאומיים.

יחד עם זאת, ועל מנת לאתר הפרות חוק, מפירי חוק ופעילויות חריגות, עורכות רשויות האכיפה גם חקירות וביקורות במוקדי פעילות ספציפיים. חקירת המשטרה המתפרסמת היום הינה חלק ממאבק זה בפשע ובהלבנת ההון. גם הפיקוח על הבנקים ערך לאחרונה, במסגרת מהלכי האכיפה, ביקורות בבנקים ובחברות לנאמנות, על מנת לאתר חריגים והפרות במוקדי פעילות שונים של הבנקים. הביקורות שנערכו בסניף 535 ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים, במקביל לחקירת המשטרה, העלו ממצאים שמסתמנים כחריגים, לכאורה, תוך עקיפת מערך הנהלים והבקרות שהנהיג והטמיע בנק הפועלים. הממצאים הועברו למשטרה תוך כדי התגבשותם, ומשמשים אותה בחקירה.

מהמשטרה ומהפיקוח על הבנקים נמסר, כי כעת, משעברה החקירה לשלב הגלוי, ניתן יהיה להשלים, לאמת ולאשש את ממצאי החקירה הסמויה ואת ממצאי הביקורות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.