המשמעות של הפרות משמעת חמורות
ביחס לאפשרות לשלילת פיצוי פיטורים
סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, קובע כי בענף שבו אין הסכם קיבוצי רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטורים של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע, כאשר בדונו בענין זה יונחה בית הדין עפ"י הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים. נכון להיום, הסכם זה הוא ההסכם הקיבוצי הכללי - תקנון עבודה, שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית.
השאלה היא מהן נסיבות המצדיקות פיטורים תוך שלילת פיצויי פיטורים. בענין זה ניתנו פסקי דין רבים המפרשים ומפרטים מקרים שונים. להלן מספר דוגמאות:
גניבה ממעסיק – ככלל, גניבה ממעביד נחשבת כעבירה חמורה הפוגעת ביחסי האמון המיוחדים הנובעים ממערכת יחסי העבודה ויש לראותה בחומרה יתרה; כך נפסק בע"ע 300075/96 אבלין (מימון) אליה נ. קליין בן ציון (ניתן ביום 2.7.2001).
יחד עם זאת, כאשר בית הדין דן בסנקציה המתבקשת בגין הגניבה, נבחנות כלל נסיבות המקרה, ובין היתר ניתן משקל לכך שהפיטורים, כשלעצמם, הם עונש חמור.
כך למשל, בע"ב 914202/99 חלואה שלמה נ. תנובה (ניתן ביום 27.5.2004), נשללו באופן חלקי בלבד פיצויי פיטורים מעובד שמעל בכספי המעביד, כיון שנמצא ששלילה מלאה גררה פגיעה בזכויות הפנסיה של העובד.
מאידך, בע"ב 1933/00 ג'ריס דוחא נ. מוסך דני גלס בע"מ (ניתן ביום 25.7.2004), נפסק כי גניבה של מוצרים בעלי ערך גבוה, שווי ערך לשכר של למעלה משנת עבודה של העובד, מצדיקה שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים.
היעדרות מעבודה ללא אישור - מקרים בהם עובד נעדר מעבודתו תקופה ארוכה ללא אישור, הגיעו מספר פעמים לדיון בבית הדין לעבודה. גם במקרים אלו, השאלה אם התנהגות מסויימת מצדיקה פיטורים מידיים תוך שלילת פיצויי פיטורים, היא ביסודה שאלה של מידה ודרגה הנתונה להערכתו של בית הדין.
נפסק כי יציאה לחופשה ללא תשלום לתקופה ממושכת, ביוזמת העובד, חרף התנגדות המעביד, שהזהיר את העובד שלא יקבלו לעבודה עם שובו, מהווה הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי הפיטורים (בדב"ע נז/93-3 אליק בביוף נ' נפתלי גפן).
במקרה אחר, נפסק כי היעדרות ממושכת מן העבודה, אפילו לצורך טיפול בבן משפחה חולה, ללא כל תיאום עם המעביד ותוך אדישות מוחלטת והתעלמות מהחובות כלפיו והנזקים העשויים להגרם לו, יש בה משום הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים (כך נפסק בדב"ע לח/98-3 שרה שנטל נ' וינטראוב מהנדסים בע"מ).
בתב"ע (ת"א) 7314/01 ראובן גאולה נ. א. חיון הובלות (1990) בע"מ (ניתן ביום 5.2.2002), נפסק כי היעדרויות של עובדת מעבודתה בניגוד למוסכם, ובלא שהשיבה לפניות מעבידה, הן הפרות משמעת חמורות שיש בהן כדי להביא לשלילת פיצויי פיטורין לפי שיקול דעת בית הדין.
מאידך, במקרה בו עובדת בכירה לא חזרה לעבודתה בתום החופשה ללא תשלום אשר אושרה לה, נפסק כי יש בהתנהגותה משום הפרת משמעת, אך לא הפרת משמעת חמורה (כך נפסק בדב"ע לה/ 120-3 ירדנה פרג' נ' י. קרייולר בע"מ).
אלימות במקום העבודה - בע"ע 199/99 אליהו תורג'מן נ. אריק חביב (ניתן ביום 6.7.2000), נידון מקרה של עובד שהטיל אימה מילולית על העובדים האחרים במפעל, לרבות שימוש בצעקות, קללות וביטויים גזעניים, ואף התקיף את מעסיקו. ביה"ד קבע כי לאור ההתנהגויות הנ"ל, יש מקום להפחית את פיצויי הפיטורים ולשלול את ההודעה המוקדמת מהעובד. ביה"ד ציין כי אין מקום לפסוק הודעה מוקדמת לאחר מעשה התקיפה מכיון שתקופת ההודעה המוקדמת מיועדת להיות תקופת עבודה ואין לחייב מעסיק להעסיק עובד אלים שביצע מעשה תקיפה.
בע"ב (ת"א) 7754/01 אלי אדר נ. זיג זג שירותי דיוור בע"מ (מיום 2.12.2004), נפסק כי עובד שפוטר בשל ארוע בו קילל וגידף לקוח מרכזי של המעביד אינו זכאי לפיצויי פיטורים. בית הדין פסק כי התנהגות כזו באה בגידרה של חבלה במהלך התקין של העבודה, במיוחד שדובר בעובד שהוא מנהל סניף, האמור לשמש דוגמא לעובדים הכפופים לו.
מאידך, בע"ע 300018/98 א.ו.ב.א מהנדסים בע"מ נ. אלון נוי (ניתן ביום 15.1.2002), נפסק כי אמנם המעסיק זכאי לפטר עובד בגלל אופיו הנוח לכעוס והרמות קול, אולם אין בהפרות משמעת אלו כדי לשלול פיצויי פיטורים ותמורת הודעה המוקדמת מהעובד, משהפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש.
מעילה באמון המעסיק - מעילה באמונו של המעסיק יכולה להיחשב כעבירת משמעת חמורה הפוגעת באושיות יחסי העבודה.
בע"ב 3016/01 אבי גור נ. עיריית רמלה (מיום 25.5.2001), נפסק כי גלישה באינטרנט שלא לצרכי עבודה מהווה עבירת משמעת מובהקת. ביה"ד קבע כי גלישת באינטרנט לצרכים פרטיים מהווה שימוש במשאבי המעביד שלא לצרכי עבודה. כמו כן, מקבל העובד שכר בעבור שעות בהן אינו מבצע את עבודתו.
בע"ע 1468/02 אמונה תנועת האישה הדתית נ. סוזי ישראלי (מיום 13.4.2004), נפסק כי החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר הינה מעילה באמון המצדיקה פיטורים, משאין עובד רשאי לעשות דין לעצמו ולבקש מאחר לחתום בשמו. במקרת הנ"ל לא ביקש המעסיק לשלול את פיצויי הפיטורים של העובדת אך לא מן הנמנע כי ביה"ד היה מוצא לנכון לשלול / להפחית את פיצויי הפיטורים משקבע כי החתמת כרטיס ע"י עובד אחר מהווה כאמור, מעילה באמון.
נטל ההוכחה
הנטל להוכיח כי היתה הצדקת לשלילת פיצויי הפיטורים מוטל על המעסיק. כך נפסק בד"מ 1718/02 שמואל שטרית נ. שמר חברה לשמירה ושירותים (ניתן ביום 4.11.2003).
השיקולים שינחו את בית הדין
בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים או הפחתתם עליו לשקול שיקולים כגון: מידת חומרתם של המעשים בגינם פוטר העובד, היקף הנזק שנגרם למעביד (או שהעובד התכוון לגרום למעביד), תפקידו של העובד ומידת האמון הנגזרת ממנו, משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את הפרות המשמעת, האופן בו ביצע העובד את עבודתו בדרך כלל, משך תקופת עבודתו, סכום פיצויי הפיטורים שיוותר בידי העובד למחיה לאחר הפעלת הסנקציה של שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים. כל אלו ישקלו ביחס לתקופת עבודתו וביחס לתקופת העבודה הצפויה העומדת בפניו, לנסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת השתכרותו העתידית.
הפחתת פיצויי הלנה
בית הדין האזורי מוסמך להפחית או לבטל פיצויי הלנת פיצויי פיטורים במקרה בו פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים שיש בהן ממש.
השאלה אם קיימים "חילוקי דעות של ממש" היא שאלה עובדתית שתבחן עפ"י מבחן אובייקטיבי.
לכן, כאשר המעביד מאמין בתום לב כי מעשיו של העובד מצדיקים שלילת פיצויי פיטורים, בית הדין יכול להפחית או לפטור אותו מפיצויי הלנת פיצויי הפיטורים, גם אם אלו, יפסקו בסופו של דבר לטובת העובד (עע 1286/02 מלון הר ציון נ. אריאלה ביתן, ניתן ביום 21.9.2003).
אולם, גם אם יחליט בית הדין כי אין לחייב את המעביד בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים, יחולו על הפיצויים הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א - 1961 (סעיף 18א לחוק הגנת השכר).
ביחס לאפשרות לשלילת שכר עבודה, דמי הבראה ופדיון חופשה
חוק חופשה שנתית, חוק הגנת השכר וצו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה אינם מסדירים אפשרות לשלול זכויות אלה, ולפיכך יש לשלמן, גם אם נשללה מהעובד זכותו לפיצויי הפיטורים (יש לציין כי בשלילת שכר עבודה שלא כדין מסתכן המעסיק גם בפיצויי הלנת שכר גבוהים).
ביחס לאפשרות לשלילת הודעה מוקדמת לפיטורים ו/או את תמורתה הכספית
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
