המשמעות של הפרות משמעת חמורות
ביחס לאפשרות לשלילת פיצוי פיטורים
סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, קובע כי בענף שבו אין הסכם קיבוצי רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטורים של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע, כאשר בדונו בענין זה יונחה בית הדין עפ"י הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים. נכון להיום, הסכם זה הוא ההסכם הקיבוצי הכללי - תקנון עבודה, שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית.
השאלה היא מהן נסיבות המצדיקות פיטורים תוך שלילת פיצויי פיטורים. בענין זה ניתנו פסקי דין רבים המפרשים ומפרטים מקרים שונים. להלן מספר דוגמאות:
גניבה ממעסיק – ככלל, גניבה ממעביד נחשבת כעבירה חמורה הפוגעת ביחסי האמון המיוחדים הנובעים ממערכת יחסי העבודה ויש לראותה בחומרה יתרה; כך נפסק בע"ע 300075/96 אבלין (מימון) אליה נ. קליין בן ציון (ניתן ביום 2.7.2001).
יחד עם זאת, כאשר בית הדין דן בסנקציה המתבקשת בגין הגניבה, נבחנות כלל נסיבות המקרה, ובין היתר ניתן משקל לכך שהפיטורים, כשלעצמם, הם עונש חמור.
כך למשל, בע"ב 914202/99 חלואה שלמה נ. תנובה (ניתן ביום 27.5.2004), נשללו באופן חלקי בלבד פיצויי פיטורים מעובד שמעל בכספי המעביד, כיון שנמצא ששלילה מלאה גררה פגיעה בזכויות הפנסיה של העובד.
מאידך, בע"ב 1933/00 ג'ריס דוחא נ. מוסך דני גלס בע"מ (ניתן ביום 25.7.2004), נפסק כי גניבה של מוצרים בעלי ערך גבוה, שווי ערך לשכר של למעלה משנת עבודה של העובד, מצדיקה שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים.
היעדרות מעבודה ללא אישור - מקרים בהם עובד נעדר מעבודתו תקופה ארוכה ללא אישור, הגיעו מספר פעמים לדיון בבית הדין לעבודה. גם במקרים אלו, השאלה אם התנהגות מסויימת מצדיקה פיטורים מידיים תוך שלילת פיצויי פיטורים, היא ביסודה שאלה של מידה ודרגה הנתונה להערכתו של בית הדין.
נפסק כי יציאה לחופשה ללא תשלום לתקופה ממושכת, ביוזמת העובד, חרף התנגדות המעביד, שהזהיר את העובד שלא יקבלו לעבודה עם שובו, מהווה הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי הפיטורים (בדב"ע נז/93-3 אליק בביוף נ' נפתלי גפן).
במקרה אחר, נפסק כי היעדרות ממושכת מן העבודה, אפילו לצורך טיפול בבן משפחה חולה, ללא כל תיאום עם המעביד ותוך אדישות מוחלטת והתעלמות מהחובות כלפיו והנזקים העשויים להגרם לו, יש בה משום הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים (כך נפסק בדב"ע לח/98-3 שרה שנטל נ' וינטראוב מהנדסים בע"מ).
בתב"ע (ת"א) 7314/01 ראובן גאולה נ. א. חיון הובלות (1990) בע"מ (ניתן ביום 5.2.2002), נפסק כי היעדרויות של עובדת מעבודתה בניגוד למוסכם, ובלא שהשיבה לפניות מעבידה, הן הפרות משמעת חמורות שיש בהן כדי להביא לשלילת פיצויי פיטורין לפי שיקול דעת בית הדין.
מאידך, במקרה בו עובדת בכירה לא חזרה לעבודתה בתום החופשה ללא תשלום אשר אושרה לה, נפסק כי יש בהתנהגותה משום הפרת משמעת, אך לא הפרת משמעת חמורה (כך נפסק בדב"ע לה/ 120-3 ירדנה פרג' נ' י. קרייולר בע"מ).
אלימות במקום העבודה - בע"ע 199/99 אליהו תורג'מן נ. אריק חביב (ניתן ביום 6.7.2000), נידון מקרה של עובד שהטיל אימה מילולית על העובדים האחרים במפעל, לרבות שימוש בצעקות, קללות וביטויים גזעניים, ואף התקיף את מעסיקו. ביה"ד קבע כי לאור ההתנהגויות הנ"ל, יש מקום להפחית את פיצויי הפיטורים ולשלול את ההודעה המוקדמת מהעובד. ביה"ד ציין כי אין מקום לפסוק הודעה מוקדמת לאחר מעשה התקיפה מכיון שתקופת ההודעה המוקדמת מיועדת להיות תקופת עבודה ואין לחייב מעסיק להעסיק עובד אלים שביצע מעשה תקיפה.
בע"ב (ת"א) 7754/01 אלי אדר נ. זיג זג שירותי דיוור בע"מ (מיום 2.12.2004), נפסק כי עובד שפוטר בשל ארוע בו קילל וגידף לקוח מרכזי של המעביד אינו זכאי לפיצויי פיטורים. בית הדין פסק כי התנהגות כזו באה בגידרה של חבלה במהלך התקין של העבודה, במיוחד שדובר בעובד שהוא מנהל סניף, האמור לשמש דוגמא לעובדים הכפופים לו.
מאידך, בע"ע 300018/98 א.ו.ב.א מהנדסים בע"מ נ. אלון נוי (ניתן ביום 15.1.2002), נפסק כי אמנם המעסיק זכאי לפטר עובד בגלל אופיו הנוח לכעוס והרמות קול, אולם אין בהפרות משמעת אלו כדי לשלול פיצויי פיטורים ותמורת הודעה המוקדמת מהעובד, משהפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש.
מעילה באמון המעסיק - מעילה באמונו של המעסיק יכולה להיחשב כעבירת משמעת חמורה הפוגעת באושיות יחסי העבודה.
בע"ב 3016/01 אבי גור נ. עיריית רמלה (מיום 25.5.2001), נפסק כי גלישה באינטרנט שלא לצרכי עבודה מהווה עבירת משמעת מובהקת. ביה"ד קבע כי גלישת באינטרנט לצרכים פרטיים מהווה שימוש במשאבי המעביד שלא לצרכי עבודה. כמו כן, מקבל העובד שכר בעבור שעות בהן אינו מבצע את עבודתו.
בע"ע 1468/02 אמונה תנועת האישה הדתית נ. סוזי ישראלי (מיום 13.4.2004), נפסק כי החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר הינה מעילה באמון המצדיקה פיטורים, משאין עובד רשאי לעשות דין לעצמו ולבקש מאחר לחתום בשמו. במקרת הנ"ל לא ביקש המעסיק לשלול את פיצויי הפיטורים של העובדת אך לא מן הנמנע כי ביה"ד היה מוצא לנכון לשלול / להפחית את פיצויי הפיטורים משקבע כי החתמת כרטיס ע"י עובד אחר מהווה כאמור, מעילה באמון.
נטל ההוכחה
הנטל להוכיח כי היתה הצדקת לשלילת פיצויי הפיטורים מוטל על המעסיק. כך נפסק בד"מ 1718/02 שמואל שטרית נ. שמר חברה לשמירה ושירותים (ניתן ביום 4.11.2003).
השיקולים שינחו את בית הדין
בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים או הפחתתם עליו לשקול שיקולים כגון: מידת חומרתם של המעשים בגינם פוטר העובד, היקף הנזק שנגרם למעביד (או שהעובד התכוון לגרום למעביד), תפקידו של העובד ומידת האמון הנגזרת ממנו, משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את הפרות המשמעת, האופן בו ביצע העובד את עבודתו בדרך כלל, משך תקופת עבודתו, סכום פיצויי הפיטורים שיוותר בידי העובד למחיה לאחר הפעלת הסנקציה של שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים. כל אלו ישקלו ביחס לתקופת עבודתו וביחס לתקופת העבודה הצפויה העומדת בפניו, לנסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת השתכרותו העתידית.
הפחתת פיצויי הלנה
בית הדין האזורי מוסמך להפחית או לבטל פיצויי הלנת פיצויי פיטורים במקרה בו פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים שיש בהן ממש.
השאלה אם קיימים "חילוקי דעות של ממש" היא שאלה עובדתית שתבחן עפ"י מבחן אובייקטיבי.
לכן, כאשר המעביד מאמין בתום לב כי מעשיו של העובד מצדיקים שלילת פיצויי פיטורים, בית הדין יכול להפחית או לפטור אותו מפיצויי הלנת פיצויי הפיטורים, גם אם אלו, יפסקו בסופו של דבר לטובת העובד (עע 1286/02 מלון הר ציון נ. אריאלה ביתן, ניתן ביום 21.9.2003).
אולם, גם אם יחליט בית הדין כי אין לחייב את המעביד בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים, יחולו על הפיצויים הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א - 1961 (סעיף 18א לחוק הגנת השכר).
ביחס לאפשרות לשלילת שכר עבודה, דמי הבראה ופדיון חופשה
חוק חופשה שנתית, חוק הגנת השכר וצו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה אינם מסדירים אפשרות לשלול זכויות אלה, ולפיכך יש לשלמן, גם אם נשללה מהעובד זכותו לפיצויי הפיטורים (יש לציין כי בשלילת שכר עבודה שלא כדין מסתכן המעסיק גם בפיצויי הלנת שכר גבוהים).
ביחס לאפשרות לשלילת הודעה מוקדמת לפיטורים ו/או את תמורתה הכספית
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
