המשמעות של הפרות משמעת חמורות
ביחס לאפשרות לשלילת פיצוי פיטורים
סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, קובע כי בענף שבו אין הסכם קיבוצי רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטורים של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע, כאשר בדונו בענין זה יונחה בית הדין עפ"י הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים. נכון להיום, הסכם זה הוא ההסכם הקיבוצי הכללי - תקנון עבודה, שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית.
השאלה היא מהן נסיבות המצדיקות פיטורים תוך שלילת פיצויי פיטורים. בענין זה ניתנו פסקי דין רבים המפרשים ומפרטים מקרים שונים. להלן מספר דוגמאות:
גניבה ממעסיק – ככלל, גניבה ממעביד נחשבת כעבירה חמורה הפוגעת ביחסי האמון המיוחדים הנובעים ממערכת יחסי העבודה ויש לראותה בחומרה יתרה; כך נפסק בע"ע 300075/96 אבלין (מימון) אליה נ. קליין בן ציון (ניתן ביום 2.7.2001).
יחד עם זאת, כאשר בית הדין דן בסנקציה המתבקשת בגין הגניבה, נבחנות כלל נסיבות המקרה, ובין היתר ניתן משקל לכך שהפיטורים, כשלעצמם, הם עונש חמור.
כך למשל, בע"ב 914202/99 חלואה שלמה נ. תנובה (ניתן ביום 27.5.2004), נשללו באופן חלקי בלבד פיצויי פיטורים מעובד שמעל בכספי המעביד, כיון שנמצא ששלילה מלאה גררה פגיעה בזכויות הפנסיה של העובד.
מאידך, בע"ב 1933/00 ג'ריס דוחא נ. מוסך דני גלס בע"מ (ניתן ביום 25.7.2004), נפסק כי גניבה של מוצרים בעלי ערך גבוה, שווי ערך לשכר של למעלה משנת עבודה של העובד, מצדיקה שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים.
היעדרות מעבודה ללא אישור - מקרים בהם עובד נעדר מעבודתו תקופה ארוכה ללא אישור, הגיעו מספר פעמים לדיון בבית הדין לעבודה. גם במקרים אלו, השאלה אם התנהגות מסויימת מצדיקה פיטורים מידיים תוך שלילת פיצויי פיטורים, היא ביסודה שאלה של מידה ודרגה הנתונה להערכתו של בית הדין.
נפסק כי יציאה לחופשה ללא תשלום לתקופה ממושכת, ביוזמת העובד, חרף התנגדות המעביד, שהזהיר את העובד שלא יקבלו לעבודה עם שובו, מהווה הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי הפיטורים (בדב"ע נז/93-3 אליק בביוף נ' נפתלי גפן).
במקרה אחר, נפסק כי היעדרות ממושכת מן העבודה, אפילו לצורך טיפול בבן משפחה חולה, ללא כל תיאום עם המעביד ותוך אדישות מוחלטת והתעלמות מהחובות כלפיו והנזקים העשויים להגרם לו, יש בה משום הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים (כך נפסק בדב"ע לח/98-3 שרה שנטל נ' וינטראוב מהנדסים בע"מ).
בתב"ע (ת"א) 7314/01 ראובן גאולה נ. א. חיון הובלות (1990) בע"מ (ניתן ביום 5.2.2002), נפסק כי היעדרויות של עובדת מעבודתה בניגוד למוסכם, ובלא שהשיבה לפניות מעבידה, הן הפרות משמעת חמורות שיש בהן כדי להביא לשלילת פיצויי פיטורין לפי שיקול דעת בית הדין.
מאידך, במקרה בו עובדת בכירה לא חזרה לעבודתה בתום החופשה ללא תשלום אשר אושרה לה, נפסק כי יש בהתנהגותה משום הפרת משמעת, אך לא הפרת משמעת חמורה (כך נפסק בדב"ע לה/ 120-3 ירדנה פרג' נ' י. קרייולר בע"מ).
אלימות במקום העבודה - בע"ע 199/99 אליהו תורג'מן נ. אריק חביב (ניתן ביום 6.7.2000), נידון מקרה של עובד שהטיל אימה מילולית על העובדים האחרים במפעל, לרבות שימוש בצעקות, קללות וביטויים גזעניים, ואף התקיף את מעסיקו. ביה"ד קבע כי לאור ההתנהגויות הנ"ל, יש מקום להפחית את פיצויי הפיטורים ולשלול את ההודעה המוקדמת מהעובד. ביה"ד ציין כי אין מקום לפסוק הודעה מוקדמת לאחר מעשה התקיפה מכיון שתקופת ההודעה המוקדמת מיועדת להיות תקופת עבודה ואין לחייב מעסיק להעסיק עובד אלים שביצע מעשה תקיפה.
בע"ב (ת"א) 7754/01 אלי אדר נ. זיג זג שירותי דיוור בע"מ (מיום 2.12.2004), נפסק כי עובד שפוטר בשל ארוע בו קילל וגידף לקוח מרכזי של המעביד אינו זכאי לפיצויי פיטורים. בית הדין פסק כי התנהגות כזו באה בגידרה של חבלה במהלך התקין של העבודה, במיוחד שדובר בעובד שהוא מנהל סניף, האמור לשמש דוגמא לעובדים הכפופים לו.
מאידך, בע"ע 300018/98 א.ו.ב.א מהנדסים בע"מ נ. אלון נוי (ניתן ביום 15.1.2002), נפסק כי אמנם המעסיק זכאי לפטר עובד בגלל אופיו הנוח לכעוס והרמות קול, אולם אין בהפרות משמעת אלו כדי לשלול פיצויי פיטורים ותמורת הודעה המוקדמת מהעובד, משהפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש.
מעילה באמון המעסיק - מעילה באמונו של המעסיק יכולה להיחשב כעבירת משמעת חמורה הפוגעת באושיות יחסי העבודה.
בע"ב 3016/01 אבי גור נ. עיריית רמלה (מיום 25.5.2001), נפסק כי גלישה באינטרנט שלא לצרכי עבודה מהווה עבירת משמעת מובהקת. ביה"ד קבע כי גלישת באינטרנט לצרכים פרטיים מהווה שימוש במשאבי המעביד שלא לצרכי עבודה. כמו כן, מקבל העובד שכר בעבור שעות בהן אינו מבצע את עבודתו.
בע"ע 1468/02 אמונה תנועת האישה הדתית נ. סוזי ישראלי (מיום 13.4.2004), נפסק כי החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר הינה מעילה באמון המצדיקה פיטורים, משאין עובד רשאי לעשות דין לעצמו ולבקש מאחר לחתום בשמו. במקרת הנ"ל לא ביקש המעסיק לשלול את פיצויי הפיטורים של העובדת אך לא מן הנמנע כי ביה"ד היה מוצא לנכון לשלול / להפחית את פיצויי הפיטורים משקבע כי החתמת כרטיס ע"י עובד אחר מהווה כאמור, מעילה באמון.
נטל ההוכחה
הנטל להוכיח כי היתה הצדקת לשלילת פיצויי הפיטורים מוטל על המעסיק. כך נפסק בד"מ 1718/02 שמואל שטרית נ. שמר חברה לשמירה ושירותים (ניתן ביום 4.11.2003).
השיקולים שינחו את בית הדין
בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים או הפחתתם עליו לשקול שיקולים כגון: מידת חומרתם של המעשים בגינם פוטר העובד, היקף הנזק שנגרם למעביד (או שהעובד התכוון לגרום למעביד), תפקידו של העובד ומידת האמון הנגזרת ממנו, משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את הפרות המשמעת, האופן בו ביצע העובד את עבודתו בדרך כלל, משך תקופת עבודתו, סכום פיצויי הפיטורים שיוותר בידי העובד למחיה לאחר הפעלת הסנקציה של שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים. כל אלו ישקלו ביחס לתקופת עבודתו וביחס לתקופת העבודה הצפויה העומדת בפניו, לנסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת השתכרותו העתידית.
הפחתת פיצויי הלנה
בית הדין האזורי מוסמך להפחית או לבטל פיצויי הלנת פיצויי פיטורים במקרה בו פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים שיש בהן ממש.
השאלה אם קיימים "חילוקי דעות של ממש" היא שאלה עובדתית שתבחן עפ"י מבחן אובייקטיבי.
לכן, כאשר המעביד מאמין בתום לב כי מעשיו של העובד מצדיקים שלילת פיצויי פיטורים, בית הדין יכול להפחית או לפטור אותו מפיצויי הלנת פיצויי הפיטורים, גם אם אלו, יפסקו בסופו של דבר לטובת העובד (עע 1286/02 מלון הר ציון נ. אריאלה ביתן, ניתן ביום 21.9.2003).
אולם, גם אם יחליט בית הדין כי אין לחייב את המעביד בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים, יחולו על הפיצויים הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א - 1961 (סעיף 18א לחוק הגנת השכר).
ביחס לאפשרות לשלילת שכר עבודה, דמי הבראה ופדיון חופשה
חוק חופשה שנתית, חוק הגנת השכר וצו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה אינם מסדירים אפשרות לשלול זכויות אלה, ולפיכך יש לשלמן, גם אם נשללה מהעובד זכותו לפיצויי הפיטורים (יש לציין כי בשלילת שכר עבודה שלא כדין מסתכן המעסיק גם בפיצויי הלנת שכר גבוהים).
ביחס לאפשרות לשלילת הודעה מוקדמת לפיטורים ו/או את תמורתה הכספית

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
