רבעון מעולה ל"אוזי": רווחי ניוז קורפ זינקו ב-80%
תאגיד החדשות בבעלותו של טייקון העסקים האוסטרלי רופרט מרדוק - ניוז קורפ מדווח היום על התוצאות הכספיות שלו לסוף 2004. מסתבר שהיה זה עוד רבעון מוצלח ל"אוזי" (כינוי לאוסטרלי), כשהרווח הנקי זינק ב-80% ברבעון שחלף והוא הסתכם בכ-386 מיליון דולר או 13 סנט למניה מדוללת מול רווח של 215 מיליון דולר או 8 סנט למניה מדוללת בעת המקבילה ב-2003.
המכירות של ניוז קורפ ברבעון שחתם את שנת 2004 הסתכמו בכ-6.56 מיליארד דולר המהוות עלייה של 18% ביחס לרבעון המקביל לו בשנה הקודמת. מכירות התכנים של סרטים למשקי הבית (Home Video) עלו להיקף של 1.2 מיליארד דולר. המשפיעה העיקרית על ההכנסות היתה ההפצה של הסרט "היום שאחרי מחר" לצפייה בשוק הטלויזיה הפרטי.
השנה ישיק מרדוק כ-25 סרטים שונים לאקרנים, בכך הוא מקווה להגדיל את היקפי ההכנסות בקופת ניוז קורפ. התאגיד העביר את משרדי המטה שלו לניו יורק מהעיר סידני שבאוסטרליה. כ-75% מההכנסות של ניוז קורפ מיוצרות על ידי קבוצת פוקס אנטרטיינמנט. בבעלותה נמצאים אולפני פוקס המאה ה-20, פוקס ניוז, דיירקט-TV (המתחרה ב-Tivo) ועוד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
