חוף בתל אביב תיירות נופש
צילום: Istock

אובדן ההכנסות מתיירות עומד על 20 מיליארד שקל, מי החברות שנפגעו?

מנתונים שפרסם משרד התיירות לציון שנה למלחמה מתבררת תמונת המצב בתחום התיירות - 2024 צפויה להסתכם ב-1 מיליון תיירים נכנסים; אילולא המלחמה, 2023 הייתה מסתיימת עם מעל ל-4.5 מיליון תיירים נכנסים; וגם - כמה הוציא המשרד על המפונים?
רוי שיינמן | (2)

שנה למלחמת חרבות ברזל, והפגיעה בענף התיירות נמשכת. לצד העלויות הגבוהות של המשרד בגין פינוי התושבים מאזורי הסיכון, גם התיירות הנכנסת ירדה בהיקפים משמעותיים.

אובדן הכנסות של קרוב ל-20 מיליארד שקל

מלחמת חרבות ברזל קטעה את תנופת ההתאוששות של התיירות ממשבר הקורונה. לפי קצב כניסת התיירים לישראל עד פרוץ המלחמה, הצפי היה לשבירת השיא שנרשם בשנת 2019, כ-4.5 מיליון. בשנת 2023 נכנסו 3 מיליון בלבד. בהתאם לקצב כניסת התיירים בחודשים האחרונים (כ-80 עד 100 אלף בחודש), שנת 2024 צפויה להסתיים עם כ-1 מיליון כניסות. המשק ספג הפסד של כ-18.7 מיליארד שקל מתיירות נכנסת ו-756 מיליון שקל מתיירות פנים.

מסקר שערך משרד התיירות בזמן המלחמה עולה כי רוב התיירים שהגיעו לישראל הם יהודים ונוצרים (קתולים ואוונגליסטים). כ-44% מהנכנסים הגיעו במטרה לבקר חברים ומשפחה, 28% העידו כי מטרת הביקור העיקרית הינה תיירות קלאסית ו-13% לעסקים. עבור 73% מהתיירים מדובר בביקור חוזר.

הירידה בכניסות התיירים מחו״ל, הפינוי והמלחמה הובילו למשבר חריף בתיירות ולאובדן הכנסות הן מהתיירות הנכנסת בהיקף של כ-18.7 מיליארד שקל, והן מתיירות הפנים, שנפגעה בהיקף של כ-756 מיליון שקל, בעיקר באזור הצפון בעקבות סגירת בתי מלון ועסקים תיירותיים. החישוב מתבסס על מספר הלינות והפדיון מישראלים בבתי מלון. זאת, לאחר קיזוז התשלום למלונות עבור אירוח מפונים ותוך התחשבות בעובדה שהוצאותיהם התיירותיות של מפונים זניחות לעומת נופשים.

 

החברות שנפגעו

הסקטור הראשון שנפגע הא סקטור המלונאות. פתאל  פתאל החזקות 0.4% למשל היא גוף ענק והפעילות שלה בישראל היא הקטנה ביותר מבין מגזרי הפעילות שלה, אבל רואים את הפגיעה שם. ברבעון השני ההכנסות בישראל הסתכמו ב-861 מיליון שקל, זאת לעומת 887 מיליון שקל ברבעון המקביל. 

בישרוטל  ישרוטל -2.06% כבר רואים את הפגיעה בתוצאות המאוחדות - ההכנסות של החברה ברבעון השני הסתכמו ב-519 מיליון שקל, ירידה 7.5% לעומת הרבעון המקביל בו הסתכמו ההכנסות ב-553.6 מיליון שקל. במחצית הראשונה ההכנסות הסתכמו ב-841.7 מיליון שקל, זאת לעומת 892.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה. גם מלונות דן  דן מלונות 6.45% הציגה ירידה - ההכנסות שלה הסתכמו ב-395 מיליון שקל ברבעון לעומת 466 מיליון שקל ברבעון המקביל.

המפונים מאזורי הסיכון

לצד הפגיעה בתיירות, עדיין יש מפונים רבים שטרם חזרו לבתיהם ומשוכנים במלונות ברחבי הארץ. לפי נתוני משרד התיירות, 68,712 תושבים טרם שבו לביתם, מרביתם מיישובי הצפון. 53,113 מפונים בקהילה ו-15,599 מתארחים במלונות. בשנת 2023 אושרו מענקים בסך 128 מיליון שקל להקמת 2,122 חדרים. מתחילת המלחמה נפתחו שבעה בתי מלון בסיוע משרד התיירות ונוספו 765 חדרים.

עלות הפינוי עד כה היא 8.648 מיליארד שקל. מתוכם 5.466 מיליארד שקל בתשלום למלונות. המשרד הזמין כ-4 מיליון חדרים וכ-13.5 מיליון לינות. 3.182 מיליארד שקל שולמו כמענקי אכלוס ישירות למפונים. תכנית 100/200 ביוזמת השר חיים כץ המעניקה 18,000 שקל נטו לחודש למשפחה של 2 מבוגרים+2 ילדים, היא הפתרון המועדף על המפונים בימים אלו, עם 53,113 שבחרו בה. באמצעותה נחסכו למדינה 4.773 מיליארד שקל, לאור עלות מענק האכלוס שהוא 40% מהתעריף המשולם למלונות.

"הטיפול הפרטני והרגיש במפונים, סייע לחזק את חוסנו של העורף במערכה הממושכת שישראל מנהלת", מסר שר התיירות חיים כץ. "פעלנו לשמר את התשתית הנדרשת לתעשיית התיירות ליום שאחרי, ואנו ממשיכים לפעול כדי לעודד תנועת תיירים גם בימים מורכבים אלו. התיירות היא נכס לאומי, כלכלי והסברתי, אתנגד לביטול מע"מ 0 לתיירים, יוזמה שלא תכניס שקל אחד לקופת המדינה, תייקר את הביקור בישראל ותפגע בכמות התיירות הנכנסת".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לפי המחירים במלונות אילת הם במצב מעולה ותפוסה מלאה (ל"ת)
    אלי 29/09/2024 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מודי 29/09/2024 14:42
    הגב לתגובה זו
    שקיבלו מהמדינה משהו בניתוח שלכם לא תקין
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.