אזיקים מאסר כלא
צילום: אלכסנדר כץ

העלים מסים ב-4 מיליון שקל ונשלח ל-3 שנים בכלא

בעל חברה להשכרת חדרי נופש, הורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות. ברשות המסים טוענים כי ביצע 14 עבירות מס בשנת 2019 וניכה מס של 2.5 מיליון שקל מבלי שהגיש מסמכים
איציק יצחקי | (3)

בית משפט השלום ברמלה גזר על מוחמד עלי 3 שנים וחודש מאסר בפועל. עלי, בעל חברה להשכרת חדרי נופש, הורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות וניכוי מס תשומות כוזב, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מע"מ ולסייע לעסקים שונים להתחמק מתשלום מס.

במסגרת גזר הדין יוחסו לנאשם 14 עבירות מס שביצע בשנת 2019. הנאשם הורשע בהפצת מסמכים הנחזים לחשבוניות מס לחברת ניהול מבנים, וזאת מבלי שבוצעו העסקאות המתוארות בחשבוניות אלו. בכך סייע הנאשם לאותה חברה להשתמט מתשלום מס בסך 1.5 מיליון שקל. בנוסף, ניכה הנאשם בדוח התקופתי של אחד מחודשי 2019 מס תשומות בסך 2.5 מיליון שקל, וזאת מבלי שיש לגביו מסמכים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פחות משנה מאסר על מליון שקל הכנסה-פשע משתלם (ל"ת)
    ילדי ישראל 28/02/2024 12:58
    הגב לתגובה זו
  • בדיוק מה שחשבתי לעצמי (ל"ת)
    MS 28/02/2024 22:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמה כסף 28/02/2024 12:43
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם לא ישב יום אחד על גניבת 4 מיליון שח מהמדינה, המאסר חופף למאסר קיים, למה!!! כמה כסף חילטו לו???
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.