תזכיר חוק חדש מבקש לשלב אוכלוסיות מוחלשות בחברות ממשלתיות
תזכיר חוק חדש יצא לפועל: התזכיר מתייחס לשיעורי העסקה של בני שני המינים, אנשים עם מוגבלות, בני האוכלוסייה הערבית, בני העדה האתיופית, בני האוכלוסייה החרדית ועולים חדשים בחברות ממשלתיות.
חשוב לציין כי קיים כבר חוק שמחייב ייצוג של אוכלוסיות מוחלשות, אך הבשורה של התזכיר החדש היא הוספה של בני האוכלוסייה החרדית והערבית שלא מוזכרת בחוק הנוכחי. התזכיר פורסם להערות הציבור בתחילת השבוע, ובקרוב החוק יובא לוועדת הכספים, שם יוחלטו פרטים נוספים עד לחקיקה.
תזכיר החוק מציין את החשיבות בשילוב אוכלוסיות אלה בחברות ממשלתיות וכי הדירקטוריונים של החברות יפעלו לקידום ייצוג הולם לאוכלוסיות האמורות בקרב העובדים בחברה בהתאם ליעדים שיקבעו, ולשם כך ינקטו באמצעים הנדרשים בנסיבות העניין, שיש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות מתן עדיפות למועמדים מאוכלוסיות אלו בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.
התזכיר מבקש לתקן את חוק החברות הממשלתיות, שחוקק בשנת 1975, כך שחובת הייצוג ההולם בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, דוגמת חברת החשמל, הנמלים ורכבת ישראל תתייחס לבני שני המינים, אנשים עם מוגבלות, בני האוכלוסייה הערבית (לרבות הדרוזית והצ'רקסית), מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, בני האוכלוסייה החרדית ועולים חדשים. כיום מתייחס חוק החברות הממשלתיות למי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה ולבני העדה הדרוזית בלבד. חובות נוספות מוטלות מכוח חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951, וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.
- פצצת זמן במגזר הציבורי - עובדים ותיקים בשכר גבוה שלא עושים את העבודה; הצעירים האיכותיים לא באים
- אין כסף? תקצצו בשכר של עובדי החברות הממשלתיות - תראו מה קורה במקורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התזכיר שפורסם מציע כי יקבע שבקרב העובדים בחברות הממשלתיות, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של אוכלוסיות אלו, וכי יהיה על הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות לפעול לקידום ייצוג הולם של האוכלוסיות המדוברות בהתאם ליעד שיקבעו ולשם כך לנקוט באמצעים הנדרשים בנסיבות העניין, ובהם ייעוד משרות שיועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, וכן מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, שהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.
ההצעה שהובילו משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי, מבקשת לקבוע כי ביחס לחברות הממשלתיות תחול על חברות המעסיקות מעל 100 עובדים. כן תחול ההצעה על תאגידים שהוקמו בחוק. על מנת לבצע מעקב מיטבי אחר מימוש החוק, מוצע כי חברה ממשלתית תגיש לרשות החברות הממשלתיות, אחת לשנה, דין וחשבון לעניין זה בו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברה. הרשות תגיש אחת לשנה, לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ולוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לעניין ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות.
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "במטרה לממש את מלוא הפוטנציאל של הכלכלה הישראלית עלינו לדאוג שכל רובדי החברה הישראלית זוכים לייצוג הוגן סביב שולחן קבלת ההחלטות. לזה בדיוק נועד תיקון החוק הזה- לקדם את הגיוון החברתי בעמדות השפעה על המשק והכלכלה הישראלית. אני מודה לשרה לשוויון חברתי, מירב כהן, שנרתמה לקדם מהלך חשוב זה".
- ״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
- "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
