ותודה להייטק: היצוא השנה לפחות 135 מיליארד ד', 15% יותר מ-2019
כפי שאנחנו אומרים לכם תקופה ארוכה (למשל: כאן, כאן וכאן) - המצב של המשק מצוין. תפקידה של הממשלה? לא להפריע להייטק. (אבל שר האוצר אביגדור ליברמן ומנכ"ל המשרד מחליטים להיות כפויי טובה ועוד לבוא בתלונות).
יצוא הסחורות והשירותים מישראל, צפוי להסתכם בשנה החולפת בלפחות 135 מיליארד דולר, זאת על סמך תחזית מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה המבוססת על תחשיבים שונים של נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של השנה.
במינהל מציינים כי מדובר בגידול של כ-18.5% לעומת שנת 2020 בה הסתכם היצוא בכ-114.3 מיליארד דולר. חשוב לציין כי ההשוואה לשנת 2020 אינה בהכרח מדוייקת שכן נצפתה האטה בהתאם למגמה הכללית בעולם נוכח משבר הקורונה. אבל מה שכן חשוב הוא שהמגמה ממשיכה גם בהשוואה לשנת 2019, השנה האחרונה טרם המגפה, שבה הסתכם הייצוא בכ-117 מיליארד דולר. כלומר גם ביחס ל-2019 מדובר השנה בגידול של כ-15%.
מגמת הגידול שהיצוא חווה מתחילת השנה מתחזקת ככל שהשנה מתקדמת. על פי ההערכות זהירות, צופים במינהל סחר חוץ כי בקצב גידול זה, היצוא אף צפוי להתקרב לרף 140 מיליארד דולר. במינהל מציינים עוד כי השנה האחרונה הינה שנת שיא בהיבט נוסף, הנוגע לעובדה שלראשונה, יצוא השירותים עולה על יצוא הסחורות וצפוי להוות כ-51% מכלל היצוא הישראלי לעומת 49% ליצוא הסחורות.
- הייצוא מסין בשיא - מה זה אומר על מלחמת המכסים?
- הפוגת המכסים לא עזרה: הייצוא של סין לארה"ב נחתך במאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגידו תודה להייטק
שתי המגמות המשמעותיות ביותר שתרמו לשינוי מאזן הכוחות בין הסחורות לשירותים, הן גידול של ענפי ההייטק ביצוא הישראלי - יצוא שירותי תכנות ושירותי מחקר ופיתוח ללא הזנק (סטארטאפ) שצמחו בכ-25% ו-15% בהתאמה, עם שלל חברות ישראליות שהנפיקו בוול סטריט, כמו סנטינל וואן, איירון סורס, מאנדיי ואחרות והגידול ביצוא שירותי תחבורה שקפצו השנה בכ-138% אחוזים. עם זאת, במשרד הכלכלה מבהירים כי יש לזכור שלגבי שירותי התחבורה, הגידול נובע בחלקו מהקפיצה בעלויות התובלה ברחבי העולם ומהעובדה שהשנה אליה הנתונים מושווים הינה שנת קורונה שפגעה בשרשרות האספקה ברחבי העולם - כלומר חברת צים שרשמה השנה את הרווח גדול ביותר לחברה ישראלית מאז ומעולם. לצד זאת, גם יצוא הנובע ממכירת חברות הזנק זינק בכ-257% ומגמות אלו הובילו לצמיחה כוללת של כ-30% ביצוא השירותים.
בגזרת הסחורות ניתן לראות מגמת התאוששות לאחר מספר שנים של סטגנציה (קיפאון/עצירה) וצמיחה בשיעור של כ-15%. התאוששות משמעותית במיוחד בגזרת הסחורות, נרשמה ביצוא היהלומים שצמח בשיעור של כ-65%, זאת לאחר כמה שנים של התכווצות. בניכוי יהלומים, יצוא הסחורות בשנה החולפת צמח בכ-13% לעומת 2020. מלבד היהלומים, יצוא הסחורות צומח כמעט בכל הסקטורים והמגזרים.
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
בראייה גיאוגרפית, בהסתכלות על יצוא הסחורות ללא יהלומים, ניתן לראות כי עיקר היצוא (39%) מופנה לשווקי אירופה, 33% לשווקים באמריקה וכ-25% לשווקי אסיה.
אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה: "שנת 2021 עתידה להראות גידול משמעותי בייצוא הישראלי. בין אם נגיע לרף של ה-140 מיליארד דולר ובין אם לאו, גידול שמעט נבלם עקב מגפת הקורונה. חשוב לזכור כי השיא האחרון ביצוא נרשם בשנת 2019, אז הסתכם היצוא בכ-117.5 מיליארד דולר, כך שלא מדובר בתיקון לאחר שנת קורונה אלא בצמיחה בהיקפי היצוא הישראלי."
יצוא הסחורות ללא יהלומים בשנת 2021 לפי פילוח למדינות:

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
