המשק במצב מצוין: המצב האמיתי בספטמבר: עודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל; הגירעון 6.8% בלבד
נתוני ההכנסות של חודש ספטמבר ממשיכים להיות מצוינים. המשק משתפר. הגירעון הרשמי ירד ל-7.4% אבל הגירעון האמיתי ירד ל-6.8% מהתוצר (לעומת 8% בחודש אוגוסט). וזה טוב מאוד - וכבר כתבנו את זה לפני חודשיים, וגם לפני חודש, והוספנו כי אם מניית ישראל הייתה נסחרת בבורסה - היא הייתה מזנקת בעקבות הדיווח.
על פי הנתונים, בעקבות מיעוט ימי העסקים בחודש ספטמבר, כ-8.2 מיליארד שקלים ייגבו במהלך חודש אוקטובר, ולא כבר בספטמבר, אך זו טעות אופטית: הם שייכים לספטמבר, ולכן הגירעון בפועל ירד עוד יותר מהנתון הרשמי, כאמור - ל-6.8%.
בפועל, אם מייחסים את גביית המסים לתקופה שבה הם נצברו באמת, כלומר לחודש ספטמבר, ולא לתקופה שבה הם ייגבו בפועל (אוקטובר) - המדינה בכלל סיימה את חודש ספטמבר בעודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל, כאשר 'הרשמי' לחודש ספטמבר הוא גירעון של 6 מיליארד שקל.
למעשה, בשלושת החודשים האחרונים הגירעון החודשי קרוב לאפס. אלה שלושת החודשים הרצופים הכי טובים בשלוש השנים האחרונות. המצב טוב, למרות הקורונה. הרוב בזכות ההייטקיסטים שכל כך קל לקנא בהם - אבל האמת היא שצריך להגיד להם תודה.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתחילת השנה הגירעון עומד על 51.5 מיליארד שקל לעומת 103.4 מיליארד שקל אשתקד, וב-12 החודשים האחרונים הוא עומד על 108.1 מיליארד שקל, לעומת 116.9 מיליארד שקל בחודש הקודם, וירידה וירידה משמעותית מרמות של 180 מיליארד שקל רק לפני כמה חודשים - כלומר הגירעון נמצא במגמת ירידה שממשיכה וממשיכה, ואלה בשורות טובות למשק הישראלי.
הכלכלה שלנו במצב טוב ורואים את זה בגבייה ממסים. בחודש ספטמבר גבתה המדינה הכנסות של 25.4 מיליארד שקל, ואם נוסיף את אותם 8.2 מיליארד הרי שההכנסות היו מגיעות ל-33.6 מיליארד שקל. המסים מבטאים את הכנסות המדינה והעלייה בהן נרשמה לאורך כל הקו – מסי חברות, מסי נדל"ן, מסים משוק ההון. ביחס לחודש ספטמבר הקודם, מדובר בעליה של 17% בגביה.
בחודשים ינואר - ספטמבר 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ב-275.8 מיליארד שקל, לעומת 230.4 מיליארד שקל אשתקד, גידול של 23%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-19% וההכנסות מאגרות עלו ב-5%. בהשוואה לינואר - ספטמבר 2019 עלו ההכנסות ממסים בשיעור של 19% - ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-25% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-12%. ביחס ל-2020 אפשר להגיד – "נו טוב, הייתה קורונה". אבל ביחס ל-2019 אין תירוצים – זו עלייה אמיתית.
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
שני פרמטרים מעידים על שיפור גורף במשק – המסים על השכר עלו והמע"מ עלה. אם המס על השכר עלה זה אומר בצורה ברורה שאנשים (כמכלול) מרוויחים יותר. זה טוב למשק – אנשים שמשתכרים יותר גם מוציאים יותר וגם חוסכים יותר. עלייה במע"מ מבטא בצורה ברורה עלייה בהיקף העסקאות.
אבל החגיגה הגדולה במסים מיוחסת להייטק. הנפקות בוול סטריט בהיקף עצום, לצד מימושי אופציות של בעלי מניות ועובדים הביאו לשיא בגביית מסים. כבר כתבנו כאן שהשנה הזאת הולכת להיות נהדרת מבחינת ההייטק הישראלי וזה ישפיע על הכלכלה הישראלית - וההשפעה הזו ממשיכה.
לקריאה נוספת:
ההסתכלות על תקציבים נקיים מאירועים חד פעמיים היא חשובה, כי היא מנטרלת בעצם חריגים שלא יחזרו בהמשך (אז נכון הקורונה עוד תמשיך להעיב על התקציב, ועדיין בראייה מלמעלה - מדובר באירוע שמתישהו ייפסק והתקציב בגינו יתאפס). זה בדיוק כמו שחברות שנסחרות בוול סטריט מדווחות את הדיווח החשבונאי שלוקח בחשבונאות את כל ההוצאות אבל במקביל מדווחות על התוצאות הלא חשבונאיות (הכלכליות) שנקראות Non Gaap ושם הן מנטרלות את כל הסעיפים החריגים כדי לספק לקוראים את תמונת המצב הנכונה יותר לצורך הבנת העסק.
אז אם אתם רוצים לדעת מה מצב "העסק" שנקרא מדינת ישראל תנכו את ההוצאות החד פעמיות ותגלו שאנחנו בעודף של 2.2 מיליארד שקל.
המסים ישירים הסתכמו בספטמבר 2021 ב-17.1 מיליארד שקל לעומת 14.3 מיליארד שקל בספטמבר 2020, גידול של 25%. מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) עמדו על 6.4 מיליארד שקל לעומת 5.9 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 18%. לעומת 2019 מדובר בעלייה גבוהה יותר. חלק ממיסוי ההייטק נמצא בסעיפים האלו.
הגביה מניכויים הסתכמה בספטמבר 2021 בכ-10.1 מיליארד שקל, לעומת 8.9 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 16%. בהשוואה לספטמבר 2019, זוהי עליה של 21%.
ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בספטמבר ב-1.5 מיליארד שקל, לעומת 0.8 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 96%. בגביה ממס שבח נרשמה עליה של 109% ובגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 89%. בהשוואה לספטמבר 2019 חלה עליה בשיעור של 53%. מגמת העליה בהכנסות ממס רכישה וממס שבח נמשכת מחודש מרץ 2021. במצטבר, בחודשים ינואר – ספטמבר 2021 נרשמה עליה של 61% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל 54% לעומת ינואר – ספטמבר 2019. העליה נובעת מגידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות, וזאת למרות הפחתת מס הרכישה על רכישת דירת השקעה בשנה שעברה.
- 12.חיים סגל 11/10/2021 16:12הגב לתגובה זוואם צריך עוד כסף תרעיבו אותם עוד ועוד...
- 11.לזרוק את ליברמן 11/10/2021 15:14הגב לתגובה זוליברמן עם המיסים יחנוק את המשק הוא צריך ללמוד מכץ
- 10.איחולים לבביים בנוסח פולין שיהיה לכם לתרופות אמן (ל"ת)לממשלה המחורבנט 11/10/2021 14:49הגב לתגובה זו
- מתאים לי שביביסט כמוךחמוץ, הנוכל עף הביתה והמשק צומח. (ל"ת)משה - חיפה 11/10/2021 17:46הגב לתגובה זו
- 9.שולמן קטן 11/10/2021 14:45הגב לתגובה זוהמדינה בצעד בריוני שמה לעצמה לגבות כמה שיותר מס שאיננו בצדק, לעכב החזרי מס בדוחות 2020, להגדיל מקדמות מס סתם כך. לקנוס על מענקי קורונה ששולמו ונדרשים להחזר.. שלא יעבדו עליכם. זה הינדוס חשבונאי להראות כמה ליברמן שר אוצר טוב... בפועל אין שינוי מהותי בפעילות המשק
- 8.איציק 11/10/2021 14:42הגב לתגובה זופחות לאזרחים בתחומי החינוך בריאות רווחה ועוד ככה ישאר יותר כסף לצערי האוצר לנפנף בו ככלכלה טובה.
- 7.לימונים 11/10/2021 14:40הגב לתגובה זושישנסקי על הגז שישנסקי 1 ו 2 על כיל. מס בורסה ולא נשאר לה כסף לקשישים . לרפואה הולמת ולחינוך הכל מיושן שיא ההשכלה פה זה פרקי היום בתנך וספרות משעממת עד מוות. מילים מההפטרה לא שימושיים זה כאילו ללמוד שפה נוספת משמרים את הטמטום פה. והחינוך תת רמה כי שמים מפקחים מקושרים או בעלי וותק שקודמו. ככה לא נראית קידמה ואם יש כסף למה הקשישים מקבלים חצי שקל לשנה במשך 12 שנים וחברי הכנסת שילשו את משכורתם על כלום. ממשלה מנוולת בסוף כל הכסף הולך על מבצע בעזה ותקיפה של מחסן עם צעצועים בלבנון
- 6.אבישי בן חיים בוכה שישראל הראשונה , ההיטקיסטים מצילים א (ל"ת)אליאב 11/10/2021 14:35הגב לתגובה זו
- 5.מדינה עשירה 11/10/2021 14:35הגב לתגובה זוהרי בנט אמר שהכלכלה קורסת ולכן הוא פותח את המשק ומכיל מתים. אז מישהו פה משקר לציבור והממשלה גם מתכננת מיסים נוספים בדמות מס גודש עושק. אותו הגה גנץ שלטענתו למד תחבורע בארהב (מי שילם על זה?) ואין מה לצפות מגנץ שהוכיח שהוא שלומיאל ולא יודע להכות בברזל בעודנו חם ומפסיד מקצועי. ישראל לא מדינה גדולה הרוב מתרכז במרכז מס גודש יגרום לכך שאף אחד לא ירצה לזוז מהעיר שלו יפגעו בכלכלה בקשרים המשפחתיים והחברתיים רק הממשלה תתעשר ממי שאין לו ברירה . מתאים לגנץ הלא חכם ומתאים לבנט תאב הבצע השקרן
- 4.וזה הזמן להתיחס למתמחים כבני אדם (ל"ת)עירית 11/10/2021 14:33הגב לתגובה זו
- 3.מתעניין 11/10/2021 14:02הגב לתגובה זוניתן להבין שהמצב הכלכלי נפלא. אולי אפשר להקטין במקצת את המיסוי. הקטנת מס רווחי הון בשוק המניות תביא להזרמת כסף נוסף ובעקבות כך יהיה קל ומשתלם יותר להנפיק חברות חדשות. גם ממשלתיות כהצעת הכותב וגם פרטיות !!!
- 2.חיים סגל 11/10/2021 14:00הגב לתגובה זוממשלה רעה אכזרית וקשת לב שמכריחה קשישים להתקיים מ 1800-2000 ש"ח לחודש, לחודש !!!!!
- תישאל את הנוכל שחזר מהוואי למה זה קרה. (ל"ת)משה - חיפה 11/10/2021 17:48הגב לתגובה זו
- מה לעשות בכסף קשה לבזבז כל חודש 40 אלף שח (ל"ת)העיקר שהם לא יודעים 11/10/2021 14:50הגב לתגובה זו
- עדין תקוע בעבר ? יש לכם ממשלה קדימה ! תפסיק לבכות (ל"ת)יוסי 11/10/2021 21:13
- דרור 11/10/2021 14:25הגב לתגובה זולחינוך, לבריאות , לביטחון ולביטחון פנים והרשימה עוד ארוכה .
- 1.אינפלציה 11/10/2021 13:59הגב לתגובה זולא מבזבזים יותר עליית המחירים היא לא הגיונית אבל המיסוי הוא יחסי ולכן יש עלייה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)