יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי
מאקרו כלכלה

המשק במצב מצוין: המצב האמיתי בספטמבר: עודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל; הגירעון 6.8% בלבד

גביית שיא במסים מעידה כי הכלכלה שלנו במצב טוב - הציבור משתכר יותר ומבזבז יותר. הגירעון הרשמי ירד אמנם רק ל-7.4% אך זאת בגלל עיכוב בגביה, בעקבות החגים
נתנאל אריאל | (17)

נתוני ההכנסות של חודש ספטמבר ממשיכים להיות מצוינים. המשק משתפר. הגירעון הרשמי ירד ל-7.4% אבל הגירעון האמיתי ירד ל-6.8% מהתוצר (לעומת 8% בחודש אוגוסט). וזה טוב מאוד - וכבר כתבנו את זה לפני חודשיים, וגם לפני חודש, והוספנו כי אם מניית ישראל הייתה נסחרת בבורסה - היא הייתה מזנקת בעקבות הדיווח.

על פי הנתונים, בעקבות מיעוט ימי העסקים בחודש ספטמבר, כ-8.2 מיליארד שקלים ייגבו במהלך חודש אוקטובר, ולא כבר בספטמבר, אך זו טעות אופטית: הם שייכים לספטמבר, ולכן הגירעון בפועל ירד  עוד יותר מהנתון הרשמי, כאמור - ל-6.8%. 

בפועל, אם מייחסים את גביית המסים לתקופה שבה הם נצברו באמת, כלומר לחודש ספטמבר, ולא לתקופה שבה הם ייגבו בפועל (אוקטובר) - המדינה בכלל סיימה את חודש ספטמבר בעודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל, כאשר 'הרשמי' לחודש ספטמבר הוא גירעון של 6 מיליארד שקל.

למעשה, בשלושת החודשים האחרונים הגירעון החודשי קרוב לאפס. אלה שלושת החודשים הרצופים הכי טובים בשלוש השנים האחרונות. המצב טוב, למרות הקורונה. הרוב בזכות ההייטקיסטים שכל כך קל לקנא בהם - אבל האמת היא שצריך להגיד להם תודה

מתחילת השנה הגירעון עומד על 51.5 מיליארד שקל לעומת 103.4 מיליארד שקל אשתקד, וב-12 החודשים האחרונים הוא עומד על 108.1 מיליארד שקל, לעומת 116.9 מיליארד שקל בחודש הקודם, וירידה וירידה משמעותית מרמות של 180 מיליארד שקל רק לפני כמה חודשים - כלומר הגירעון נמצא במגמת ירידה שממשיכה וממשיכה, ואלה בשורות טובות למשק הישראלי.

הכלכלה שלנו במצב טוב ורואים את זה בגבייה ממסים. בחודש ספטמבר גבתה המדינה הכנסות של 25.4 מיליארד שקל, ואם נוסיף את אותם 8.2 מיליארד הרי שההכנסות היו מגיעות ל-33.6 מיליארד שקל. המסים  מבטאים את הכנסות המדינה והעלייה בהן נרשמה  לאורך כל הקו – מסי חברות, מסי נדל"ן, מסים משוק ההון. ביחס לחודש ספטמבר הקודם, מדובר בעליה של 17% בגביה.

בחודשים ינואר - ספטמבר 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ב-275.8 מיליארד שקל, לעומת 230.4 מיליארד שקל אשתקד, גידול של 23%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-19% וההכנסות מאגרות עלו ב-5%. בהשוואה לינואר - ספטמבר 2019 עלו ההכנסות ממסים בשיעור של 19% - ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-25% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-12%.  ביחס ל-2020 אפשר להגיד – "נו טוב, הייתה קורונה". אבל ביחס ל-2019 אין תירוצים – זו עלייה אמיתית.

קיראו עוד ב"בארץ"

שני פרמטרים מעידים על שיפור גורף במשק – המסים על השכר עלו והמע"מ עלה. אם המס על השכר עלה זה אומר בצורה ברורה שאנשים (כמכלול) מרוויחים יותר. זה טוב למשק – אנשים שמשתכרים יותר גם מוציאים יותר וגם חוסכים יותר. עלייה במע"מ מבטא בצורה ברורה עלייה בהיקף העסקאות.  

אבל החגיגה הגדולה במסים מיוחסת להייטק. הנפקות בוול סטריט בהיקף עצום, לצד מימושי אופציות של בעלי מניות ועובדים הביאו לשיא בגביית מסים. כבר כתבנו כאן שהשנה הזאת הולכת להיות נהדרת מבחינת ההייטק הישראלי וזה ישפיע על הכלכלה הישראלית - וההשפעה הזו ממשיכה.

 

השיפור הוא לא מקרי. הוא ידוע וברור. חברות ישראליות מצליחות לגייס בחו"ל בסכומים גבוהים מאוד בראייה היסטורית - וזה מתגלגל להכנסות של הממשלה. אנחנו מסקרים פה לא מעט את ההנפקות הללו, ונכון שהמחירים שלהן לפעמים נראים גבוהים, גבוהים מדי, אבל כולנו נהנים מכך.
 
אבל מנכ"ל משרד האוצר בלינקוב רואה בזה סיכון - "יש עשרות אלפי צעירים בישראל שמתעשרים וזה מסוכן". אלא שהוא צריך לברך על כך. הייטקיסטים הם לא אויב הציבור. הנפקות זה דבר טוב למשק (גם אם לא תמיד למשקיעים), בסוף זה כסף שנכנס למדינה, זה כסף שמגיע לאנשים מהשורה, שמתעשרים ויכולים גם להוציא יותר.

לקריאה נוספת:

>>> רק אל תפריעו להייטק

>>> ההייטקיסטים הפכו לשק החבטות של האוצר; אבל האמת הפוכה - האוצר צריך להגיד תודה; בזכותם הכלכלה הישראלית טובה

ההסתכלות על תקציבים נקיים מאירועים חד פעמיים היא חשובה, כי היא מנטרלת בעצם חריגים שלא יחזרו בהמשך (אז נכון הקורונה עוד תמשיך להעיב על התקציב, ועדיין בראייה מלמעלה - מדובר באירוע שמתישהו ייפסק והתקציב בגינו יתאפס). זה בדיוק כמו שחברות שנסחרות בוול סטריט מדווחות את הדיווח החשבונאי שלוקח בחשבונאות את כל ההוצאות אבל במקביל מדווחות על התוצאות הלא חשבונאיות (הכלכליות) שנקראות Non Gaap ושם הן מנטרלות את כל הסעיפים החריגים כדי לספק לקוראים את תמונת המצב הנכונה יותר לצורך הבנת העסק.

אז אם אתם רוצים לדעת מה מצב "העסק" שנקרא מדינת ישראל תנכו את ההוצאות החד פעמיות ותגלו שאנחנו בעודף של 2.2 מיליארד שקל.

 

המסים ישירים הסתכמו בספטמבר 2021 ב-17.1 מיליארד שקל לעומת 14.3 מיליארד שקל בספטמבר 2020, גידול של 25%. מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) עמדו על 6.4 מיליארד שקל לעומת 5.9 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 18%. לעומת 2019 מדובר בעלייה גבוהה יותר. חלק ממיסוי ההייטק נמצא בסעיפים האלו.

הגביה מניכויים הסתכמה בספטמבר 2021 בכ-10.1 מיליארד שקל, לעומת 8.9 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 16%. בהשוואה לספטמבר 2019, זוהי עליה של 21%.

ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בספטמבר ב-1.5 מיליארד שקל, לעומת 0.8 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 96%. בגביה ממס שבח נרשמה עליה של  109% ובגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 89%. בהשוואה לספטמבר 2019 חלה עליה בשיעור של 53%. מגמת העליה בהכנסות ממס רכישה וממס שבח נמשכת מחודש מרץ 2021. במצטבר, בחודשים ינואר – ספטמבר 2021 נרשמה עליה של 61% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל 54% לעומת ינואר – ספטמבר 2019. העליה נובעת מגידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות, וזאת למרות הפחתת מס הרכישה על רכישת דירת השקעה בשנה שעברה.

 

ולשר האוצר אביגדור ליברמן נזכיר את ההצעה שלנו: אפשר לממן את הגירעון מהנפקה של חברות ממשלתיות. יש לא מעט כאלה. אפשר להפסיק למרוח את ההנפקה של התעשייה האווירית, ואפשר גם להנפיק את רפאל, חברת החשמל, דואר ישראל, הנמלים, נתיבי ישראל, מקורות, חברות בנייה ומו"פ ועוד...

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    חיים סגל 11/10/2021 16:12
    הגב לתגובה זו
    ואם צריך עוד כסף תרעיבו אותם עוד ועוד...
  • 11.
    לזרוק את ליברמן 11/10/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    ליברמן עם המיסים יחנוק את המשק הוא צריך ללמוד מכץ
  • 10.
    איחולים לבביים בנוסח פולין שיהיה לכם לתרופות אמן (ל"ת)
    לממשלה המחורבנט 11/10/2021 14:49
    הגב לתגובה זו
  • מתאים לי שביביסט כמוךחמוץ, הנוכל עף הביתה והמשק צומח. (ל"ת)
    משה - חיפה 11/10/2021 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שולמן קטן 11/10/2021 14:45
    הגב לתגובה זו
    המדינה בצעד בריוני שמה לעצמה לגבות כמה שיותר מס שאיננו בצדק, לעכב החזרי מס בדוחות 2020, להגדיל מקדמות מס סתם כך. לקנוס על מענקי קורונה ששולמו ונדרשים להחזר.. שלא יעבדו עליכם. זה הינדוס חשבונאי להראות כמה ליברמן שר אוצר טוב... בפועל אין שינוי מהותי בפעילות המשק
  • 8.
    איציק 11/10/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
    פחות לאזרחים בתחומי החינוך בריאות רווחה ועוד ככה ישאר יותר כסף לצערי האוצר לנפנף בו ככלכלה טובה.
  • 7.
    לימונים 11/10/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    שישנסקי על הגז שישנסקי 1 ו 2 על כיל. מס בורסה ולא נשאר לה כסף לקשישים . לרפואה הולמת ולחינוך הכל מיושן שיא ההשכלה פה זה פרקי היום בתנך וספרות משעממת עד מוות. מילים מההפטרה לא שימושיים זה כאילו ללמוד שפה נוספת משמרים את הטמטום פה. והחינוך תת רמה כי שמים מפקחים מקושרים או בעלי וותק שקודמו. ככה לא נראית קידמה ואם יש כסף למה הקשישים מקבלים חצי שקל לשנה במשך 12 שנים וחברי הכנסת שילשו את משכורתם על כלום. ממשלה מנוולת בסוף כל הכסף הולך על מבצע בעזה ותקיפה של מחסן עם צעצועים בלבנון
  • 6.
    אבישי בן חיים בוכה שישראל הראשונה , ההיטקיסטים מצילים א (ל"ת)
    אליאב 11/10/2021 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מדינה עשירה 11/10/2021 14:35
    הגב לתגובה זו
    הרי בנט אמר שהכלכלה קורסת ולכן הוא פותח את המשק ומכיל מתים. אז מישהו פה משקר לציבור והממשלה גם מתכננת מיסים נוספים בדמות מס גודש עושק. אותו הגה גנץ שלטענתו למד תחבורע בארהב (מי שילם על זה?) ואין מה לצפות מגנץ שהוכיח שהוא שלומיאל ולא יודע להכות בברזל בעודנו חם ומפסיד מקצועי. ישראל לא מדינה גדולה הרוב מתרכז במרכז מס גודש יגרום לכך שאף אחד לא ירצה לזוז מהעיר שלו יפגעו בכלכלה בקשרים המשפחתיים והחברתיים רק הממשלה תתעשר ממי שאין לו ברירה . מתאים לגנץ הלא חכם ומתאים לבנט תאב הבצע השקרן
  • 4.
    וזה הזמן להתיחס למתמחים כבני אדם (ל"ת)
    עירית 11/10/2021 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתעניין 11/10/2021 14:02
    הגב לתגובה זו
    ניתן להבין שהמצב הכלכלי נפלא. אולי אפשר להקטין במקצת את המיסוי. הקטנת מס רווחי הון בשוק המניות תביא להזרמת כסף נוסף ובעקבות כך יהיה קל ומשתלם יותר להנפיק חברות חדשות. גם ממשלתיות כהצעת הכותב וגם פרטיות !!!
  • 2.
    חיים סגל 11/10/2021 14:00
    הגב לתגובה זו
    ממשלה רעה אכזרית וקשת לב שמכריחה קשישים להתקיים מ 1800-2000 ש"ח לחודש, לחודש !!!!!
  • תישאל את הנוכל שחזר מהוואי למה זה קרה. (ל"ת)
    משה - חיפה 11/10/2021 17:48
    הגב לתגובה זו
  • מה לעשות בכסף קשה לבזבז כל חודש 40 אלף שח (ל"ת)
    העיקר שהם לא יודעים 11/10/2021 14:50
    הגב לתגובה זו
  • עדין תקוע בעבר ? יש לכם ממשלה קדימה ! תפסיק לבכות (ל"ת)
    יוסי 11/10/2021 21:13
  • דרור 11/10/2021 14:25
    הגב לתגובה זו
    לחינוך, לבריאות , לביטחון ולביטחון פנים והרשימה עוד ארוכה .
  • 1.
    אינפלציה 11/10/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    לא מבזבזים יותר עליית המחירים היא לא הגיונית אבל המיסוי הוא יחסי ולכן יש עלייה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.