המשק במצב מצוין: המצב האמיתי בספטמבר: עודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל; הגירעון 6.8% בלבד
נתוני ההכנסות של חודש ספטמבר ממשיכים להיות מצוינים. המשק משתפר. הגירעון הרשמי ירד ל-7.4% אבל הגירעון האמיתי ירד ל-6.8% מהתוצר (לעומת 8% בחודש אוגוסט). וזה טוב מאוד - וכבר כתבנו את זה לפני חודשיים, וגם לפני חודש, והוספנו כי אם מניית ישראל הייתה נסחרת בבורסה - היא הייתה מזנקת בעקבות הדיווח.
על פי הנתונים, בעקבות מיעוט ימי העסקים בחודש ספטמבר, כ-8.2 מיליארד שקלים ייגבו במהלך חודש אוקטובר, ולא כבר בספטמבר, אך זו טעות אופטית: הם שייכים לספטמבר, ולכן הגירעון בפועל ירד עוד יותר מהנתון הרשמי, כאמור - ל-6.8%.
בפועל, אם מייחסים את גביית המסים לתקופה שבה הם נצברו באמת, כלומר לחודש ספטמבר, ולא לתקופה שבה הם ייגבו בפועל (אוקטובר) - המדינה בכלל סיימה את חודש ספטמבר בעודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל, כאשר 'הרשמי' לחודש ספטמבר הוא גירעון של 6 מיליארד שקל.
למעשה, בשלושת החודשים האחרונים הגירעון החודשי קרוב לאפס. אלה שלושת החודשים הרצופים הכי טובים בשלוש השנים האחרונות. המצב טוב, למרות הקורונה. הרוב בזכות ההייטקיסטים שכל כך קל לקנא בהם - אבל האמת היא שצריך להגיד להם תודה.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתחילת השנה הגירעון עומד על 51.5 מיליארד שקל לעומת 103.4 מיליארד שקל אשתקד, וב-12 החודשים האחרונים הוא עומד על 108.1 מיליארד שקל, לעומת 116.9 מיליארד שקל בחודש הקודם, וירידה וירידה משמעותית מרמות של 180 מיליארד שקל רק לפני כמה חודשים - כלומר הגירעון נמצא במגמת ירידה שממשיכה וממשיכה, ואלה בשורות טובות למשק הישראלי.
הכלכלה שלנו במצב טוב ורואים את זה בגבייה ממסים. בחודש ספטמבר גבתה המדינה הכנסות של 25.4 מיליארד שקל, ואם נוסיף את אותם 8.2 מיליארד הרי שההכנסות היו מגיעות ל-33.6 מיליארד שקל. המסים מבטאים את הכנסות המדינה והעלייה בהן נרשמה לאורך כל הקו – מסי חברות, מסי נדל"ן, מסים משוק ההון. ביחס לחודש ספטמבר הקודם, מדובר בעליה של 17% בגביה.
בחודשים ינואר - ספטמבר 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ב-275.8 מיליארד שקל, לעומת 230.4 מיליארד שקל אשתקד, גידול של 23%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-19% וההכנסות מאגרות עלו ב-5%. בהשוואה לינואר - ספטמבר 2019 עלו ההכנסות ממסים בשיעור של 19% - ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-25% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-12%. ביחס ל-2020 אפשר להגיד – "נו טוב, הייתה קורונה". אבל ביחס ל-2019 אין תירוצים – זו עלייה אמיתית.
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
שני פרמטרים מעידים על שיפור גורף במשק – המסים על השכר עלו והמע"מ עלה. אם המס על השכר עלה זה אומר בצורה ברורה שאנשים (כמכלול) מרוויחים יותר. זה טוב למשק – אנשים שמשתכרים יותר גם מוציאים יותר וגם חוסכים יותר. עלייה במע"מ מבטא בצורה ברורה עלייה בהיקף העסקאות.
אבל החגיגה הגדולה במסים מיוחסת להייטק. הנפקות בוול סטריט בהיקף עצום, לצד מימושי אופציות של בעלי מניות ועובדים הביאו לשיא בגביית מסים. כבר כתבנו כאן שהשנה הזאת הולכת להיות נהדרת מבחינת ההייטק הישראלי וזה ישפיע על הכלכלה הישראלית - וההשפעה הזו ממשיכה.
לקריאה נוספת:
ההסתכלות על תקציבים נקיים מאירועים חד פעמיים היא חשובה, כי היא מנטרלת בעצם חריגים שלא יחזרו בהמשך (אז נכון הקורונה עוד תמשיך להעיב על התקציב, ועדיין בראייה מלמעלה - מדובר באירוע שמתישהו ייפסק והתקציב בגינו יתאפס). זה בדיוק כמו שחברות שנסחרות בוול סטריט מדווחות את הדיווח החשבונאי שלוקח בחשבונאות את כל ההוצאות אבל במקביל מדווחות על התוצאות הלא חשבונאיות (הכלכליות) שנקראות Non Gaap ושם הן מנטרלות את כל הסעיפים החריגים כדי לספק לקוראים את תמונת המצב הנכונה יותר לצורך הבנת העסק.
אז אם אתם רוצים לדעת מה מצב "העסק" שנקרא מדינת ישראל תנכו את ההוצאות החד פעמיות ותגלו שאנחנו בעודף של 2.2 מיליארד שקל.
המסים ישירים הסתכמו בספטמבר 2021 ב-17.1 מיליארד שקל לעומת 14.3 מיליארד שקל בספטמבר 2020, גידול של 25%. מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) עמדו על 6.4 מיליארד שקל לעומת 5.9 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 18%. לעומת 2019 מדובר בעלייה גבוהה יותר. חלק ממיסוי ההייטק נמצא בסעיפים האלו.
הגביה מניכויים הסתכמה בספטמבר 2021 בכ-10.1 מיליארד שקל, לעומת 8.9 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 16%. בהשוואה לספטמבר 2019, זוהי עליה של 21%.
ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בספטמבר ב-1.5 מיליארד שקל, לעומת 0.8 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 96%. בגביה ממס שבח נרשמה עליה של 109% ובגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 89%. בהשוואה לספטמבר 2019 חלה עליה בשיעור של 53%. מגמת העליה בהכנסות ממס רכישה וממס שבח נמשכת מחודש מרץ 2021. במצטבר, בחודשים ינואר – ספטמבר 2021 נרשמה עליה של 61% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל 54% לעומת ינואר – ספטמבר 2019. העליה נובעת מגידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות, וזאת למרות הפחתת מס הרכישה על רכישת דירת השקעה בשנה שעברה.
- 12.חיים סגל 11/10/2021 16:12הגב לתגובה זוואם צריך עוד כסף תרעיבו אותם עוד ועוד...
- 11.לזרוק את ליברמן 11/10/2021 15:14הגב לתגובה זוליברמן עם המיסים יחנוק את המשק הוא צריך ללמוד מכץ
- 10.איחולים לבביים בנוסח פולין שיהיה לכם לתרופות אמן (ל"ת)לממשלה המחורבנט 11/10/2021 14:49הגב לתגובה זו
- מתאים לי שביביסט כמוךחמוץ, הנוכל עף הביתה והמשק צומח. (ל"ת)משה - חיפה 11/10/2021 17:46הגב לתגובה זו
- 9.שולמן קטן 11/10/2021 14:45הגב לתגובה זוהמדינה בצעד בריוני שמה לעצמה לגבות כמה שיותר מס שאיננו בצדק, לעכב החזרי מס בדוחות 2020, להגדיל מקדמות מס סתם כך. לקנוס על מענקי קורונה ששולמו ונדרשים להחזר.. שלא יעבדו עליכם. זה הינדוס חשבונאי להראות כמה ליברמן שר אוצר טוב... בפועל אין שינוי מהותי בפעילות המשק
- 8.איציק 11/10/2021 14:42הגב לתגובה זופחות לאזרחים בתחומי החינוך בריאות רווחה ועוד ככה ישאר יותר כסף לצערי האוצר לנפנף בו ככלכלה טובה.
- 7.לימונים 11/10/2021 14:40הגב לתגובה זושישנסקי על הגז שישנסקי 1 ו 2 על כיל. מס בורסה ולא נשאר לה כסף לקשישים . לרפואה הולמת ולחינוך הכל מיושן שיא ההשכלה פה זה פרקי היום בתנך וספרות משעממת עד מוות. מילים מההפטרה לא שימושיים זה כאילו ללמוד שפה נוספת משמרים את הטמטום פה. והחינוך תת רמה כי שמים מפקחים מקושרים או בעלי וותק שקודמו. ככה לא נראית קידמה ואם יש כסף למה הקשישים מקבלים חצי שקל לשנה במשך 12 שנים וחברי הכנסת שילשו את משכורתם על כלום. ממשלה מנוולת בסוף כל הכסף הולך על מבצע בעזה ותקיפה של מחסן עם צעצועים בלבנון
- 6.אבישי בן חיים בוכה שישראל הראשונה , ההיטקיסטים מצילים א (ל"ת)אליאב 11/10/2021 14:35הגב לתגובה זו
- 5.מדינה עשירה 11/10/2021 14:35הגב לתגובה זוהרי בנט אמר שהכלכלה קורסת ולכן הוא פותח את המשק ומכיל מתים. אז מישהו פה משקר לציבור והממשלה גם מתכננת מיסים נוספים בדמות מס גודש עושק. אותו הגה גנץ שלטענתו למד תחבורע בארהב (מי שילם על זה?) ואין מה לצפות מגנץ שהוכיח שהוא שלומיאל ולא יודע להכות בברזל בעודנו חם ומפסיד מקצועי. ישראל לא מדינה גדולה הרוב מתרכז במרכז מס גודש יגרום לכך שאף אחד לא ירצה לזוז מהעיר שלו יפגעו בכלכלה בקשרים המשפחתיים והחברתיים רק הממשלה תתעשר ממי שאין לו ברירה . מתאים לגנץ הלא חכם ומתאים לבנט תאב הבצע השקרן
- 4.וזה הזמן להתיחס למתמחים כבני אדם (ל"ת)עירית 11/10/2021 14:33הגב לתגובה זו
- 3.מתעניין 11/10/2021 14:02הגב לתגובה זוניתן להבין שהמצב הכלכלי נפלא. אולי אפשר להקטין במקצת את המיסוי. הקטנת מס רווחי הון בשוק המניות תביא להזרמת כסף נוסף ובעקבות כך יהיה קל ומשתלם יותר להנפיק חברות חדשות. גם ממשלתיות כהצעת הכותב וגם פרטיות !!!
- 2.חיים סגל 11/10/2021 14:00הגב לתגובה זוממשלה רעה אכזרית וקשת לב שמכריחה קשישים להתקיים מ 1800-2000 ש"ח לחודש, לחודש !!!!!
- תישאל את הנוכל שחזר מהוואי למה זה קרה. (ל"ת)משה - חיפה 11/10/2021 17:48הגב לתגובה זו
- מה לעשות בכסף קשה לבזבז כל חודש 40 אלף שח (ל"ת)העיקר שהם לא יודעים 11/10/2021 14:50הגב לתגובה זו
- עדין תקוע בעבר ? יש לכם ממשלה קדימה ! תפסיק לבכות (ל"ת)יוסי 11/10/2021 21:13
- דרור 11/10/2021 14:25הגב לתגובה זולחינוך, לבריאות , לביטחון ולביטחון פנים והרשימה עוד ארוכה .
- 1.אינפלציה 11/10/2021 13:59הגב לתגובה זולא מבזבזים יותר עליית המחירים היא לא הגיונית אבל המיסוי הוא יחסי ולכן יש עלייה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
