יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי
מאקרו כלכלה

המשק במצב מצוין: המצב האמיתי בספטמבר: עודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל; הגירעון 6.8% בלבד

גביית שיא במסים מעידה כי הכלכלה שלנו במצב טוב - הציבור משתכר יותר ומבזבז יותר. הגירעון הרשמי ירד אמנם רק ל-7.4% אך זאת בגלל עיכוב בגביה, בעקבות החגים
נתנאל אריאל | (17)

נתוני ההכנסות של חודש ספטמבר ממשיכים להיות מצוינים. המשק משתפר. הגירעון הרשמי ירד ל-7.4% אבל הגירעון האמיתי ירד ל-6.8% מהתוצר (לעומת 8% בחודש אוגוסט). וזה טוב מאוד - וכבר כתבנו את זה לפני חודשיים, וגם לפני חודש, והוספנו כי אם מניית ישראל הייתה נסחרת בבורסה - היא הייתה מזנקת בעקבות הדיווח.

על פי הנתונים, בעקבות מיעוט ימי העסקים בחודש ספטמבר, כ-8.2 מיליארד שקלים ייגבו במהלך חודש אוקטובר, ולא כבר בספטמבר, אך זו טעות אופטית: הם שייכים לספטמבר, ולכן הגירעון בפועל ירד  עוד יותר מהנתון הרשמי, כאמור - ל-6.8%. 

בפועל, אם מייחסים את גביית המסים לתקופה שבה הם נצברו באמת, כלומר לחודש ספטמבר, ולא לתקופה שבה הם ייגבו בפועל (אוקטובר) - המדינה בכלל סיימה את חודש ספטמבר בעודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל, כאשר 'הרשמי' לחודש ספטמבר הוא גירעון של 6 מיליארד שקל.

למעשה, בשלושת החודשים האחרונים הגירעון החודשי קרוב לאפס. אלה שלושת החודשים הרצופים הכי טובים בשלוש השנים האחרונות. המצב טוב, למרות הקורונה. הרוב בזכות ההייטקיסטים שכל כך קל לקנא בהם - אבל האמת היא שצריך להגיד להם תודה

מתחילת השנה הגירעון עומד על 51.5 מיליארד שקל לעומת 103.4 מיליארד שקל אשתקד, וב-12 החודשים האחרונים הוא עומד על 108.1 מיליארד שקל, לעומת 116.9 מיליארד שקל בחודש הקודם, וירידה וירידה משמעותית מרמות של 180 מיליארד שקל רק לפני כמה חודשים - כלומר הגירעון נמצא במגמת ירידה שממשיכה וממשיכה, ואלה בשורות טובות למשק הישראלי.

הכלכלה שלנו במצב טוב ורואים את זה בגבייה ממסים. בחודש ספטמבר גבתה המדינה הכנסות של 25.4 מיליארד שקל, ואם נוסיף את אותם 8.2 מיליארד הרי שההכנסות היו מגיעות ל-33.6 מיליארד שקל. המסים  מבטאים את הכנסות המדינה והעלייה בהן נרשמה  לאורך כל הקו – מסי חברות, מסי נדל"ן, מסים משוק ההון. ביחס לחודש ספטמבר הקודם, מדובר בעליה של 17% בגביה.

בחודשים ינואר - ספטמבר 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ב-275.8 מיליארד שקל, לעומת 230.4 מיליארד שקל אשתקד, גידול של 23%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-19% וההכנסות מאגרות עלו ב-5%. בהשוואה לינואר - ספטמבר 2019 עלו ההכנסות ממסים בשיעור של 19% - ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-25% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-12%.  ביחס ל-2020 אפשר להגיד – "נו טוב, הייתה קורונה". אבל ביחס ל-2019 אין תירוצים – זו עלייה אמיתית.

קיראו עוד ב"בארץ"

שני פרמטרים מעידים על שיפור גורף במשק – המסים על השכר עלו והמע"מ עלה. אם המס על השכר עלה זה אומר בצורה ברורה שאנשים (כמכלול) מרוויחים יותר. זה טוב למשק – אנשים שמשתכרים יותר גם מוציאים יותר וגם חוסכים יותר. עלייה במע"מ מבטא בצורה ברורה עלייה בהיקף העסקאות.  

אבל החגיגה הגדולה במסים מיוחסת להייטק. הנפקות בוול סטריט בהיקף עצום, לצד מימושי אופציות של בעלי מניות ועובדים הביאו לשיא בגביית מסים. כבר כתבנו כאן שהשנה הזאת הולכת להיות נהדרת מבחינת ההייטק הישראלי וזה ישפיע על הכלכלה הישראלית - וההשפעה הזו ממשיכה.

 

השיפור הוא לא מקרי. הוא ידוע וברור. חברות ישראליות מצליחות לגייס בחו"ל בסכומים גבוהים מאוד בראייה היסטורית - וזה מתגלגל להכנסות של הממשלה. אנחנו מסקרים פה לא מעט את ההנפקות הללו, ונכון שהמחירים שלהן לפעמים נראים גבוהים, גבוהים מדי, אבל כולנו נהנים מכך.
 
אבל מנכ"ל משרד האוצר בלינקוב רואה בזה סיכון - "יש עשרות אלפי צעירים בישראל שמתעשרים וזה מסוכן". אלא שהוא צריך לברך על כך. הייטקיסטים הם לא אויב הציבור. הנפקות זה דבר טוב למשק (גם אם לא תמיד למשקיעים), בסוף זה כסף שנכנס למדינה, זה כסף שמגיע לאנשים מהשורה, שמתעשרים ויכולים גם להוציא יותר.

לקריאה נוספת:

>>> רק אל תפריעו להייטק

>>> ההייטקיסטים הפכו לשק החבטות של האוצר; אבל האמת הפוכה - האוצר צריך להגיד תודה; בזכותם הכלכלה הישראלית טובה

ההסתכלות על תקציבים נקיים מאירועים חד פעמיים היא חשובה, כי היא מנטרלת בעצם חריגים שלא יחזרו בהמשך (אז נכון הקורונה עוד תמשיך להעיב על התקציב, ועדיין בראייה מלמעלה - מדובר באירוע שמתישהו ייפסק והתקציב בגינו יתאפס). זה בדיוק כמו שחברות שנסחרות בוול סטריט מדווחות את הדיווח החשבונאי שלוקח בחשבונאות את כל ההוצאות אבל במקביל מדווחות על התוצאות הלא חשבונאיות (הכלכליות) שנקראות Non Gaap ושם הן מנטרלות את כל הסעיפים החריגים כדי לספק לקוראים את תמונת המצב הנכונה יותר לצורך הבנת העסק.

אז אם אתם רוצים לדעת מה מצב "העסק" שנקרא מדינת ישראל תנכו את ההוצאות החד פעמיות ותגלו שאנחנו בעודף של 2.2 מיליארד שקל.

 

המסים ישירים הסתכמו בספטמבר 2021 ב-17.1 מיליארד שקל לעומת 14.3 מיליארד שקל בספטמבר 2020, גידול של 25%. מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) עמדו על 6.4 מיליארד שקל לעומת 5.9 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 18%. לעומת 2019 מדובר בעלייה גבוהה יותר. חלק ממיסוי ההייטק נמצא בסעיפים האלו.

הגביה מניכויים הסתכמה בספטמבר 2021 בכ-10.1 מיליארד שקל, לעומת 8.9 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 16%. בהשוואה לספטמבר 2019, זוהי עליה של 21%.

ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בספטמבר ב-1.5 מיליארד שקל, לעומת 0.8 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 96%. בגביה ממס שבח נרשמה עליה של  109% ובגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 89%. בהשוואה לספטמבר 2019 חלה עליה בשיעור של 53%. מגמת העליה בהכנסות ממס רכישה וממס שבח נמשכת מחודש מרץ 2021. במצטבר, בחודשים ינואר – ספטמבר 2021 נרשמה עליה של 61% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל 54% לעומת ינואר – ספטמבר 2019. העליה נובעת מגידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות, וזאת למרות הפחתת מס הרכישה על רכישת דירת השקעה בשנה שעברה.

 

ולשר האוצר אביגדור ליברמן נזכיר את ההצעה שלנו: אפשר לממן את הגירעון מהנפקה של חברות ממשלתיות. יש לא מעט כאלה. אפשר להפסיק למרוח את ההנפקה של התעשייה האווירית, ואפשר גם להנפיק את רפאל, חברת החשמל, דואר ישראל, הנמלים, נתיבי ישראל, מקורות, חברות בנייה ומו"פ ועוד...

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    חיים סגל 11/10/2021 16:12
    הגב לתגובה זו
    ואם צריך עוד כסף תרעיבו אותם עוד ועוד...
  • 11.
    לזרוק את ליברמן 11/10/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    ליברמן עם המיסים יחנוק את המשק הוא צריך ללמוד מכץ
  • 10.
    איחולים לבביים בנוסח פולין שיהיה לכם לתרופות אמן (ל"ת)
    לממשלה המחורבנט 11/10/2021 14:49
    הגב לתגובה זו
  • מתאים לי שביביסט כמוךחמוץ, הנוכל עף הביתה והמשק צומח. (ל"ת)
    משה - חיפה 11/10/2021 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שולמן קטן 11/10/2021 14:45
    הגב לתגובה זו
    המדינה בצעד בריוני שמה לעצמה לגבות כמה שיותר מס שאיננו בצדק, לעכב החזרי מס בדוחות 2020, להגדיל מקדמות מס סתם כך. לקנוס על מענקי קורונה ששולמו ונדרשים להחזר.. שלא יעבדו עליכם. זה הינדוס חשבונאי להראות כמה ליברמן שר אוצר טוב... בפועל אין שינוי מהותי בפעילות המשק
  • 8.
    איציק 11/10/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
    פחות לאזרחים בתחומי החינוך בריאות רווחה ועוד ככה ישאר יותר כסף לצערי האוצר לנפנף בו ככלכלה טובה.
  • 7.
    לימונים 11/10/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    שישנסקי על הגז שישנסקי 1 ו 2 על כיל. מס בורסה ולא נשאר לה כסף לקשישים . לרפואה הולמת ולחינוך הכל מיושן שיא ההשכלה פה זה פרקי היום בתנך וספרות משעממת עד מוות. מילים מההפטרה לא שימושיים זה כאילו ללמוד שפה נוספת משמרים את הטמטום פה. והחינוך תת רמה כי שמים מפקחים מקושרים או בעלי וותק שקודמו. ככה לא נראית קידמה ואם יש כסף למה הקשישים מקבלים חצי שקל לשנה במשך 12 שנים וחברי הכנסת שילשו את משכורתם על כלום. ממשלה מנוולת בסוף כל הכסף הולך על מבצע בעזה ותקיפה של מחסן עם צעצועים בלבנון
  • 6.
    אבישי בן חיים בוכה שישראל הראשונה , ההיטקיסטים מצילים א (ל"ת)
    אליאב 11/10/2021 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מדינה עשירה 11/10/2021 14:35
    הגב לתגובה זו
    הרי בנט אמר שהכלכלה קורסת ולכן הוא פותח את המשק ומכיל מתים. אז מישהו פה משקר לציבור והממשלה גם מתכננת מיסים נוספים בדמות מס גודש עושק. אותו הגה גנץ שלטענתו למד תחבורע בארהב (מי שילם על זה?) ואין מה לצפות מגנץ שהוכיח שהוא שלומיאל ולא יודע להכות בברזל בעודנו חם ומפסיד מקצועי. ישראל לא מדינה גדולה הרוב מתרכז במרכז מס גודש יגרום לכך שאף אחד לא ירצה לזוז מהעיר שלו יפגעו בכלכלה בקשרים המשפחתיים והחברתיים רק הממשלה תתעשר ממי שאין לו ברירה . מתאים לגנץ הלא חכם ומתאים לבנט תאב הבצע השקרן
  • 4.
    וזה הזמן להתיחס למתמחים כבני אדם (ל"ת)
    עירית 11/10/2021 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתעניין 11/10/2021 14:02
    הגב לתגובה זו
    ניתן להבין שהמצב הכלכלי נפלא. אולי אפשר להקטין במקצת את המיסוי. הקטנת מס רווחי הון בשוק המניות תביא להזרמת כסף נוסף ובעקבות כך יהיה קל ומשתלם יותר להנפיק חברות חדשות. גם ממשלתיות כהצעת הכותב וגם פרטיות !!!
  • 2.
    חיים סגל 11/10/2021 14:00
    הגב לתגובה זו
    ממשלה רעה אכזרית וקשת לב שמכריחה קשישים להתקיים מ 1800-2000 ש"ח לחודש, לחודש !!!!!
  • תישאל את הנוכל שחזר מהוואי למה זה קרה. (ל"ת)
    משה - חיפה 11/10/2021 17:48
    הגב לתגובה זו
  • מה לעשות בכסף קשה לבזבז כל חודש 40 אלף שח (ל"ת)
    העיקר שהם לא יודעים 11/10/2021 14:50
    הגב לתגובה זו
  • עדין תקוע בעבר ? יש לכם ממשלה קדימה ! תפסיק לבכות (ל"ת)
    יוסי 11/10/2021 21:13
  • דרור 11/10/2021 14:25
    הגב לתגובה זו
    לחינוך, לבריאות , לביטחון ולביטחון פנים והרשימה עוד ארוכה .
  • 1.
    אינפלציה 11/10/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    לא מבזבזים יותר עליית המחירים היא לא הגיונית אבל המיסוי הוא יחסי ולכן יש עלייה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.