המשק במצב מצוין: המצב האמיתי בספטמבר: עודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל; הגירעון 6.8% בלבד
נתוני ההכנסות של חודש ספטמבר ממשיכים להיות מצוינים. המשק משתפר. הגירעון הרשמי ירד ל-7.4% אבל הגירעון האמיתי ירד ל-6.8% מהתוצר (לעומת 8% בחודש אוגוסט). וזה טוב מאוד - וכבר כתבנו את זה לפני חודשיים, וגם לפני חודש, והוספנו כי אם מניית ישראל הייתה נסחרת בבורסה - היא הייתה מזנקת בעקבות הדיווח.
על פי הנתונים, בעקבות מיעוט ימי העסקים בחודש ספטמבר, כ-8.2 מיליארד שקלים ייגבו במהלך חודש אוקטובר, ולא כבר בספטמבר, אך זו טעות אופטית: הם שייכים לספטמבר, ולכן הגירעון בפועל ירד עוד יותר מהנתון הרשמי, כאמור - ל-6.8%.
בפועל, אם מייחסים את גביית המסים לתקופה שבה הם נצברו באמת, כלומר לחודש ספטמבר, ולא לתקופה שבה הם ייגבו בפועל (אוקטובר) - המדינה בכלל סיימה את חודש ספטמבר בעודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל, כאשר 'הרשמי' לחודש ספטמבר הוא גירעון של 6 מיליארד שקל.
למעשה, בשלושת החודשים האחרונים הגירעון החודשי קרוב לאפס. אלה שלושת החודשים הרצופים הכי טובים בשלוש השנים האחרונות. המצב טוב, למרות הקורונה. הרוב בזכות ההייטקיסטים שכל כך קל לקנא בהם - אבל האמת היא שצריך להגיד להם תודה.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתחילת השנה הגירעון עומד על 51.5 מיליארד שקל לעומת 103.4 מיליארד שקל אשתקד, וב-12 החודשים האחרונים הוא עומד על 108.1 מיליארד שקל, לעומת 116.9 מיליארד שקל בחודש הקודם, וירידה וירידה משמעותית מרמות של 180 מיליארד שקל רק לפני כמה חודשים - כלומר הגירעון נמצא במגמת ירידה שממשיכה וממשיכה, ואלה בשורות טובות למשק הישראלי.
הכלכלה שלנו במצב טוב ורואים את זה בגבייה ממסים. בחודש ספטמבר גבתה המדינה הכנסות של 25.4 מיליארד שקל, ואם נוסיף את אותם 8.2 מיליארד הרי שההכנסות היו מגיעות ל-33.6 מיליארד שקל. המסים מבטאים את הכנסות המדינה והעלייה בהן נרשמה לאורך כל הקו – מסי חברות, מסי נדל"ן, מסים משוק ההון. ביחס לחודש ספטמבר הקודם, מדובר בעליה של 17% בגביה.
בחודשים ינואר - ספטמבר 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ב-275.8 מיליארד שקל, לעומת 230.4 מיליארד שקל אשתקד, גידול של 23%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-19% וההכנסות מאגרות עלו ב-5%. בהשוואה לינואר - ספטמבר 2019 עלו ההכנסות ממסים בשיעור של 19% - ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-25% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-12%. ביחס ל-2020 אפשר להגיד – "נו טוב, הייתה קורונה". אבל ביחס ל-2019 אין תירוצים – זו עלייה אמיתית.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
שני פרמטרים מעידים על שיפור גורף במשק – המסים על השכר עלו והמע"מ עלה. אם המס על השכר עלה זה אומר בצורה ברורה שאנשים (כמכלול) מרוויחים יותר. זה טוב למשק – אנשים שמשתכרים יותר גם מוציאים יותר וגם חוסכים יותר. עלייה במע"מ מבטא בצורה ברורה עלייה בהיקף העסקאות.
אבל החגיגה הגדולה במסים מיוחסת להייטק. הנפקות בוול סטריט בהיקף עצום, לצד מימושי אופציות של בעלי מניות ועובדים הביאו לשיא בגביית מסים. כבר כתבנו כאן שהשנה הזאת הולכת להיות נהדרת מבחינת ההייטק הישראלי וזה ישפיע על הכלכלה הישראלית - וההשפעה הזו ממשיכה.
לקריאה נוספת:
ההסתכלות על תקציבים נקיים מאירועים חד פעמיים היא חשובה, כי היא מנטרלת בעצם חריגים שלא יחזרו בהמשך (אז נכון הקורונה עוד תמשיך להעיב על התקציב, ועדיין בראייה מלמעלה - מדובר באירוע שמתישהו ייפסק והתקציב בגינו יתאפס). זה בדיוק כמו שחברות שנסחרות בוול סטריט מדווחות את הדיווח החשבונאי שלוקח בחשבונאות את כל ההוצאות אבל במקביל מדווחות על התוצאות הלא חשבונאיות (הכלכליות) שנקראות Non Gaap ושם הן מנטרלות את כל הסעיפים החריגים כדי לספק לקוראים את תמונת המצב הנכונה יותר לצורך הבנת העסק.
אז אם אתם רוצים לדעת מה מצב "העסק" שנקרא מדינת ישראל תנכו את ההוצאות החד פעמיות ותגלו שאנחנו בעודף של 2.2 מיליארד שקל.
המסים ישירים הסתכמו בספטמבר 2021 ב-17.1 מיליארד שקל לעומת 14.3 מיליארד שקל בספטמבר 2020, גידול של 25%. מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) עמדו על 6.4 מיליארד שקל לעומת 5.9 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 18%. לעומת 2019 מדובר בעלייה גבוהה יותר. חלק ממיסוי ההייטק נמצא בסעיפים האלו.
הגביה מניכויים הסתכמה בספטמבר 2021 בכ-10.1 מיליארד שקל, לעומת 8.9 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 16%. בהשוואה לספטמבר 2019, זוהי עליה של 21%.
ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בספטמבר ב-1.5 מיליארד שקל, לעומת 0.8 מיליארד שקל בספטמבר 2020, עליה של 96%. בגביה ממס שבח נרשמה עליה של 109% ובגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 89%. בהשוואה לספטמבר 2019 חלה עליה בשיעור של 53%. מגמת העליה בהכנסות ממס רכישה וממס שבח נמשכת מחודש מרץ 2021. במצטבר, בחודשים ינואר – ספטמבר 2021 נרשמה עליה של 61% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל 54% לעומת ינואר – ספטמבר 2019. העליה נובעת מגידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות, וזאת למרות הפחתת מס הרכישה על רכישת דירת השקעה בשנה שעברה.
- 12.חיים סגל 11/10/2021 16:12הגב לתגובה זוואם צריך עוד כסף תרעיבו אותם עוד ועוד...
- 11.לזרוק את ליברמן 11/10/2021 15:14הגב לתגובה זוליברמן עם המיסים יחנוק את המשק הוא צריך ללמוד מכץ
- 10.איחולים לבביים בנוסח פולין שיהיה לכם לתרופות אמן (ל"ת)לממשלה המחורבנט 11/10/2021 14:49הגב לתגובה זו
- מתאים לי שביביסט כמוךחמוץ, הנוכל עף הביתה והמשק צומח. (ל"ת)משה - חיפה 11/10/2021 17:46הגב לתגובה זו
- 9.שולמן קטן 11/10/2021 14:45הגב לתגובה זוהמדינה בצעד בריוני שמה לעצמה לגבות כמה שיותר מס שאיננו בצדק, לעכב החזרי מס בדוחות 2020, להגדיל מקדמות מס סתם כך. לקנוס על מענקי קורונה ששולמו ונדרשים להחזר.. שלא יעבדו עליכם. זה הינדוס חשבונאי להראות כמה ליברמן שר אוצר טוב... בפועל אין שינוי מהותי בפעילות המשק
- 8.איציק 11/10/2021 14:42הגב לתגובה זופחות לאזרחים בתחומי החינוך בריאות רווחה ועוד ככה ישאר יותר כסף לצערי האוצר לנפנף בו ככלכלה טובה.
- 7.לימונים 11/10/2021 14:40הגב לתגובה זושישנסקי על הגז שישנסקי 1 ו 2 על כיל. מס בורסה ולא נשאר לה כסף לקשישים . לרפואה הולמת ולחינוך הכל מיושן שיא ההשכלה פה זה פרקי היום בתנך וספרות משעממת עד מוות. מילים מההפטרה לא שימושיים זה כאילו ללמוד שפה נוספת משמרים את הטמטום פה. והחינוך תת רמה כי שמים מפקחים מקושרים או בעלי וותק שקודמו. ככה לא נראית קידמה ואם יש כסף למה הקשישים מקבלים חצי שקל לשנה במשך 12 שנים וחברי הכנסת שילשו את משכורתם על כלום. ממשלה מנוולת בסוף כל הכסף הולך על מבצע בעזה ותקיפה של מחסן עם צעצועים בלבנון
- 6.אבישי בן חיים בוכה שישראל הראשונה , ההיטקיסטים מצילים א (ל"ת)אליאב 11/10/2021 14:35הגב לתגובה זו
- 5.מדינה עשירה 11/10/2021 14:35הגב לתגובה זוהרי בנט אמר שהכלכלה קורסת ולכן הוא פותח את המשק ומכיל מתים. אז מישהו פה משקר לציבור והממשלה גם מתכננת מיסים נוספים בדמות מס גודש עושק. אותו הגה גנץ שלטענתו למד תחבורע בארהב (מי שילם על זה?) ואין מה לצפות מגנץ שהוכיח שהוא שלומיאל ולא יודע להכות בברזל בעודנו חם ומפסיד מקצועי. ישראל לא מדינה גדולה הרוב מתרכז במרכז מס גודש יגרום לכך שאף אחד לא ירצה לזוז מהעיר שלו יפגעו בכלכלה בקשרים המשפחתיים והחברתיים רק הממשלה תתעשר ממי שאין לו ברירה . מתאים לגנץ הלא חכם ומתאים לבנט תאב הבצע השקרן
- 4.וזה הזמן להתיחס למתמחים כבני אדם (ל"ת)עירית 11/10/2021 14:33הגב לתגובה זו
- 3.מתעניין 11/10/2021 14:02הגב לתגובה זוניתן להבין שהמצב הכלכלי נפלא. אולי אפשר להקטין במקצת את המיסוי. הקטנת מס רווחי הון בשוק המניות תביא להזרמת כסף נוסף ובעקבות כך יהיה קל ומשתלם יותר להנפיק חברות חדשות. גם ממשלתיות כהצעת הכותב וגם פרטיות !!!
- 2.חיים סגל 11/10/2021 14:00הגב לתגובה זוממשלה רעה אכזרית וקשת לב שמכריחה קשישים להתקיים מ 1800-2000 ש"ח לחודש, לחודש !!!!!
- תישאל את הנוכל שחזר מהוואי למה זה קרה. (ל"ת)משה - חיפה 11/10/2021 17:48הגב לתגובה זו
- מה לעשות בכסף קשה לבזבז כל חודש 40 אלף שח (ל"ת)העיקר שהם לא יודעים 11/10/2021 14:50הגב לתגובה זו
- עדין תקוע בעבר ? יש לכם ממשלה קדימה ! תפסיק לבכות (ל"ת)יוסי 11/10/2021 21:13
- דרור 11/10/2021 14:25הגב לתגובה זולחינוך, לבריאות , לביטחון ולביטחון פנים והרשימה עוד ארוכה .
- 1.אינפלציה 11/10/2021 13:59הגב לתגובה זולא מבזבזים יותר עליית המחירים היא לא הגיונית אבל המיסוי הוא יחסי ולכן יש עלייה
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
