הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי
מאקרו כלכלה

מאחורי המספרים של משרד האוצר - גירעון חשבונאי נמוך שבכלל נמחק ונעלם בנטרול הקורונה; ותודה להייטק

גביית שיא במסים מעידה כי הכלכלה שלנו במצב טוב - הציבור משתכר יותר ומבזבז יותר
נתנאל אריאל | (13)
נושאים בכתבה תקציב המדינה

הנתונים שפרסם אתמול החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג היו מצוינים. נתוני ההכנסות, ההוצאות והגירעון לחודש יולי הפתיעו לטובה. אם מניית ישראל הייתה נסחרת בבורסה - היא הייתה מזנקת אתמול עם הדיווח.

נתחיל בגירעון – 0.8 מיליארד שקל בלבד בחודש יולי, לעומת כ-10 מיליארד שקל בחודש יוני. הגירעון מבטא את הפער בין הכנסות המדינה לבין ההוצאות שלה, ומדובר בעצם על פער נמוך בכל קנה מידה – רק 0.8 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה הגירעון עומד על 44.4 מיליארד שקל וב-12 החודשים האחרונים הגירעון מסתכם ב-133.2 מיליארד שקל. הגירעון בשנה האחרונה עומד על 9.3% והוא במגמת ירידה.

הכלכלה שלנו במצב טוב ורואים את זה בעיקר בגבייה ממסים. יולי היה חודש שיא בגביית מסים – 35.8 מיליארד שקל. המסים  מבטאים את הכנסות המדינה והעלייה בהן נרשמה  לאורך כל הקו – מסי חברות, מסי נדל"ן, מסים משוק ההון.

שני פרמטרים מעידים על שיפור גורף במשק – המסים על השכר עלו ומהע"מ עלה. אם המס על השכר עלה זה אומר בצורה ברורה שאנשים (כמכלול) מרוויחים יותר. זה טוב למשק – אנשים שמשתכרים יותר גם מוציאים יותר וגם חוסכים יותר. עלייה במע"מ מבטא בצורה ברורה עלייה בהיקף העסקאות.  

אבל החגיגה הגדולה במסים מיוחסת להייטק. הנפקות בוול סטריט בהיקף עצום, לצד מימושי אופציות של בעלי מניות ועובדים הביאו לשיא בגביית מסים. כבר כתבנו כאן שהשנה הזאת הולכת להיות נהדרת מבחינת ההייטק הישראלי וזה ישפיע על הכלכלה הישראלית, וזה בלט בחודש שעבר.

>>> רק אל תפריעו להייטק

בפועל, מבחינת התקציב השוטף, ישראל סיימה את יולי בעודף ולא בגירעון. למה הכוונה? במסגרת התקציב השנתי וההוצאות בפועל של הממשלה יש סעיפים נפרדים שקשורים לתמיכה בעקבות ובגלל משבר הקורונה. אלמלא הסעיפים האלו, היה בחודש יולי עודף של 1.8 מיליארד שקל.

ההסתכלות על תקציבים נקיים מאירועים חד פעמיים היא חשובה, כי היא מנטרלת בעצם חריגים שלא יחזרו בהמשך (אז נכון הקורונה עוד תמשיך להעיב על התקציב, ועדיין בראייה מלמעלה - מדובר באירוע שמתישהו ייפסק והתקציב בגינו יתאפס). זה בדיוק כמו שחברות שנסחרות בוול סטריט מדווחות את הדיווח החשבונאי שלוקח בחשבונאות את כל ההוצאות אבל במקביל מדווחות על התוצאות הלא חשבונאיות (הכלכליות) שנקראות Non Gaap ושם הן מנטרלות את כל הסעיפים החריגים כדי לספק לקוראים את תמונת המצב הנכונה יותר לצורך הבנת העסק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אז אם אתם רוצים לדעת מה מצב "העסק" שנקרא מדינת ישראל תנכו את ההוצאות החד פעמיות ותגלו שאנחנו בעודף של 1.8 מיליארד שקל. כשלקוחים את הקורונה בחשבון אנחנו כאמור בגירעון של 0.8 מיליארד שקל.

 

הזינוק במסים – עלייה של 26% ביחס לשנה שעברה ו-19% ביחס ל-2019

גביית מסים בסך 35.8 מיליארד שקל היא כאמור שיא והיא מבטאת עלייה של 26% ביחס לשנה שעברה ו-19% ביחס ל-2019. אז ביחס ל-2020 אפשר להגיד – "נו טוב, הייתה קורונה". אבל ביחס ל-2019 אין תירוצים – זו עלייה אמיתית.

המסים הישירים הסתכמו ביולי ב-19.7 מיליארד שקל לעומת 14.6 מיליארד שקל ביולי 2020. גביית המסים עלתה ב-33% לעומת יולי 2020 ולעומת יולי 2019. מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) ביולי הסתכם ב-8.6 מיליארד שקל, לעומת 6 מיליארד אשתקד – עלייה של 40%. לעומת 2019 מדובר בעלייה גבוה יותר. חלק ממיסוי ההייטק נמצא בסעיפים האלו.

הגביה מניכויים הסתכמה ביולי ב-11.2 מיליארד שקל, לעומת 9.7 מיליארד בחודש המקביל אשתקד וכ-9.4 מיליארד בחודש המקביל ב-2019.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חז 10/08/2021 10:25
    הגב לתגובה זו
    חלקנו 400 מליון לקציני צהל עכשיו מהחונטה תחלק עוד 400 ! ...אף שקל לחיילי חובה אין כסף הקצבאות זקנה אף שקל לנכים
  • 9.
    אזרחית 09/08/2021 15:15
    הגב לתגובה זו
    השקיעו בתחבורה ציבורית, במערכת הבריאות, בהבאת מערכת החינוך למאה ה-21, וכן, זאת לא בושה גם להוריד מיסים. זאת אופציה אתם יודעים..
  • 8.
    אז למה הבורסה יורדת קבוע? (ל"ת)
    הכל דבש 09/08/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נתניהו הוחלף ופתאום אין גירעון. מעניין... (ל"ת)
    שטיפת מוח 09/08/2021 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בני 09/08/2021 10:42
    הגב לתגובה זו
    כל מה שטוב הביא ביבי. עם של דיבלים , רוב אלה שכותבים בעד ביבי הם בעלי השכר הנמוך ביותר במשק , תשאלו מה ביבי תרם להצלחתכם.
  • נ.ש. 09/08/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    ונתנו גובים לחברים עד שהמדינה כמעט קרסה. בגלל זה בישראל עד היום המסים גבוהים כדי לממן את העלוקות שיושבות על השיבר . בסובסדיות לחקלאות ועד סגירת המשק לאנשי שלומם כדי שהם יתרנסו ואחרים יחנקו. וכן מי שעוד קצת נלחם בזה זה ביבי והוא שחרר הרבה מהרוע הזה החוצה. וכנראה את ילד ולא זוכר שעד לפני שני עשורים כל ערב חג היו שביתות של ההסתדרות מוסד הפאר של מפאי. נ.ב. סביר להניח מרוויח יותר ממך
  • 5.
    אמנון 09/08/2021 09:27
    הגב לתגובה זו
    במשך עשרות שנים לא משקעים במערעת הסעת המונים לאיזורי התעסוקה כמו שעושים בערים גדולות בעולם. ובעצם מסכלים על השקעה בעתיד של המדינה! אבל כסף ל 4 מערכות בחירות יש וכסף לשרים בלי תיק יש וכסף לפנסיות תקציביות יש.
  • 4.
    שאלתוני 09/08/2021 09:22
    הגב לתגובה זו
    מה קרה שפתאום הכל מתנהל טוב ואין בעיות הרי לא השתנה כלום מהתהליכים הקודמים רק אז הכל היה שחור והיום הכל לבן לך ותבין איך אפשר ליפייף למעשה את אותה כלה
  • 3.
    וכל הכבוד לבנימין נתניהו שהביא את המדינה למצב הזה. 09/08/2021 08:47
    הגב לתגובה זו
    וכל הכבוד לבנימין נתניהו שהביא את המדינה למצב הזה.
  • 2.
    אנונימי 09/08/2021 08:46
    הגב לתגובה זו
    ממשלה מחורבנט התחייבה להעביר מיליארדים לתנועה האיסלאמית
  • 8 09/08/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
    חל״ת אינסופי שהביא גירעון של מאות מליארדים. יחד עם חגיגה של סגרים של המגלומן ש״הציל אותנו משואה״.
  • מאיר 09/08/2021 12:37
    טיפש
  • 1.
    יוני 09/08/2021 07:59
    הגב לתגובה זו
    המדינה שלנו התעשרה מהקורונה, ההדפסת כסף בארצות הברית הקימה פה עשרות חברות של מיליארדים, שמשלמות מיסים בארץ כל חודש.למרות זאת משרד האוצר עושק את האזרחים, גובה קנסות במיליונים אם לא מיליארדים מאנשים שנקלעו לקשיים בקורונה על ידי עיקולים מקוונים בלחיצת כפתור!!!משרד האוצר צריך לבטל קנסות מע"מ ומס הכנסה ולבטל ריביות על פריסות תשלומים . במקום זה מע"מ גובה על איחור בשבועיים 2000 ש"ח , יותר גרוע מכל מקום בעולם!!
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |
נושאים בכתבה ראלי סוף שנה ריבית יפן הגירה לארה"ב

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

להמשך הכתבה לחץ כאן