אזורי תעשייה באשקלון יוגדרו כאזור פיתוח א' וייהנו מהקלות במס
אשקלון שר האוצר ושר הכלכלה חתמו על תיקון התוספת השנייה לחוק עידוד השקעות הון, כך שאזורי התעשייה המרחביים בעיר אשקלון שטרם נכללו בתוספת, יוגדרו כאזור פיתוח א'
על פי השרים - נוכח האיום הביטחוני שחל על העיר אשקלון, ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 658 בעניין תוכנית לחיזוק העיר אשקלון מיום דצמבר 2020, הם חתמו על תיקון התוספת השנייה לחוק עידוד השקעות הון, שהועבר לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
בהתאם לתיקון, מוצע לכלול בתוספת השנייה, בהוראת שעה לשנים 2021-2022, אזורי תעשייה מרחביים ברשות מקומית בנפת אשקלון שטרם נכללו בתוספת, ולהכניסם תחת ההגדרה של אזור פיתוח א'. צעד זה צפוי להביא להגברת השקעות באזורי התעשייה באשקלון באמצעות מתן הטבות כלכליות והגדלת האטרקטיביות למשקיעים, ובכך לעודד יצירת מקומות עבודה חדשים ומעבר של מפעלים לאזורי התעשייה בעיר.
בנוסף להכנסת אזור התעשייה המרחבי להגדרת אזור פיתוח א' כאמור, בימים האחרונים הושלמה ההעברה של 60 מיליון שקל לצורך פיתוח תשתיות עירוניות במסגרת הסכם הגג של אשקלון, אשר כלולות בו 18,000 יחידות דיור, וכבר שווקו בו אלפי יחידות. כמו כן, כ-8 מיליון שקל הועברו לטובת מיגון מסוף התחבורה רמז, וכעת מתבצעת עבודה שתאפשר גם העברת 50 מיליון שקל לטובת הקמת תחנה מרכזית חדשה בעיר.
- בהשקעה של 5 מיליארד שקל: קבוצת Awz תקים באשקלון מפעל שבבים חדש
- אשקלון מתרחבת צפונה: תוכנית מתחם הגולף יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע ההחלטה אמר שר האוצר, ישראל כ"ץ: "העיר אשקלון ספגה מכה קשה לאורך השנים האחרונות, וביתר שאת בימי הלחימה האחרונים, והמענה האמיתי לכל מי שמאיים על העורף הישראלי הוא דווקא בהמשך הפיתוח ובתנופת הבנייה, דברים שאשקלון הוכיחה היטב בשנה האחרונה בהיותה שיאנית בשיווק דירות למגורים. התקנות שיובאו לועדת הכספים של הכנסת יהיו בשורה גדולה עבור כלל תושבי העוטף, שכן יעודדו יצירת מקומות עבודה חדשים והשקעות, לצד חיזוק החוסן האזרחי והרחבת התשתיות בעיר, צעדים שיגדילו את הכנסות הרשות ויתורגמו להשקעה בתושבים. אני מודה לראש העיר תומר גלאם, על עבודתו הקשה ומנהיגותו האחראית שפועלת יום יום אל מול אתגרים יוצאי דופן, ומחזק את ידיהם של תושבי אשקלון בימים לא פשוטים אלה".
שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "הימים הקשים שעברו על העיר אשקלון, ממחישים את חשיבות ההחלטה שקיבלנו כבר לפני מספר חודשים להפוך את אשקלון לאזור פיתוח א' .
אזורי התעשייה של אשקלון כאזורי פיתוח א' יעניק לעסקים באזור הטבות מס ואפשרות להנות ממענקים והטבות של משרד הכלכלה והתעשייה כמו הקצאות קרקע ללא מכרז והנחות משמעותיות במס חברות, שיובילו לעידוד השקעות ,לצמיחה כלכלית ותעסוקה איכותית. אני רוצה להודות לראש העיר תומר גלאם ולתושבי העיר אשקלון שעומדים ללא מורא אל מול התקפות הטילים על בתיהם. כתושב שדרות, אני מחזק אתכם ובטוח שצה"ל יחזיר את השקט לאזור הדרום שיביא לשגשוג כלכלי".
- 3.שלום 17/05/2021 21:48הגב לתגובה זוזה שקר אחד גדול כמו הנוכל והנחש משקר בלי הפסקה
- 2.רועי סימון 17/05/2021 15:31הגב לתגובה זוכל העסקים באשקלון שווים כאחד למה רק אזורי תעשייה אני יושב בבית כבר שבוע ללא עבודה למה אני שאין לי עסק באזור התעשייה לא זכאי !
- 1.הגיע הזמן (ל"ת)ורדה 16/05/2021 13:56הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
